פסק-דין בתיק א 16819/05

1. התובעים ילידי 1982, תושבי בית שאן ומכרי ילדות, נרשמו (כל אחד בנפרד), לאותו מסלול לימודים במכללה שמנוהלת ע"י הנתבעת (להלן "המכללה"). צורפו הסכמי לימודים בחתימת התובעת מתאריך 29.7.04, ובחתימת התובע מתאריך 31.8.04. אין מחלוקת על תנאי זה או אחר בחוזה, אלא על עצם תוקפו, שכן התובעים טוענים שהתקשרו בהסכם הלימודים עם הנתבעת עקב  הטעיה שהוטעו על ידי האחרונה. לפיכך תובעים הם ביטול החוזה והשבה של הסכום ששילמו על חשבון שכר הלימוד: התובעת סך של 21,097 ש"ח, והנתבע סך של 13,752 ש"ח. עם גילוי הטעות בה ידובר להלן, לאחר מספר חודשי לימוד החליטו התובעים להפסיק לימודיהם.

2. אין למעשה מחלוקת משפטית ביחס לתקפות תנאי זה או אחר בחוזה, שיש לציין שאף זכה לאישור בית הדין לחוזים אחידים (לטענת הנתבעת, והתובעים אינם כופרים בכך). לא היתה  גם מחלוקת שהשלב בו הפסיקו התובעים לימודיהם על פי החוזה אינו מזכה אותם בהחזר ולו חלקי של שכר הלימוד (כאשר הנתבעת דרשה מהם למעשה להשלים מלוא שכר הלימוד, על פי תנאי החוזה, עקב המועד בו הפסיקו לימודיהם). כתולדה - במידה ואין עילת ביטול - יש לדחות התביעה במלואה. במידה ויש עילת ביטול - יש לטעמי להורות על השבת מלוא שכר הלימוד ששולם. כאשר מיקומה הטבעי  של בחינת השאלה הינו במסגרת דיני הטעות או ההטעיה.

3. מסלול הלימודים אליו נרשמו התובעים (שיכונה להלן בשם " המסלול המשולב") הינו מסלול לימודים בן 20 חודשים, המהווה למעשה צירוף שני מסלולי לימוד קצרים יותר, שניתן ללימוד כל אחד מהם בנפרד: מסלול עיצוב גרפי שמשכו 12 חודשים, ומסלול עריכת מדיה דיגיטאלית שמשכו 8 חודשים. היתרון בצירוף שני המסלולים למסלול המשולב הינו יתרון כלכלי, שכן משך הלימוד במסלול המשולב זהה למשך הלימוד המצטבר של שני המסלולים בנפרד.  אלא ששכר הלימוד במסלול המשולב  מוזל ביחס לשכר הלימוד החל על מי שלומד במצטבר ובנפרד את מסלול העיצוב הגראפי ואת מסלול עריכת המדיה.

4. לטענת התובעים הוטעו ע"י הנתבעת לחשוב כי המסלול המשולב מפוקח ומוכר כולו על ידי משרד התעשייה המסחר והתעסוקה. בדיעבד הסתבר להם שרק הקורסים הינוגעים למסלול של עיצוב גרפי מפוקחים  ע"י משרד התמ"ת ומוכרים על ידו, ואילו אותם הקורסים במסלול המשולב השייכים למסלול עריכת המדיה - אינם מפוקחים. גם  אם נתייחס לשני המסלולים הקצרים יותר כשהם בנפרד - רק מסלול העיצוב הגראפי מצוי בפיקוח מקצועי של משרד העבודה, ומי שמסיים אותו - זוכה בתעודת סיום הן של המכללה והן של משרד התמ"ת. לעומת זאת מסלול עריכת המדיה מזכה בתעודת סיום רק של המכללה, ואינו בפיקוח של משרד התמ"ת.  כזהו המצב אף לגבי המסלול המשולב, שאינו אלא צירוף שני המסלולים הנ"ל: בוגרי המסלול המשולב זוכים בתעודת גמר מאת המכללה ובתעודה מאת משרד התמ"ת כבוגרי לימודי עיצוב גרפי; ובנוסף בתעודת גמר מאת המכללה (בלבד) כבוגרי לימודי מסלול עריכת המדיה.

