הרקע
התביעה שלפני מתייחסת לתאונה שאירעה ביום 08.09.05 באור יהודה.
התובע, מר
חנניה הררי (להלן -
חנניה)
, הינו בעל רכב מסוג
שברולט, ובמועד האירוע נהג ברכב בנו, מר
תמיר הררי (להלן -
הנהג או
תמיר).
לטענת הנהג, האירוע נושא התביעה התרחש כאשר הוא נסע ברחוב הסוכנות היהודית, כביש דו סטרי בעל נתיב אחד לכל כיוון, ולפתע הגיחה מימינו, מתוך רחוב צדדי (אותו רואים באסופת צילומים שסומנה
ת/2, שצולמה על ידי תמיר), הנתבעת 3, גב'
רותם יהב (להלן -
הנהגת או
רותם), שנהגה ברכב מסוג
מזדה. לדברי תמיר, רותם רצתה לפנות שמאלה וכאשר הוא חלף על פניה בכביש הראשי, החלה ביציאה. הוא ניסה לסטות שמאלה על מנת למנוע את הפגיעה, אך המזדה פגעה בשברולט וגרמה לנזק הנראה בצילומים
ת/1, לאורך כל דופן ימין של השברולט.
לטענת הנתבעים, רותם נסעה באותו כביש ראשי, שבו טוען תמיר שהוא נסע, ולא הגיעה כלל וכלל מאותו רחוב צדדי שתמיר טוען כי הגיעה ממנו. תמיר נסע מאחורי רותם לאורך כברת דרך. בשלב מסוים, היא ביקשה לבצע פניית פרסה שמאלה. לפיכך היא האטה, אותתה, ראתה שהכביש פנוי ושתמיר מאחוריה, החלה לבצע את פניית הפרסה שמאלה, ואז ארעה התאונה. התברר שתמיר עקף אותה משמאל ועם דופן ימין של רכבו פגע בפינה השמאלית קדמית של הטמבון ברכבה של רותם.
חנניה, אביו של תמיר, הגיש, ביחד עם תמיר, תביעה לבית המשפט בתביעות קטנות (ת"ק (ת.א.) 1189/06) נגד שלושת הנתבעים שנתבעים גם כאן. ביום 23.07.06 התקיים דיון בבית המשפט לתביעות קטנות, בפני כב' השופט אביחי דורון. בתום הדיון, בו העידו תמיר ורותם, הציע השופט דורון לשני הנהגים להיבדק בפוליגרף, מאחר שגרסאותיהם הפוכות. שניהם הסכימו להצעה, אלא שכעבור כחודש, נמלך תמיר בדעתו, והגיש לבית המשפט בקשה למחוק את תביעתו, מאחר שאינו מעונין לגשת לבדיקת פוליגרף, והוא מעונין להסתייע בייצוג משפטי, דבר שאינו מתאפשר בבית המשפט לתביעות קטנות.
מסיבה שלא התבררה, דבר הגשת הבקשה לא נודע לרותם, אשר ניגשה, ביום 10.09.06, לבדיקת פוליגרף במכון אליו הפנה בית המשפט. בבדיקת הפוליגרף היא נשאלה 3 שאלות ובתשובותיה, על פי חוות דעת המומחה, לא אובחנו תגובות מחשידות לאמירת שקר, ומומחה הפוליגרף קבע - על סמך ממצאי הבדיקה - כי הנבדקת דוברת אמת בגרסתה. השאלות והתשובות היו כדלקמן:
1.
שאלה: האם ראית את המכונית של הררי נוסעת מאחוריך לפני התאונה?
תשובה: כן.
2.
שאלה: האם הררי עקף אותך משמאל כאשר קרתה התאונה?
תשובה: כן.
3.
שאלה: האם את באת מרחוב צדדי כאשר התנגשת ברכב של הררי?
תשובה: לא.
חנניה הגיש תביעתו מחדש בבית משפט זה, היא התביעה דנן, והפעם הינו מיוצג על ידי עו"ד.
הדיון שנקבע ליום 18.06.08 נקבע לשמיעת הנהגים ושמאים מטעם שני הצדדים, שכן המחלוקת היא גם לגבי אופן קרות התאונה והאחריות לה, וגם לגבי הנזקים הנטענים. מסיבות שאין טעם לחזור עליהן, לא התייצב שמאי התובע לדיון. לפיכך, הסכימו הצדדים שתידון תחילה שאלת האחריות בלבד, ואם אמצא שיש בכך צורך - יקבע מועד נוסף לשמיעת השמאים.
