פסק-דין בתיק א 18920/03

        מבוא

1. התובעת- עירית טירת הכרמל פתחה תיק בלשכת ההוצל"פ (תיק מס' 2008091028) בגין 5 שיקים בסכום של 10,000 ש"ח כל אחד שנמשכו ע"י הנתבעת מיום 28.2.02 ועד ליום 28.6.02.

2. הנתבעת הגישה בקשת התנגדות לביצוע השטרות כשטענתה המרכזית היא כי השיקים ניתנו "במהלך מו"מ בגין חוב ארנונה עבור מושכר בטירת הכרמל שהיה בחזקתה עד לשנת 2000". בשל העדר התייצבות ב"כ התובעת ניתנה לנתבעת רשות להתגונן.

3. לאחר  שנקבע התיק להוכחות, הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו יינתן פסק דין על סמך סיכומים בכתב שיוגשו ע"י הצדדים, בהם יוכלו להסתמך גם על פסק דינו של כב' הש' רניאל בת.א. 7866/03 בו נדונה תביעת הנתבעת להשבת כספי ארנונה ששולמו על ידה ביתר לתובעת.

4. בהתאם להסדר הדיוני סיכמו הצדדים טיעוניהם בכתב

        כרונולוגיה

5. ביום 2.2.98 הגישה התובעת תביעה כנגד הנתבעת בגין חוב ארנונה (ה"פ 222/98).
6. ביום 7.5.00 ניתן פסק דין לזכותה של התובעת בה"פ 222/98.
7. במחצית שנת 2000 פינתה הנתבעת את המושכר.
8. ביום 6.2.02 נתקבל בחלקו ערעור שהגישה הנתבעת לבית המשפט העליון (ע"א 4452/00), (נספח א' לתצהיר הנתבעת).
9. ביום 28.2.02 היה צריך להיפרע השיק הראשון נשוא התביעה.
10. ביום 28.6.02 היה צריך להיפרע השיק האחרון נשוא התביעה.
11. ביום 1.10.02 נפתח תיק ההוצל"פ נשוא התביעה.

        דיון

12. טענתה המרכזית של הנתבעת כמפורט בסעיף 4 לתצהיר התמיכה בבקשת הרשות להתגונן הינה כי "השיקים הנ"ל נמסרו ע"י המבקשת לפני פסה"ד של העליון ובמהלך מו"מ בין הצדדים ואשר היה אמור להיות ולבטל כל הליך משפטי עד להכרעה בערעור המבקשת לבית המשפט העליון".

13. לאחר ניתוח טענות הצדדים הנני סבור כי דין התביעה להתקבל והתובעת זכאית להמשיך בהליכי ההוצל"פ עד לפרעון כל השיקים נשוא תיק זה. אזכיר כי התביעה הינה תביעה שטרית. התובעת מחזיקה ב-5 שיקים שנמשכו ע"י הנתבעת והנטל על הנתבעת לשכנע כי אין לראות בהתחייבותה המפורשת לפרוע את סכום השיקים כהתחייבות כמו כל מסירת כסף מזומן.

14. שלושה נימוקים מרכזיים תומכים בטענת התובעת:

הנימוק הראשון- אם רצתה הנתבעת להתנות פרעון השיקים בתנאי כלשהו בעת מסירתם  כגון התניית הפרעון בתוצאות משא ומתן שנוהל לכאורה בין הצדדים, היה עליה לעשות כן ולהעלות פרטי התנאי במסגרת הסכם בין הצדדים.  חשוב לזכור גם את עיתוי מסירת השיקים, שכן השיקים נמסרו לאחר שנוהל בין הצדדים הליך בבית המשפט המחוזי בו היתה הנתבעת מיוצגת ע"י עורכי דין. לא ברורה לי משמעות גרסת הגנתה של הנתבעת, "מסירת שיק במהלך מו"מ". בהעדר הסכמה משא ומתן אינו יוצר טענת הגנה מסוימת, אם התכוונה הנתבעת כי השיקים לא יפרעו מדוע לא ציינה זאת בעת מסירתם ומדוע לא מסרה אותם לידים נאמנות של צד ג' כלשהו (או לידיו של מי מעורכי הדין המעורבים בהליכים שבין הצדדים).

הנימוק השני-כל חמשת השיקים הופקדו בהגיע זמן הפרעון וכולם לא כובדו בשל חוסר כיסוי -אכ"מ.  אם לגרסת הנתבעת אסור היה להפקיד השיקים, מדוע לא מחתה לאחר שראתה את הפקדת השיק הראשון, השני השלישי או הרביעי ומדוע לא ביטלה את יתר השיקים שטרם נפרעו. התנהגות הנתבעת והסיבה לאי כיבוד השיקים יוצרת הרושם כי הסיבה היחידה לאי כיבוד השיקים הוא העדר יתרה מספקת בחשבונה ולא כל סיבה אחרת. במאמר מוסגר אציין כי הנתבעת לא יזמה פנייה אל התובעת בעקבות הפקדת השיקים ועמדתה נמסרה לראשונה רק לאחר שפתחה התובעת בהליכי  הוצל"פ.