1. לפני תובענה בהתאם לסעיף 24 לחוק הבוררות התשכ"ח-1968 (להלן - "
חוק הבוררות"), שבה נתבקש בית המשפט לבטל פסק בורר שניתן ביום 4/12/05 על ידי הבורר, עוה"ד שמואל ברזל (להלן - "
הבורר").
2. הבוררות התקיימה בין יהונתן תשבי (המשיב מס' 1, להלן - "
תשבי") והמשיבה 2, חברת יקבי הברון בע"מ (להלן - "
יקבי הברון"), אשר, ככל הנראה, היא בשליטתו של תשבי, לבין יעקב איזמירלי ז"ל (להלן - "
איזמירלי"). בנעליו של איזמירלי נכנסה, לאחר מותו ולאחר תיקון הבקשה לבטל את פסק הבורר, אשתו והיורשת היחידה שלו - חנה איזמירלי.
הרקע העובדתי, שאינו במחלוקת (כפי שעולה מכתבי בי-דין של הצדדים ומפסק הבורר).
3. חב' איזגל מחקר ופיתוח טכנולוגי בע"מ (להלן - "
איזגל") היא חב' פרטית, שהתאגדה בשנת 1978. בעודה בהליכי יסוד, במהלך שנת 1977, רכשה איזגל בחכירה ממינהל מקרקעי ישראל, חלקת קרקע בגודל של כארבעה דונם, הרשומה כחלקה 25 בגוש 11705 והנמצאת באיזור התעשיה של בנימינה (להלן - "
החלקה"). איזמירלי וטל גלילי היו מנהלי החברה והבעלים של איזגל בהיותם בעלי המניות בחלקים שווים. החלקה היתה הנכס היחיד של איזגל.
תשבי חיפש בשנות השמונים להקים יקב באיזור בנימינה. הוא התקשר עם טל גלילי ורכש ממנו ביום 1/4/85 את חלקו, 50% ממניותיה של איזגל, על מנת להקים על החלקה יקב. ממועד זה היו איזמירלי ותשבי בעלי המניות של איזגל ומנהליה.
4. ביום 19/4/85 נחתם הסכם שכירות בין איזגל לבין חברה נוספת בשליטת תשבי (להלן - "
ההסכם הראשון"), לפיו הושכרה החלקה לחברת תשבי הנ"ל למשך 9 שנים ו-11 חודשים ללא דמי שכירות, אולם תמורת תשלום ארנונה והוצאות אחזקה אחרות ובתמורה לכך שכל מה שייבנה בחלקה יהיה שייך לאיזגל. תשבי ואו החברה שבבעלותו הקימו על החלקה מבנים ואו שיפצו מבנים קיימים לצרכי היקב, ש"יקבי הברון בע"מ" היא הבעלים שלו (בהמשך - כאשר אתייחס ל"תשבי" הכוונה היא אף ל"יקבי הברון בע"מ", אלא אם ההקשר והתוכן מחייבים אחרת). תשבי אף רכש חלקות נוספות צמודות ממינהל מקרקעי ישראל ובנה עליהם מבנים השייכים ליקב.
5. בסעיף 16 בהסכם הראשון נכתב כי עם תום תקופת השכירות על פיו, יושכר חלקה הדרומי של החלקה לאיזמירלי ואילו חלקה הצפוני - לתשבי או למי מטעמו, וכי שני החלקים יהיו שווים בגודלם. כן הוסכם, כי השכרה זו תהיה עד תום תקופת החכירה של החלקה על ידי איזגל מאת מינהל מקרקעי ישראל.
6. ביום 1/3/98 הסתיימה תקופת השכירות על פי ההסכם הראשון. איזגל ויקבי הברון התקשרו בהסכם חדש (שלא הצלחתי לפענח את תאריכו על פי הצילום שצורף לבקשה, ושיכונה להלן - "
ההסכם השני"). על פיו שכרה יקבי הברון את החלקה למשך 3 שנים נוספות, החל מיום 18/3/95 ועד 17/3/98. אוסיף, כי לפי הסכם זה על יקבי הברון לפנות את כל החלקה עם תום תקופת השכירות המצויינת בו ואם לא תעשה כך, תשלם לאיזגל כפיצוי מוסכם ומוערך מראש 300$ עבור כל יום של איחור.
7. לפני הבורר עמד גם פרוטוקול מישיבת ההנהלה של חב' איזגל, אשר נושא תאריך- 12/3/95, לפיו הוחלט לחלק את רכוש החברה, כך שהחלק הדרומי יהיה לאיזמירלי ואילו הצפוני - לתשבי, וישולמו תשלומים להשוואת הערך של המבנים בשני חלקי החלקה.
