א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
179283-02
21/08/2006
|
בפני השופט:
נורית רביב
|
| - נגד - |
התובע:
1. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ
2. פלזית 2001 קיבוץ גזית
עו"ד אילן אורלי
|
הנתבע:
1. סיוונית שילוח בינלאומי בע"מ (הנתבעת ושולחת הודעת צד ג')
2. VAN OMMEREN BREMEN GMBH (לשעבר Vopak Logistic Services Bremen Gmbh) (צד ג')
3. F.B.Z. Speditionsgesellschaft mbh- Hamburg (צד ג')
4. GUNN Guterkraftverkehr Hamburg- Holstein Gmbh (צד ג')
עו"ד יוסף שפרינצק
עו"ד אליס אברמוביץ
עו"ד דוד מרום
|
| פסק-דין |
1. מטען של יריעות פלסטיק נשלח לגרמניה; נרטב בגשם, ניזוק, ונדחה בחלקו על ידי היבואן הגרמני.
התובעת 1 (להלן: "
המבטחת"), שילמה לתובעת 2 - היצרנית והיצואנית של הטובין (להלן: "
פלזית"), תגמולי ביטוח בסכום של 7,000$ שהם כמחצית מסכום הנזק הנטען, ושתי התובעות מבקשות לחייב את הנתבעות לשפותם ולפצותם - המבטחת בסכום תגמולי הביטוח ששולמו על ידה, ופלזית - בסכום הנזק שבגינו לא פוצתה על ידי המבטחת.
לחלופין, מבקשת פלזית לחייב את הנתבעים לשלם לה את מלוא סכום הנזק, היה ויימצא שהנזק אינו מכוסה על ידי פוליסת הביטוח.
סכום הנזק הנטען הוא 26,727 מרק גרמני שהם 15,000$ למועד הגשת התביעה, והתובעות מעמידות את סכום התביעה על 73,350 ש"ח.
הנתבעת 1 היא מי ששימשה עבור פלזית, המשלח של המטען לגרמניה; הנתבעת 2 שימשה מטעם הנתבעת 1 כמשלח המטען מעת הגעתו לנמל המבורג שבגרמניה ועד ליעדו הסופי אצל היבואן הגרמני; הנתבעת 3 שאף היא עוסקת לטענתה בשילוח בינלאומי, מונתה ככל הנראה על ידי הנתבעת 2 כמתאם ההובלה בגרמניה; נתבעת 4 היא מי שהחזיקה במטען במחסניה "לחניית ביניים" - עד למסירה בפועל ליבואן, ויתכן שאף שמשה המוביל בפועל של המטען. נתבעת זו לא התגוננה וב-25.11.2002 ניתן נגדה פסק דין על מלוא סכום התביעה.
הנתבעת 1, שלחה הודעות צד ג' לנתבעות 2 ו-3, ומבקשת לחייבן בכל סכום שיושת עליה.
2. ואלה הן עיקר העובדות ככל שהתבררו.
מדובר במשלוח של 29 משטחים של יריעות פלסטיק אשר מיוצרות על ידי
פלזית. 10 משטחים מתוכם שמשו ליריעות מסוג שאינו ניזוק מרטיבות; מכיוון שכך הקונה הסכים לקבלם ושילם את תמורתם במלואה - 40,994 מרק גרמני.
ואולם, 19 משטחים של יריעות מחומר רגיש לרטיבות ניזוקו, וכאמור נדחו על ידי היבואן הגרמני. אלה נמכרו בסופו של דבר בתיווכו של השמאי מטעם התובעת, כניצולת, ולאחר הפחתת עמלה במכירה, קבלה עבורן פלזית סכום של 5,077.96 מ"ג בלבד. בסופו של דבר קבלה פלזית 46,072 מ"ג במקום 74,067.72 מ"ג, שהוא הסכום שהוסכם עם היבואן הגרמני.
היריעות היו מיועדות ליבואן בשם Otto Wolff שלו מחסנים בהמבורג, גרמניה (להלן: "
הקונה"). על פי תנאי עסקת המכר, פלזית, אמורה לספק את המשטחים לקונה, במחסניו שבהמבורג. המטען הומכל ב-21.5.01; הוטען על אוניה ב-26.5.01, והגיע לנמל המבורג ב-12.6.01.
המועד המדויק בו פורק המטען מהמכולה והועמס על משאית אינו ידוע - אם כי לפי דו"ח שבועי שבידי הנתבעת 1 שצורף כנספח ה' לסיכומיה (להלן: "
הדו"ח השבועי"), המטען אמור היה להשתחרר מהמכס ב-14.6.2001 - אך נראה שביום ששי, ה-15.6.2001, הגיע המטען לשערי המחסנים של הקונה בהמבורג. אלה, כפי שהתברר, סגורים בימי ששי בשבוע, והמטען הובל למחסני הנתבעת 4, לשהייה שם במשך סוף השבוע עד למסירתו לקונה בתחילת השבוע שלאחריו.
ב- 18.6.2001 נדחה המטען כולו על ידי הקונה "
משום שהסחורה רטובה לגמרי" - כפי שנרשם בתעודת המסירה שהוצאה על ידי הנתבעת 3 (נספח 8 לתצהיר עדות ראשית של מנהל פלזית).
ב-20 ליוני ביקר במחסנים סוכן המכירות של
פלזית בגרמניה, ומצא שם לדבריו את כל המטען - 29 משטחים - כשהוא ספוג במי הגשמים.
בסופו של דבר הסכים הקונה כאמור, לקבל 10 משטחים מתוך 29 משטחים שנכללו במטען.
3. משלל הטענות שבפי הנתבעים, אלה העיקריות שבהן:
אין יריבות בין המבטחת לבין הנתבעים הואיל ו
פלזית אינה "המבוטח" על פי הפוליסה שהוצגה ואף אם בוטחה- לא הוכח שהמטען בוטח;
לתובעות אין עילת תביעה כלפי הנתבעים לפי שהנזק אירע לאחר שהסיכון וזיקת הביטוח במטען כבר "יצאו מרשות" פלזית ועברו אל הקונה;
הכיסוי הביטוחי פג מששונה היעד הסופי של המטען;
המטען שוגר באריזה בלתי נאותה מה שמחריג את הנזק מהכיסוי הביטוחי ומגולל על פלזית אשם תורם לנזק בשיעור של 100%.