הדיון והראיות
בדיון שלפני העידו שני הנהגים, והם בלבד. זאת, למרות שהתברר שברכב התובע נסע התובע עצמו, קרי - חנניה, אביו של תמיר, והוא היה ברכב בזמן התאונה. נוסף על כך, תמיר טען, הן בעדותו בבית המשפט לתביעות קטנות, והן בעדותו לפני, שהיו הרבה עדים נוספים לתאונה, שהתרחשה סמוך למקום מגוריו. למרות זאת, ולמרות שבהליך דנן הוא מיוצג על ידי עו"ד, לא זומן גם איש מהעדים הרבים הללו לעדות.
עדות הנהג
תמיר חזר על גרסתו לפיה רותם יצאה במזדה מאותה פניה בצד ימין, שצולמה ב
ת/2.
ת/2 הינה, כאמור, אסופת צילומים שערך תמיר, כדי להמחיש את אופן קרות התאונה. את רכבו הציב תמיר בצילום בכביש הראשי, והוא הציב כלי רכב נוסף שיוצא מאותו רחוב צדדי אשר ממנו, לטענתו, יצאה רותם. לדברי תמיר בדיון לפני, הוא ראה את רותם מגיעה באיטיות לעבר קו העצירה שבכיוון הגעתה. הוא הוסיף וציין, כי מכיוון הגעתה של רותם היה מוצב במקום תמרור "האט". הנהג הדגים, באמצעות מכוניות צעצוע, כיצד אירעה התאונה, וסיפר כי רותם החלה ביציאה מאותה פניה, בנטיה שמאלה, כאשר רכבו חלף על פניה. הוא מיד סטה מעט שמאלה, בנסיון למנוע את התאונה, אך למרות הכל - רותם פגעה עם הפינה השמאלית הקדמית של הטמבון שלה ברכב השברולט בו נהג תמיר. נגרם נזק לאורך כל דופן ימין, הכולל שקע מעל הגלגל הימני-קדמי ושריטה לאורך כל הדופן, ההולכת ומתעצמת מעל הגלגל הימני-אחורי, בדלת הנוסע האחורית ובכנף האחורית-ימנית.
בחקירתו הנגדית עומת תמיר עם עדותו בבית המשפט לתביעות קטנות, בה אמר (
בעמ' 1, שורה 11 לפרוטוקול הדיון בת"ק), שמכיוון הגעתה של רותם היה קו עצירה ולא היה תמרור, ואילו בדיון שלפני אמר שהיה תמרור. תמיר השיב כי הנכון הוא שהיה תמרור, אלא שזה נוסר ממש במרכז העמוד, באופן שכבר אינו מוצב שם ורק העמוד המנוסר נותר. כאשר התבקש להראות את העמוד המנוסר שנותר, לדבריו, במקום, חיפש בצילומים
ת/2, ולמרות שהפינה הרלוונטית מצולמת בתמונות הללו, אמר שאין רואים בתמונות את העמוד. תמיר עומת גם עם עדותו בבית המשפט לתביעות קטנות, לפיה לא ראה את רכבה של רותם נכנס ופונה שמאלה, אלא ראה אותו לראשונה רק כשהרגיש את המכה (
פרוטוקול הדיון בת"ק, עמ' 1, שורות 12 ו-14), כאשר בעדותו בדיון לפני אמר שראה את רותם לראשונה ממרחק של כ-25 מטר, כשהוא מגיע לצומת ומאט
(עמ' 6 לפרוטוקול הדיון לפני, שורות 22-25). ההסבר שנתן לסתירה הינו חלוף הזמן, אך התעקש שהגרסה הנכונה הינה זו שנמסרה בתיק זה, ולא מה שאמר בבית המשפט לתביעות קטנות.
תמיר נשאל מדוע חזר בו מהסכמתו ללכת לפוליגרף. הוא טען שחש בבית המשפט לתביעות קטנות שהכל מתנהל נגדו, ולכן כששלח אותו השופט לפוליגרף, הסכים. כאשר המשיך ב"כ הנתבעים וציין כי השופט לא "שלח אותו" לפוליגרף, אלא הציע לו ללכת לבדיקת פוליגרף והוא הסכים, אישר תמיר דברים אלה. לטענתו, הוא חזר בו מהסכמתו מאחר שהרגיש שהוא כל כך צודק, שלא רצה שיהיה אחוז אחד של סיכוי שיאבד את מה שמגיע לו.
יצוין, כי עובר להגשת התביעה בבית המשפט לתביעות קטנות, הציעה
הנתבעת 2, הפניקס חברה לביטוח בע"מ, פיצוי לתובע בסך 6,335 ש"ח, מתוכם 5,535 ש"ח בגין הנזק (אשר השמאי מטעם התובע שם אותו בסך של 12,490 ש"ח) ועוד 800 ש"ח בגין שכ"ט השמאי. התובע דחה את ההצעה, שכן סבר שהיא אינה ראויה, והגיש את תביעתו בבית משפט לתביעות קטנות.
עדות הנהגת