פתח דבר
1. עסקינן בתביעה כספית שהגישו התובעים 1 ו- 2, מנור משיח (להלן: "
משיח") וחברה פרטית שבבעלות משפחתו של משיח - סאברין ייצור ושיווק דברי מאפה בע"מ (להלן: "
סאברין") (שניהם יחדיו יכונו להלן: "
התובעים"), בטענה כי נפלו קורבן למעשי מרמה והונאה שבוצעו על ידי הנתבעים, רון ברק כ"ץ (להלן: "
כ"ץ") ואביו חיים כ"ץ (להלן: "
אביו של כ"ץ") (שניהם יחדיו יכונו להלן: "
הנתבעים"), ושהסבו להם נזקים כלכליים בשיעור של 5,181,503ש"ח (ליום 10/7/03). תביעה זו הוגשה בראשיתה גם נגד רות כ"ץ, אמו של כ"ץ, אך עם פטירתה הסכימו הצדדים על מחיקתה ממנה, וכך הוריתי (ראו החלטה מיום 17/9/06).
יצוין כבר בשלב זה כי התובעים מצד אחד והנתבעים מצד שני הניחו תשתית ראייתית דלה ביותר בתמיכה לטענותיהם העובדתיות בתובענה, אף על פי שלכל אחד מהצדדים גרסה שונה בתכלית בנוגע להשתלשלות האירועים ולטיב היחסים ביניהם, כפי שיפורט להלן.
גרסתם של התובעים
2. התובעים טוענים כי כ"ץ יצר קשר עם משיח בחודש מרץ 2000 באמצעות חבר משותף, מוזי בהרי (להלן: "
בהרי"), הציג עצמו כאיש עסקים שעוסק במסחר בתבואה והציע לו ולבהרי להשקיע עמו בעסקי התבואה באוקראינה. בחודש אפריל 2000 נסעו משיח ובהרי לפגישה עסקית עם כ"ץ באוקראינה, שם הוא הציג בפניהם שטחים חקלאיים בהיקף של כ- 30,000 דונם וטען כי הם מעובדים עבורו, התפאר בעסקיו המשגשגים, ואף הציג להם תוכנית עסקית להשקעת כספים בגידול ושיווק של תוצרת חקלאית בשטחים שונים באוקראינה (ראו סעיפים 11-18 לתצהיר משיח). על פי תוכנית זו היה על השלושה להשקיע יחדיו סך של 2,000,000$, לשכור כ- 30,000 עד 40,000 דונמים של שטחים חקלאיים, לעבד אותם ולמכור את התבואה - כאשר בין הצדדים תונהג
שותפות מלאה בהשקעה וברווחים (ראו סעיף 19 לתצהיר משיח).
בהרי לא היה מוכן להשקיע את הכספים הדרושים על פי תוכניתו של כ"ץ, והוא שב לישראל (ראו סעיף 29 לתצהיר משיח); משיח מצידו גילה עניין בעסקה המוצעת, אך לא היה בטוח כי אמנם יצליח לגייס את כמות הכספים המתחייבת. משכך, כ"ץ הציע למשיח כי עד שישוב לישראל ויחל בגיוס הכספים יתקדמו השניים בתהליך הפרוצדוראלי לקראת עבודה משותפת - ויעבירו לבעלותו של משיח מחצית ממניותיה של ZERNO, חברת מדף אוקראינית שהיתה בבעלותו של כ"ץ (להלן: "
זרנו"), על מנת שכספי ההשקעה יופקדו בעתיד בחשבון הבנק של זרנו והפעילות המשותפת תיעשה באמצעותה. ואמנם, כך טוענים התובעים, כ"ץ החתים את משיח - שאינו דובר או קורא רוסית - על מסמכים שונים, והסביר לו כי הם מורים על העברת מחצית ממניות זרנו לבעלותו, ועל פתיחת חשבון בנק עבור זרנו שזכות החתימה בו נתונה אך ורק לשניהם גם יחד (ראו סעיפים 30-31 לתצהיר משיח).
לאחר שמשיח שב לארץ, כ"ץ הגיע לביקור והם נפגשו פעם נוספת במשרדו של משיח בבני ברק על מנת לקבוע את סכום ההשקעה של כל צד בפרויקט. כ"ץ הגיע לפגישה כשהוא מלווה בהוריו שהיו מוכרים למשיח כלקוחות ותיקים של סאברין, ובת זוגתו הלנה ניחוטינה (להלן: "
ניחוטינה"); משיח מצידו הזמין לפגישה את משה אהרון (להלן: "
אהרון"), איש עסקים שהתעניין אף הוא בהשקעה בגידולים חקלאיים באוקראינה. התובעים טוענים כי במהלך הפגישה התגייסו הוריו של כ"ץ לקדם את הפרויקט המשותף שתוכנן על ידי השניים - תוך שהבהירו למשיח כי הם יהיו ערבים לכל סכום שישקיע בו, וכי אביו של כ"ץ יסייע ככל יכולתו במכירת התבואה בישראל. התובעים טוענים כי בשלב זה, לאור המצגים שהציג כ"ץ בנוגע להיקפי פעילותו ורווחיו באוקראינה, נכונותו להשקיע בעצמו סכום ניכר של כסף בפרויקט והתחייבותם של הוריו לערוב להשקעתו של משיח - משיח החליט לקבל את הצעתו של כ"ץ והשניים התקשרו בפרויקט משותף לגידול ושיווק תבואה באוקראינה שבמסגרתו היה על כל אחד מהם להשקיע סכום של כ- 1,000,000$ (לעיל ולהלן: "
הפרויקט"; ראו סעיפים 32-39 לתצהיר משיח).
