בפני בקשה לתשלום תכוף של התובעת, ילידת 1950, אשר נפגעה בתאונת דרכים ביום 01.03.03.
התיק העיקרי נפתח בבית המשפט השלום עוד ביום 01.03.04, ובסמוך לשמיעת הראיות בתיק העיקרי נתבקש בית המשפט שלום להעביר את התיק לבית המשפט המחוזי לאור חוות הדעת הרפואיות שהתקבלו.
הן התיק העיקרי והן הבקשה לתשלום תכוף הועברו לבית המשפט המחוזי, ובטעות התיק העיקרי והתביעה לתשלום תכוף קיבלו מספר אחד.
על המזכירות להפריד בין הדבקים, ליתן מספר נפרד לתביעה העיקרית ומספר נפרד לתביעה לתשלום תכוף.
בתביעה לתשלום תכוף מציינת התובעת כי כתוצאה מהתאונה איבדה הכרתה, נפגעה בראשה, נגרמו לה שברים רבים והיא אושפזה בבית החולים קפלן ובבית החולים לשיקום "רעות", לתקופה של כחודשיים וחצי.
לתובעת שולמו תשלומים תכופים בתאריכים 18.06.03, 28.10.03 ו- 05.12.04, ובסך הכל שולמו לה 86,888 ש"ח.
התובעת הינה מהנדסת תנועה וכבישים, מתגוררת בלוד ועובדת בגבעתיים.
הפסיכיאטר, ד"ר נח גונן, בחוות דעתו מצא כי לתובעת נכות לפי סעיף 34ד' למבחנים לקביעת דרגת נכות של המוסד לביטוח לאומי, בשיעור של 30% לצמיתות, והמליץ על טיפול פסיכופרמקולוגי עם שילוב פסיכוטרפויטי בגישה המקובלת לפגיעה בתר-חבלתית.
האורטופד, ד"ר אברהם שטרן, העניק לתובעת בגין הפגיעה באגן, במפרק הסקרו-איליאקי והשינויים המבניים המשניים בפרק זה, נכות לפי סעיף 46(3) בשיעור של 25% לצמיתות, ובגין הפגיעה בברך שמאל בשל הגבלה קלה בסוף הכיפוף והפרעה מקומית בעקבות הברגים, לפי סעיף 35(1)ב' (מותאם) - מחצית - 5%.
נכותה המשוקללת האורטופדית הינה 28.75%.
האורולוג, ד"ר יוזה חן, מצא כי לתובעת דלקת קלה בשלפוחית השתן עם תכיפות בהטלת שתן ביום ובלילה, לפי סעיף 23(2)א'IIבשיעור של 10%.
לתביעה בתשלום תכוף צורפו קבלות בגין נסיעות במוניות משנת 2004, קבלות על תשלומים עבור ביקורים בבית החולים תל השומר, בבריכה הטיפולית, בשנים 2003-2004 ותשלום עבור רכישת אביזר אורטופדי משנת 2004.
בעדותה בפני, העידה התובעת כי נסיעותיה לעבודה הינן או במונית או באמצעות חתנה, בעלה או בנה, ועלות הנסיעה במונית הינה 100 ש"ח לכל כיוון.
התובעת מציינת כי לאחר 10 חודשי חופשת מחלה בה עברה הליך שיקום, חזרה לעבוד בחצי משרה למשך כ-6 חודשים, ולאחר מכן עבדה כ-10 חודשים במשרה מלאה, אולם בשל כאבים וירידה בכושר הריכוז, חזרה לעבוד בחצי משרה בה היא עובדת עד היום.
לדבריה, מחזיקה היא בעוזרת בית למשך 5 שעות שבועיות, ועוזרת נוספת המסייעת גם בבישול למשך 4 שעות שבועיות, ובסך הכל משלמת היא 30 ש"ח X9 שעות = 270 ש"ח לשבוע.
לפני התאונה הרוויחה התובעת מעל 8,000 ש"ח ברוטו, ומשכורתה נטו הגיע לערך כדי 6,000 ש"ח, ואילו כיום מרוויחה היא בגין חצי משרה כ- 4,000 ש"ח נטו.
התובעת מבקשת תשלום תכוף לצרכי מחייתה בסכום הגריעה במשכורתה, הוצאות הנסיעה והעזרה בבית, וכן בגין תשלום ההשתתפות העצמית לקופת חולים לצורך רכישת תרופות בסך של כ- 200-300 ש"ח לחודש.
המשיבים מציינים כי בקשתה של התובעת לתשלום תכוף הוגשה כשלוש וחצי שנים לאחר התאונה, ואילו לפי סעיף 5 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן:
"החוק"), לא יפסוק בית המשפט תשלום תכוף בעד תקופה העולה על שנתיים מיום קרות תאונת הדרכים, אולם בית המשפט רשאי, מטעמים שירשמו, לשנות את התקופות הקבועות.
במצב דברים זה, על פי ההגדרה של מהות התשלומים התכופים, יש לבחון את מהות התשלומים המבוקשים באופן שיקיימו אחר המטרה של הרציונל מאחורי הוראת התשלום התכוף, ולא יהוו את הפיצוי הנדרש בתביעה העיקרית.