5. הנתבעת אינה חולקת כלל על נתונים אלה, אך כופרת מכל וכל בכך שהטעתה את התובעים.

6. התובעים טוענים כי ההכרה ע"י משרד התמ"ת היתה המניע להתקשרות וזאת משני טעמים:

האחד הינו היכולת לנצל הפיקדון לפי חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד - 1994 לשם תשלום שכר הלימוד, המחייב הכרה של משרד העבודה או התמ"ת  (וראה סעיף 1 בצירוף עם  סעיף 14 לחוק הנ"ל) .

השני - שהכרת משרד התמ"ת היוותה מעין "חותמת איכות", כך לשון כתב התביעה, לגבי איכות מסלול הלימוד שנבחר והתאמתו לדרישות שוק העבודה בישראל .

7. לגבי נושא ההכרה לפי חוק קליטת חיילים משוחררים: הוכח  כי המכללה המדוברת נהנית מהכרה  (היינו פיקוח) של משרד התמ"ת (כשבעבר היה המשרד הרלוונטי לצורך זה משרד העבודה).  כך מזה שנים עובר למועדי ההרשמה של התובעים וברצף. אין גם כל בעיה (ולו חלקית) שהוכחה לגבי מסלול הלימוד המשולב אליו נרשמו התובעים מבחינת יכולתם לממש באופן מלא  זכאותם לניצול הפיקדון כחיילים משוחררים; שכן די לשם כך בהכרת משרד התמ"ת במסלול הלימוד של העיצוב הגראפי המשולב במסלול הלימוד אליו נרשמו התובעים.

התובעת אף ניצלה זכאותה זו כחיילת משוחררת ושילמה חלק משכר הלימוד באמצעות הפיקדון.

למעשה הטענות הראשוניות שהועלו בהקשר זה נזנחו בסיכומי התובעים,  וטוב שכך. כמו כן אין כל רלבנטיות לעובדה שאישור ההכרה לקורסים מסוימים - בהם העיצוב הגראפי - נשלח ביחס לשנת 2005 ע"י משרד העבודה רק במהלך חודש פברואר 2005. העובדה היא שהאישור ניתן  לגבי שנת 2005,  כמו גם לשנים קודמות (הוצגו האישורים לשנים  2004 ו 2005).

8. נותר לדון בטענות התובעים לפיהם קמה להם עילת ביטול וזכות להשבה, לאור העובדה שהנתבעת הטעתה אותם לחשוב שהמסלול המשולב מוכר כולו ע"י משרד התמ"ת.

9. בין אם נבחן המצב המשפטי במשקפיים של דיני הטעות לפי סעיף 14(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973, ובין לפי דיני ההטעיה שבסעיף 15 לאותו החוק, הרי דרישת הקשר הסיבתי המגולמת במילה "עקב" - משותפת לשני הסעיפים. הטעות היא שאמורה להיות הגורם שאין בלתו להתקשרות בחוזה, כאשר המבחן כאן סובייקטיבי (ראה ג' שלו, דיני חוזים - החלק הכללי לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי. תשס"ה - 2005 בעמ' 283) . רוצה לומר: כדי שתקום לתובעים עילת ביטול,  יש לקבוע שטעו לחשוב שמשרד התמ"ת מכיר גם בקורסים במסגרת לימודי המדיה הדיגיטאלית, וכן שאלמלא הנחה זו שלהם - לא היו מתקשרים כלל בהסכם הלימודים. דרישת הקשר הסיבתי העובדתי רלוונטית כמובן גם לטענת מצג השווא הרשלני.