3. את חלקו של משיח בהשקעה בפרויקט העבירו התובעים בחודשים אפריל עד ספטמבר 2000 לזרנו ולשתי חברות נוספות, שהיו לטענתם בשליטתו של כ"ץ:
לחברת R.K.GRAINS האוקראינית (להלן: "
גריינס") העבירו התובעים 200,000$ ביום 17/4/00, 100,000$ ביום 27/4/00, 100,000$ ביום 5/5/00, ו- 50,000$ ביום 15/6/00.
לזרנו העבירו התובעים 500,000$ ביום 16/5/00.
לחברת ENTES TRADING LIMITED הקפריסאית (להלן: "
אנטס") העבירו התובעים 200,000$ ביום 29/6/00, ו- 6,000$ ביום 18/9/00.
עוד טוענים התובעים כי במהלך מספר ביקורים שערך משיח בתקופה זו באוקראינה הוא מסר לכ"ץ סכום מצטבר של 14,000$ במזומן שאותם משך מכספומט (ראו סעיף 40 לתצהיר משיח; אישורים על העברות בנקאיות ותדפיס פירוט משיכות בכרטיס אשראי צורפו כנספח ב לתצהיר משיח).
ואולם, התובעים טוענים כי בדיעבד התחוור להם שלא רק שכ"ץ מעולם לא השקיע כספים בפרויקט כפי שהתחייב לעשות, אלא שהוא אף גזל את הכספים שהשקיעו התובעים ועשה בהם כבשלו. על פי גרסתם, כ"ץ ניצל את חוסר בקיאותו של משיח בגידולי חקלאות ואת העובדה שהוא אינו דובר את השפה הרוסית, נקט במעשי מרמה לרבות זיוף חשבונות וזיוף חתימתו של משיח על מסמכים שונים, והפעיל רשת סבוכה של משתפי פעולה שכללה את ניחוטינה, הוריו ועובדי זרנו, גריינס ואנטס - הכל על מנת לשלשל לכיסו את כספי התובעים (ראו סעיפים 41-43 לתצהיר משיח).
חשדו של משיח בנוגע לשימוש שעשה כ"ץ בכספי התובעים התעורר לראשונה - כך לטענת התובעים - בחודש יולי 2000, שעה שכ"ץ דיווח לו כי החל ברכישת ציוד חקלאי ובעיבוד האדמה, אף על פי שהוא לא ביקש ממשיח שיאשר לצרכים אלה הוצאת כספים מחשבון הבנק של זרנו. משכך, בחודש אוגוסט 2000 נסע משיח לאוקראינה וביקש מכ"ץ כי יראה לו מסמכים הנוגעים לפעילות בפרויקט - אך כ"ץ נמנע מלעשות כן בתירוצים שונים, ומשיח שב לישראל כלעומת שבא. משיח נעשה מודאג בנוגע לגורלו של הממון הרב שהשקיע בפרויקט, ועל כן שב לבקר באוקראינה גם בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2000, ינואר ומרץ 2001 - אך ללא הועיל. בכל הביקורים הללו כ"ץ הבטיח למשיח כי הוא מתקדם בביצוע הפרויקט כמוסכם אך התחמק מלהציג את המסמכים הרלוונטיים לפעילות זו בטענות שונות (ראו סעיפים 44.10-44.28 לתצהיר משיח). לבסוף, בחודש יוני 2001 משיח התעמת עם כ"ץ, הטיח בפניו כי הוא יודע על מעשי הנוכלות, ואף נסע שוב לאוקראינה ועמד על כך שספרי הנהלת החשבונות של החברה יוצגו בפניו. בשלב זה, לאחר שסוף סוף עלה בידי משיח לעיין בהנהלת החשבונות של הפרויקט, נתברר לו כי מסמכים רבים שקשורים בפעילות הפרויקט הם מזויפים, כי סכומי ההוצאות וההכנסות בפרויקט כפי שהם באים לידי ביטוי במסמכים אלה אינם תואמים את המצגים שהציג לו כ"ץ במהלך חודשי שיתוף הפעולה ביניהם, וכי אין בהנהלת החשבונות של זרנו כל עדות לכך שכ"ץ השקיע מכיסו את הכספים שהתחייב להשקיע בפרויקט. משכך, ממשיכים התובעים וטוענים, משיח היה בטוח כי הוא נפל קורבן למעשה הונאה והוא שב לישראל על מנת לתכנן כיצד להוציא עצמו מן התסבוכת שאליה הוא נקלע (ראו סעיפים 44.30-44.40 לתצהיר משיח).