8. לאחר תום תקופת ההסכם השני, ניהלו הצדדים מו"מ על מנת לחלק את החלקה ביניהם. הם שכרו את עו"ד גלזנר, על מנת שינקוט בכל ההליכים הדרושים לביצוע החלוקה הנ"ל. עו"ד גלזנר קיבל מהם מכתב, החתום הן על ידי איזמירלי והן על ידי תשבי, נושא תאריך 25/12/1997 וכותרתו "
חלוקת רכוש 'איזגל' בין יהונתן תשבי לבין יעקב איזמירלי" (להלן - כפי שכינה הבורר את המסמך - "
מסמך העקרונות"). נכתב בו, כי קו החלוקה יהיה בהתבסס על מפה טופוגרפית של מודדי חדרה אשר נעשתה על פי "
קו חלוקה קודם אשר שורטט בעבר ע"י יהנותן ויעקב במפת מיפוי טופוגרפי זו". עוד פורט במכתב מה מוטל על תשבי לבנות ולבצע בשטח המיועד לאיזמירלי כדי להביא להשוואת ערך החלקות וכן ששוחת הביוב בחלקו של תשבי תשמש אף את חלקו של איזמירלי. כן נכתב במכתב על תשלומים שעל כל אחד מהם לבצע למינהל - "על תוספת מעל 2000 מ"ר ואגרות קניה".
9. במסגרת מו"מ ביניהם, לא הגיעו הצדדים להסכמה על הבניה שתעשה בחלק הדרומי, שמטרתה לאזן את ערך החלקות, אולם תשבי החל בבניה על חלקו של איזמירלי, אשר לא היה מרוצה ממה שנבנה. איזמירלי הודיע לעו"ד גלזנר במכתב נושא תאריך 11/7/99, כי עליו להפסיק לטפל בפירוק החברה על מנת לחלק את רכושה. כן הורה איזמירלי לאדריכלית, הגב' דינור, שנשכרה על ידי איזגל להגיש תוכניות לועדה המקומית לתכנון ולבניה לצורך ביצוע החלוקה, להפסיק את טיפולה בנושא.
נסיונות נוספים של הצדדים להגיע להסכמה מפורטת בדבר חלוקת המקרקעין, לא נשאה פרי.
10. בינתיים, ככל הנראה ביוזמת תשבי, נעשתה חלוקה בתב"ע החלה על החלקה, כך שהחלקה נרשמה כשתי תת חלקות: חלקה 25/1 הנמצאת בחלק הדרומי ושטחה 2,297 מ"ר וחלקה 25/2, הנמצאת בחלק הצפוני ושטחה 2,046 מ"ר. החלק המיועד לאיזמירלי גדול אם כן ב-251 מ"ר מזה של תשבי (הבורר קבע, בטעות, בפסק דינו כי חלקו של איזמירלי קטן בשטח זה מחלקו של תשבי).
הסכם הבוררות
11. תשבי הגיש בתיק פש"ר 308/03 בבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה לפירוקה של איזגל ובעקבות כך לחלוקת החלקה, כך שהוא יקבל את החלק הצפוני ואילו איזמירלי את החלק הדרומי. תשבי טען כי איזמירלי מסכל את חלוקת המקרקעין ביניהם וכן את פירוק החברה, בניגוד להתחייבויותיהם.
איזמירלי מצדו, התנגד לבקשת הפירוק.
12. ביום 6/7/03 ביקשו איזמירלי ותשבי מבית המשפט המחוזי בחיפה למחוק את בקשת הפירוק ואף הודיעו כי נחתם ביניהם הסכם בוררות, לפיו יועברו כל המחלוקות ביניהם לבורר, עו"ד ברזל. הסכם הבוררות, שהוגש לבית המשפט, היה בשמם של כל המעורבים: תשבי, איזמירלי, איזגל ויקבי הברון.
על פי הסכם הבוררות, היה הבורר כפוף לדין המהותי והיה עליו לנמק את פסק דינו. הבורר לא היה כפוף לכללי הפרוצדורה ולדיני הראיות והוא הוסמך למנות מומחים.
אין מחלוקת כי הבורר הוסמך להכריע בכל חילוקי הדעות בין כל הצדדים להסכם הבוררות.
עיקריו של פסק הבורר
13. בכתב התביעה שהגיש תשבי לבורר, דרש לחלק בעין את החלקה בהתאם למוסכם בינו לבין איזמירלי, לצוות על פירוק החברה ולחילופין לתת "
כל סעד שימצא לצודק ולנכון בנסיבות העניין".