פתח דבר
1. עסקינן בתביעה כספית על סך 2,852,900.54ש"ח (ליום 1/4/02) שהגיש בנק הפועלים בע"מ (להלן: "
הבנק") בגין יתרת החובה שהצטברה בחשבון שמספרו209719-748, המתנהל בסניף תלפיות של הבנק (להלן: "
החשבון") על שמה של נתבעת מס' 1 - שובל הנדסה ובנין (1988) שותפות רשומה (להלן: "
השותפות"; תעודת רישום השותפות צורפה כנספח א1 לתצהירה מיום 30/1/06 של גב' מרים חורי המשמשת כמנהלת קשרי לקוחות במרכז העסקים של הבנק בירושלים, להלן: "
חורי" ו- "
תצהיר חורי" לפי העניין).
נתבע מס' 2, מר משה מילר (להלן: "
מילר"), ונתבע מס' 3, מר יובל בן הר (להלן :"
בן הר"), היו השותפים בשותפות למן מועד הקמתה. ביום 1/8/93 העבירו מילר ובן הר את מרבית חלקם בשותפות לנתבעת מס' 4, י.מ. שובל חברה להנדסה ובנין בע"מ (להלן: "
הנתבעת 4"); וביום 20/1/95 העבירו את יתרת חלקם לנתבעת מס' 5, בית בן-הר נכסים בע"מ (להלן: "
הנתבעת 5"; הנתבעים יחדיו יכונו להלן: "
הנתבעים") (ראו סעיף 3 לתצהיר מילר מיום 4/6/06, להלן: "
תצהיר מילר"; כן ראו: תדפיס רשם החברות מיום 6/12/02, צורף כנספח א2 לתצהיר חורי). יש לציין בהקשר זה כי מילר ובן הר הם בעלי המניות הן בנתבעת 4 והן בנתבעת 5 (ראו: תדפיסי רשם החברות מיום 30/1/06, צורפו כנספחים א3-א4 לתצהיר חורי).
תביעה זו הוגשה בראשיתה בסדר דין מקוצר, ובית המשפט (כבוד השופט ד"ר ע' אזר ז"ל) דחה את בקשת הרשות להתגונן שהגישו הנתבעים וחייבם בתשלום סכום התביעה, בתוספת ריבית והוצאות (ראו החלטה מיום 11/11/02 בבש"א 12229/02, ופסיקתא מיום 12/11/02). אלא שפסק דינו של בית המשפט המחוזי בוטל בערעור שהגישו הנתבעים לבית המשפט העליון (ע"א 11092/92), אשר החליט ליתן לנתבעים רשות להתגונן והורה על בירורה של התובענה (ראו פסק דין מיום 7/6/04).
העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים
2. ביום 24/2/88 פתחה השותפות, שעיסוקה בביצוע עבודות בנייה, את החשבון בבנק; ובטופס פתיחת חשבון שנחתם על ידי הצדדים באותו מועד נקבע כי למילר ולבן הר תהא זכות חתימה משותפת בחשבון (הטופס צורף כנספח ב לתצהיר חורי).
ביום 21/12/90 חתמה השותפות על כתב התחייבות לבנק בהתייחס להוצאת ערבויות בנקאיות, שבו הצהירה השותפות כי כל בטוחה שניתנה בעבר או שתינתן על ידה בעתיד לבנק תשמש גם בטוחה להתחייבותה לסלק כל סכום שישלם הבנק בגין ערבויות בנקאיות שיוציא לבקשתה (ראו סעיף 8 לכתב ההתחייבות, צורף כנספח ב1 לתצהיר חורי).