4. עוד לגרסתם של התובעים, כ"ץ הגיע לישראל בחודש ספטמבר 2001 והודיע למשיח כי הפרויקט נכשל עקב פגעי טבע שהרסו את היבול שגידלו השניים - והם הפסידו את כל הכסף שהשקיעו; והוסיף וציין כי הוא תר אחר משקיע שיזרים מזומנים לזרנו ויחלץ את הפרויקט מן הקשיים הללו. משיח מצידו שלח שני אנשי עסקים לאוקראינה כדי שישקיעו בפרויקט - אך עם שובם מהפגישה עם כ"ץ נתברר לו כי כ"ץ כלל לא עניין אותם בפרויקט המשותף אלא הציע להם להשקיע עמו בפרויקט חדש באוקראינה, כפי שהציע למשיח כשרק הכירו. בשלב זה החליט משיח לרדת לשורשם של דברים ושכר פרקליט אוקראיני בשם מקס ספושניקוב (להלן: "
עו"ד ספושניקוב"), אשר לאחר בדיקה מסר לו כי כלל לא אירעו פגעי טבע באוקראינה שהחריבו יבולים חקלאיים; כי זרנו היא חברת יחיד שלא ניתן להעביר מחצית ממניותיה לאחר, ועל כן משיח מעולם לא הפך לבעל מניות בה וכ"ץ היה חופשי לפעול בכספיה כאוות נפשו; וכי כ"ץ הונה בעבר שלושה אנשי עסקים מחיפה וגזל מהם את כל כספיהם בדיוק באותו אופן שהונה אותו (ראו סעיפים 44.41-46 לתצהיר משיח).
לנוכח ממצאיו של עו"ד ספושניקוב, משיח הודיע לכ"ץ בחודש ינואר 2002 על ביטול ההתקשרות ביניהם, ודרש כי כ"ץ ישיב לו את מלוא הסכום שהשקיע בפרויקט. משדרישתו נדחתה הוא פנה להוריו של כ"ץ, אשר התחייבו בפניו לערוב להשקעה, אך גם הם השיבו את פניו ריקם. בצר לו הגיש משיח בחודש מרץ 2002 תלונה נגד כ"ץ במשטרה על מעשי הונאה (אישור על הגשת התלונה סומן נ/1), וביום 10/7/03 הגיש נגד כ"ץ והוריו את התובענה דנן להשבת כל הכספים שהשקיע בפרויקט והוצאות המימון, הטיסה והשהייה שבהן נאלץ לשאת. יוער בהקשר זה כי ביום 21/8/06 הודיעה המשטרה לכ"ץ כי החקירה נגדו הסתיימה על ידי פרקליטות מחוז תל-אביב, מחמת שלא נמצאו ראיות מספיקות להעמדתו לדין (ההודעה סומנה נ/2).
גרסתם של הנתבעים
5. הנתבעים אינם מכחישים כי משיח אמנם השקיע סכומי כסף ניכרים בחברות גריינס, זרנו ואנטס כפי שנטען על ידו, אך לטענתם משיח הוא זה שהסב לכ"ץ נזקים כלכליים עצומים.
לגרסתם של הנתבעים, באחד מביקוריו של כ"ץ בישראל הוא פגש באקראי את בהרי, וציין בפניו כי הוא סוחר בדגנים באוקראינה. מספר ימים לאחר מכן התקשר משיח אל כ"ץ, סיפר לו כי שמע על עסקיו מבהרי וכי הוא מעוניין להיפגש עמו. בפגישה קצרה שנערכה בין השניים משיח גילה התעניינות בעסקי התבואות, וביקש להגיע לאוקראינה על מנת ללמוד עוד על מהלכם של עסקים אלה. ואכן, בחודש אפריל 2000 הגיע משיח לאוקראינה עם בהרי, וכבר אז החליט להשקיע כ- 450,000$ בסחר בדגנים - בדרך של רכישתם מחברה אוקראינית בשם אגרודלה (להלן: "
אגרודלה") ומכירתם למרבה במחיר. משיח וכ"ץ הסכימו כי השקעה זו תתבצע באמצעות חברת גריינס - שכ"ץ היה בעלים ב- 25% מהון מניותיה, ניחוטינה ב- 25% נוספים וקבוצת משקיעים שוויצרית היתה הבעלים ביתרת הון המניות, ולאחר הרכישה כ"ץ יסייע למשיח לאתר קונים לדגנים בתמורה לעמלה בשיעור 20% מהרווח (ראו סעיפים 2-4 לתצהיר כ"ץ). לימים השקעה זו עלתה יפה והסבה למשיח רווח בשיעור 152,500$, כך לטענתם של הנתבעים (להלן: "
עסקת שיווק הדגנים").