א
בית משפט השלום חיפה
|
15776-05
26/02/2007
|
בפני השופט:
ב. טאובר
|
| - נגד - |
התובע:
פנינה סולומון
עו"ד מ. שירין ואח'
|
הנתבע:
1. קיבוץ יקום
2. ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ
3. טנגו מועדון לילה בע"מ
עו"ד י. גורי ואח'
|
| פסק-דין |
מבוא:
1. זוהי תביעה בגין נזקי גוף אשר הוגשה על ידי גב' פנינה סולומון (להלן: "התובעת"), ילידת 1953, כנגד קיבוץ יקום (להלן: "הנתבע 1"), ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ (להלן: "הנתבעת 2") וטנגו מועדון לילה בע"מ (להלן: "הנתבעת 3").
2. יצויין כי הנתבעת 2 היתה בכל הזמנים הרלבנטיים המבטחת של הנתבע 1 בגין נזקי צד ג'.
3. הנתבעים 1 ו-2 הגישו הודעה לצד שלישי כנגד הנתבעת 3.
4. חרף העובדה שהן כתב התביעה והן ההודעה לצד השלישי נמסרו לנתבעת3, לא הגישה הנתבעת 3 כתב הגנה לתביעה ולהודעה לצד השלישי ואף לא התייצבה לדיונים שהתקיימו, לרבות לישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 4/2/07.
5. התובעת לא הגישה חוות דעת רפואית ולא טענה לנכות רפואית צמיתה.
6. בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 4/2/07 נשמעה עדותה של התובעת ועדותו של מר זאב זיתון, מנהל חדר האוכל של הנתבע 1.
נסיבות התאונה:
7. התובעת תיארה בכתב התביעה בסעיף 5 את גרסתה ביחס לנסיבות התאונה. לדבריה, הגיעה ביום 17/7/04 למסיבת ריקודים שאורגנה על ידי הנתבעת 3 בחדר האוכל של הנתבע 1. במקום היה מזנון לשירות עצמי וכן רחבת ריקודים. התובעת קמה לרקוד ובמהלך הריקוד החליקה על דבר מה ונפלה. לאחר נפילתה חשה התובעת שמכנסיה רטובות מדבר מה.
בהסתמך על גרסה זו טענה, איפוא, התובעת כי הנתבע 1 אחראי לנזקיה בהיותו בעל המקרקעין ומשלא נקט בצעדים כלשהם להבטחת שלום המשתתפים באירוע. כן טענה התובעת כי נפילתה נבעה מחמת רשלנות הנתבעת 3 אשר לא דאגה לשמור על רחבת ריקודים נקיה משיירי אוכל לנוכח קיומו של מזנון בסמוך. לפיכך טענה, איפוא, התובעת כי הנתבעים 3-1 אחראים ביחד ולחוד לפיצוי התובעת בגין נזקיה.
8. בסעיף 7 לתצהירה הוסיפה התובעת וציינה כי לאחר נפילתה ובטרם פינויה באמבולנס לבית חולים מאיר הבחינה בשאריות סלט אשר ככל הנראה נפלו לאחד האורחים ברחבת הריקודים.
9. בתעודת חדר המיון מיום 17/7/04 תועדו נסיבות התאונה כדלקמן:
"נפלה הערב ונחבלה בעכוז".
10. התובעת פנתה לד"ר א. ויזל, מומחה בכירורגיה, להמשך טיפול ביום 19/7/04 ופירטה את נסיבות התאונה כדלקמן:
"לפני 3 ימים נפלה במועדון בקיבוץ יקום ונחבלה בגב התחתון באיזור הסקרום. נבדקה בבית החולים מאיר כפר סבא ללא ממצא מיוחד".
11. בתאריך 20/7/04 פנתה התובעת לנוירולוג צבי באום ולפניו ציינה לראשונה כי
"החליקה לפני 4 ימים על פני רצפה רטובה ונחבלה בגב תחתון ובאיזור הסקרום".
התמורות בגרסת התובעת:
12. מהסקירה שצויינה לעיל עולה, איפוא, כי גרסתה של התובעת ביחס לנסיבות התאונה ידעה תמורות. בעוד שבסמוך לאירוע הסתפקה בציון נפילתה, הרי כארבעה ימים לאחר התאונה ציינה לראשונה כי החליקה על פני רצפה רטובה וכך אף צויין בסעיף 5 בכתב התביעה ובתצהיר עדותה הראשית ציינה התובעת לראשונה כי הבחינה אף בשיירי סלט בסמוך למקום נפילתה.
13. בחקירתה הנגדית אישרה התובעת כי ציינה הן בחדר המיון והן אצל ד"ר ויזל את פרטי האירוע בדייקנות שעה שבשלב זה תיארה התובעת את האירוע כאירוע נפילה בלבד. בהמשך עדותה בעמ' 11 לפרוטוקול ניסתה התובעת ליתן הסבר מדוע העלתה לראשונה את הגרסה בדבר נפילה על פני רצפה רטובה רק ארבעה ימים לאחר התאונה אצל ד"ר צבי באום ביום 20/7/04 והשיבה:
"ש. למה רק ביום 20/7/04 אצל ד"ר וייזל (צ.ל. ד"ר באום) דיברת על החלקה ועל רצפה רטובה?
ת. אני לא יודעת להבדיל בין נפילה, החלקה, מכה. בשבילי הכל זה אותו דבר.