פסק-דין בתיק א 16617/02

מבוא :

1.         התובעת עותרת למתן צו קבוע לפיו ימנע הנתבע מהמשך עבודות הבנייה בהן החל על המקרקעין הידועים כגוש 20302 חלקה 24 מאדמות כפר מושרייפה (להלן: "החלקה"), לסילוק ידו מהחלקה, הריסת המבנה אשר הקים עליה והחזרתה לתובעת כשהיא פנויה מכל אדם וחפץ.

עובדות מוסכמות :

2.         השטח הכולל של החלקה הינו כ-155 דונם והיא בבעלות משותפת של רשות הפיתוח ואחרים, ובין היתר אביו של הנתבע. חלקה של רשות הפיתוח בחלקה הינו כ-42 דונם וחלק אביו של הנתבע בחלקה הינו כ-10 דונם.

3.         בשנת 1987 הגישו חלק מבעלי החלקה תביעה לבית משפט השלום בחדרה ב-ת.א. 3288/87, לפירוק השיתוף בחלקה, אולם, התביעה נמחקה ביום 23.9.03 מבלי שנדונה לגופא (להלן: "התביעה הראשונה").

4.         בשנת 2004 הוגשה תביעה נוספת לפירוק שיתוף בחלקה ב-ת.א. 4527/04 בבית משפט השלום בחדרה.  הדיון בתביעה הנ''ל טרם הוכרע (להלן: "התביעה השנייה").

5.         הנתבע החל בביצוע עבודות בנייה של דירת מגורים על החלקה ובעקבות זאת ניתן נגדו, לבקשת התובעת, צו מניעה זמני מיום 11.9.02 בתיק בש"א 14531/02 (להלן: "צו המניעה הזמני"). על אף מתן צו המניעה הזמני, עבודות הבנייה לא פסקו.

6.         ביום 16.9.02 חתם אביו של הנתבע על יפוי כח בלתי חוזר ותצהיר לפיו העניק לבנו הנתבע ללא תמורה 25% מזכויותיו בחלקה. העסקה טרם נרשמה בספרי המקרקעין.

טענות הצדדים בתמצית :

7.         לטענת התובעת, הנתבע הינו מסיג גבול בחלקה ומכל מקום הוא לא קיבל הסכמת יתר השותפים בחלקה לביצוע עבודות בנייה במקום.  אותן עבודות חורגות ממסגרת השימוש הסביר המותר לשותף במקרקעין.  הנתבע ביזה את בית המשפט ונהג בהעדר תום לב משהמשיך בביצוע עבודות הבנייה בחלקה לאחר קבלת צו המניעה הזמני שניתן בתביעה ועל אף הצהרתו לפרוטוקול הדיון מיום 6.7.05, לפיו ימנע מהמשך העבודות.

8.         לטענת הנתבע, הוא קנה זכויות בחלקה מאביו ועל כן הוא אינו מסיג גבול והבנייה אשר ביצע על החלקה הינה שימוש סביר. זאת ועוד, הבנייה אשר ביצע הנתבע על החלקה משתרעת על חלק קטן משטחה, 250 מ"ר, מרבית השותפים בחלקה ביצעו אף הם עבודות בנייה מבלי שהתובעת נקטה נגדם בהליכים כלשהם, והם אינם מתנגדים לבנייה אשר ביצע הנתבע במקום. כן טען הנתבע כי התביעה מוגשת בהעדר תום לב, שכן, התובעת הכשילה את הדיון בתביעה הראשונה לפירוק השיתוף בחלקה ותביעה דנן מוגשת על אף הליך הפירוק המתנהל בבית משפט השלום בחדרה. מתן היתר לעבודות הבנייה מתעכב בשל התנגדות התובעת והעדר שיתוף פעולה מצידה לפירוק השיתוף בחלקה ומכל מקום, קיימת תוכנית מוצעת המתירה בנייה במקום.    לבסוף, טען הנתבע כי אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתביעה באשר עסקינן בסעד של הריסה הפוגע בגוף הנכס.

ד י ו ן :

9.         בדיון אשר התקיים בתביעה הוגש תצהיר עדות ראשית של מר יצחק אשכנזי מטעם התובעת (להלן: "עד התובעת") וכן הוגשו תצהיריהם של הנתבע ואביו. שלושת המצהירים נחקרו בפניי.

10.        אפתח בטענה להעדר סמכות עניינית של פורום זה לדון בתביעה . לעניין זה הנתבע מפנה לפסק הדין אשר ניתן ב-ע"א 37/59 שמש נ' מפעל המים פ"ד יג, 834.

            כאמור בסעיף 1 לעיל, התובעת עותרת למתן מספר סעדים כנגד הנתבע, ובין היתר הריסת המבנה אשר הקים על החלקה. דא עקא, סעד זה טפל ליתר הסעדים להם עותרת התובעת - צו קבוע לפיו ימנע הנתבע מהמשך עבודות הבנייה בחלקה וסילוק ידו ממנו - שכן, הריסת המבנה אינה אלא אחד הביטויים לסילוק ידו של הנתבע מהחלקה. ויודגש, אין חולק כי יתר הסעדים המבוקשים בתביעה הינם בסמכותו של פורום זה. במקרה בו נכלל בתובענה סעד עיקרי וסעד טפל, הכלל קובע כי " הולך טפל אצל העיקר" (ר' ע"א 145/58 קלקודה נ' אגד בע"מ, פ"ד יג(1) 261, ע"א 510/82 חסן נ' פלדמן פ"ד לז(3) 1) ומאחר והעיקר הוא בסמכות פורום זה, הרי גם הטפל הינו בסמכותו.

            בנסיבות העניין, הטענה להעדר סמכות עניינית נדחית.

11.        סעיפים 30-31 לחוק המקרקעין מסדירים את השימוש במקרקעין שבבעלות משותפת על-ידי כלל השותפים  כדלקמן:

" 30.      (א)       בעלי רוב החלקים במקרקעין המשותפים רשאים לקבוע כל דבר הנוגע      לניהול הרגיל של המקרקעין ולשימוש הרגיל בהם.

            (ב)        שותף הרואה עצמו מקופח מקביעה לפי סעיף קטן (א) רשאי לפנות            לבית המשפט בבקשת הוראות, ובית המשפט יחליט כפי שנראה לו        צודק ויעיל בנסיבות הענין.