ביום 24/2/93 חתמו מילר ובן הר על כתב ערבות מתמדת ובלתי מוגבלת בסכום, להבטחת פירעונם המלא של כל הסכומים שיגיעו לבנק בגין אשראי ושירותים בנקאיים שתעמיד לרשות השותפות (להלן: "
ערבות הבעלים"; כתב הערבות צורף כנספח ג לתצהיר חורי); וביום 3/10/93 הוסיפו השניים וחתמו על "כתב התנאות, ערבות ושעבוד כספים וזכויות", שבו חזרו והצהירו כי הם ערבים כלפי הבנק להבטחת פירעון מלא של כל הסכומים והשירותים שיעמיד לרשות השותפות באמצעות החשבון (המסמך צורף כנספח ג/ לתצהיר חורי).
ביום 18/5/94, לנוכח העברת הבעלות בשותפות לנתבעת 4, חתמה השותפות על טופס שינוי הבעלות בחשבון (צורף כנספח ד לתצהיר חורי), וכן על טופס חדש לפתיחת חשבון (צורף כנספח ה לתצהיר חורי) - ואולם גם על פי טופס זה זכויות החתימה בחשבון נותרו בידיהם של מילר ובן הר במשותף (שכן הם היו כאמור הבעלים בנתבעת 4). יצוין כי לא נעשתה כל פנייה לבנק מצד השותפות, מילר או בן הר, על מנת שיבטל את ערבות הבעלים שנתנו מילר ובן הר לבנק להבטחת התחייבויותיה של השותפות כלפיו, וממילא גם לא הציעו לבנק ערבים אחרים תחתם עקב השינוי שחל בזהות השותפים כאמור.
3. בשלהי שנת 1991 התקשרו השותפות מצד אחד והבנק מצד שני בהסכם ליווי למיזם לבניית בניין מגורים ברחוב לסקוב בחיפה (להלן: "
פרויקט לסקוב"). יובהר כי הסכם ליווי הוא הסכם שבמסגרתו הבנק ניאות להעמיד ללקוחו מימון לצרכים עסקיים בהיקף כספי שהוא גבוה באופן משמעותי מן האשראי שהיה נותן ללקוח בהתאם לבטוחות שבידי הבנק - וזאת כאשר הוא מתרשם מכדאיותו של הפרויקט בו מבקש הלקוח ליטול חלק (ראו עדותו של מר עמיחי ויסמן, מי ששימש במועדים הרלוונטיים לתובענה רפרנט לאשראי במנהלת אזור ירושלים בבנק והיה כפוף לחורי, להלן: "
ויסמן", בעמ' 35 לפרוטוקול, ש' 3-6). בשלב הראשון של ליווי פרויקט לסקוב קיבלה השותפות מן הבנק מימון לרכישת המקרקעין שנועדו לפרויקט לסקוב, כנגד רישום משכנתא על המקרקעין לטובת הבנק; ובשלב השני, עם התחלת ביצוע עבודות הבנייה, שיעבדה השותפות לטובת הבנק את הפרויקט בכללותו (המקרקעין והבנוי עליהם). לצורך קבלת המימון מן הבנק, השותפות פתחה חשבון נוסף בסניף - המכונה בפי הצדדים "חשבון ליווי" - והפעילות בחשבון הליווי התבצעה בנפרד מפעילותה השוטפת של השותפות בחשבון נושא התובענה דנן (ראו סעיף 7 לתצהיר מילר).
4. במהלך שנת 1993 ניהלה השותפות משא ומתן עם חברת י.ש.מ.פ בע"מ (להלן: "
היזם"), לביצוע עבודות בנייה בפרויקט להקמת בנייני מסחר, תעשיה ומשרדים על מקרקעין הידועים כחלקות 21, 22 ו- 23 בגוש 10842 בחיפה, אשר היזם התכוון לרכוש מווקף ג'אמע אל איסתקלאל בחיפה (להלן: "
פרויקט שקמונה", כפי שכונה על ידי הצדדים, וכן "
המקרקעין" ו- "
הווקף" בהתאמה).