10. איני סבור כי התובעים אכן טעו, ואיני סבור כי מתקיים יסוד הקשר הסיבתי במקרה שלנו. להלן טעמי.

11. התובעת הותירה בי רושם של אדם אינטליגנטי.  הפניתי שאלה מפורשת בעניין לתובעת והיא השיבה שהפרסומים המטעים של הנתבעת שהטעו אותה עובר לחתימה על הסכם הלימודים הנם  מוצגים ת/2 ו ת/3 להסכם, אליהם אתייחס בהתאמה בשמות "העלון הכחול" ו"העלון הכתום".   בהקשר זה יש להתייחס אף למוצג ת/4 אליו אתייחס בשם "העלון הסגול". לטענת התובעים הוצגו להם עלונים אלה עובר לחתימתם על הסכם הלימודים, והדבר עולה אף מעדותה של הגב' עירית קלימוב , יועצת הלימודים של הנתבעת במועד הרלבנטי, עמה שוחחו עובר לחתימתם על הסכמי הלימוד. הגב' קלימוב הסבירה שאינה זוכרת את התובעים עצמם, והתרשמתי שאינה יכולה לשחזר באופן מדוייק השיחה עמם (ואין גם להציב דרישה כזו ממי שמייעצת להמוני תלמידים, כדרישה ריאלית); ואולם תוכן שיחות הייעוץ במקרה של התובעים היה זהה לתוכן בשאר השיחות - תוכן החוזר על עצמו. כאשר הגב' קלימוב נהגה להציג עלוני הפרסום שיפורטו לעיל, ולבאר בעל פה האמור בהם.

12. העלון הכחול הינו עלון פרסומי של הנתבעת ובו כלולים פרטי מסלול הלימודים לעיצוב גרפי - המוכר ע"י משרד התמ"ת. הוא נושא הדפסה של חותמת עגולה ועליה הכיתוב "בפיקוח מקצועי - משרד העבודה" מצדה החיצוני, ובצדה הפנימי הכיתוב "מדינת ישראל - משרד התעשייה והמסחר והתעסוקה". מכאן ברור לכל המעיין בעלון שמסלול הלימודים של עיצוב גרפי בן 12 החודשים מצוי בפקוח משרד התמ"ת.

13. העלון הסגול הוא העלון הפרסומי לגבי מסלול המדיה הדיגיטאלית. הוא אינו נושא את הלוגו האמור היינו "חותמת ההכשר" המעידה על פיקוח משרד התמ"ת או משרד העבודה. הוא חף מכל סממן של פקוח או הכרה של מי ממשרדים אלה.

14. העלון הכתום הינו למעשה ריכוז כל מסלולי הלימוד המוצעים במכללה, ללא הפירוט של תוכנם כמו בעלונים הכחול והסגול אלא בתמצית מרוכזת בלבד, כל קורס בשורה נפרדת, ובכל שורה - מחיר הקורס. אותו עלון אמנם אינו דף מחירים גרידא, כפי שביקשה הנתבעת להציג:  עיצובו הגראפי והמתנות המפורטות בו לגבי הנרשמים לכל מסלול מעידות עליו כעל עלון שיווקי - ממש כמו יתר העלונים. ואולם הוא משמש גם כדף מידע לגבי מחירים, המיידע התלמידים הפוטנציאלים מהי העלות לגבי כל מסלול לימודים.

אכן, על השורה של המסלול המשולב, מופיעה "חותמת הפיקוח". אם נתייחס לנתון זה בבדידותו יש בו כדי להטעות. לכאורה למד המעיין בשורה זו כי המסלול כולו בפקוח של משרד העבודה. ואולם כאמור, הנתון אינו מופיע בבדידותו. בשורה מעל מופיע המסלול של עריכת מדיה, ללא החותמת האמורה, ובשורה שמעליה - המסלול של עיצוב גרפי עם החותמת.