ואמנם, ביום 8/10/93 התקשרו היזם והנאמן על הווקף בהסכם קומבינציה, שלפיו יקים היזם את פרויקט שקמונה במקרקעין ובתמורה יקבל היזם זכויות בעלות בחלקים מן המקרקעין ובשטחי המסחר, התעשיה והמשרדים שייבנו עליהם (ראו סעיף 7 להסכם הקומבינציה, להלן: "
הסכם הקומבינציה", צורף כנספח ז לתצהיר חורי). כן הוסכם ביניהם כי היזם יתקשר עם חברה קבלנית אשר תבצע בפועל את עבודות הבנייה של הפרויקט (ראו סעיף 11.6 להסכם הקומבינציה); וכי היזם יהא רשאי לשעבד את המקרקעין לטובת בנק שאיתו יתקשר לצורך ליווי הפרויקט ולהנפקת ערבויות ביצוע לרוכשים (ראו סעיף 18.4 להסכם הקומבינציה). בהמשך לכך, היזם מצידו התקשר ביום 10/10/93 בהסכם עם השותפות, שלפיו היזם הסב לשותפות את זכויות הבנייה במקרקעין שקיבל מן הווקף והשותפות קיבלה חלקים מזכויותיו של היזם במקרקעין ובשטחים הבנויים כפי שהוקנו לו בהסכם הקומבינציה (להלן: "
הסכם היזמות"; צורף כנספח ו לתצהיר חורי). בהסכם היזמות הסכימו הצדדים כי זכויותיהם של הווקף, היזם והשותפות במקרקעין ישועבדו על ידי השותפות לבנק אשר יעמיד לשותפות מימון לביצוע עבודות הבנייה; והשותפות אף התחייבה להעמיד ליזם ערבויות בנקאיות בסכום כולל של מיליון דולר להבטחת התחייבויותיה כלפיו:
"17.
מוסכם בזה על הצדדים כי כל זכויות הקונה (השותפות- ע.ב.),
המוכר (היזם- ע.ב.)
והבעלים במקרקעין (הווקף- ע.ב.)
ישועבדו לטובת בנק אשר ילווה את הפרויקט ויעניק לקונה ליווי בנקאי והמוכר מתחייב להמציא הסכמת הבעלים ויפוי כח ממנו לשם ביצוע רישום השעבוד וזאת במעמד חתימת החוזה.
18.א.
להבטחת זכויות המוכר ימסור הקונה למוכר ערבות על פי חוק מכר (דירות) (להלן: 'הערבות') בסכום של 1 מיליון דולר בשקלים על פי השער היציג כאשר ערבות ע"ס 100,000$ תימסר תוך 10 ימים מיום שתרשם לטובת הקונה הערת אזהרה על הנכס (המקרקעין- ע.ב.) בלשכת רישום המקרקעין וערבות נוספת ע"ס 900,000$ תימסר תוך 15 יום מיום שימולאו במצטבר תנאי סעיף 6א-ד, 7, 17 ו- 21 של חוזה זה.
ב. הביטחונות יבוטלו כליל ויוחזרו לקונה עם קבלת טופס 4 לבנין.
ג. ...
19.א. הערת אזהרה לטובת הקונה תרשם מיד לאחר חתימת הסכם זה.
ב. זכויותיו של הקבלן (הכוונה לשותפות, המוגדרת בהסכם היזמות גם כ"קונה" וגם כ"קבלן"- ע.ב.) בנכס תרשמנה מיד לאחר שיתקבלו שומת מס שבח ורכישה שיתקבלו בגין העסקה על פי הסכם זה וישולמו על ידי החייבים בתוך המועד שנקבע בשומה.
ג. עוד מוסכם כי לקבלן הזכות לרשום שעבודים ו/ או הערות אזהרה על חלקו בפרויקט ועל יחידותיו לפי שיקול דעתו." (ההדגשות שלי- ע.ב.).
בסמוך לאחר חתימת הסכם היזמות הוסיפה השותפות והתחייבה בפני היזם להעמיד לו ערבות בנקאית נוספת: