נתוני רקע
1. התובעת (להלן, גם "רדימיקס") היא חברה הרשומה כחוק בישראל ועיסוקה, בין השאר, במסחר בבטון. הנתבעת 1 (להלן, גם "בראל") היא חברה הרשומה כחוק בישראל ועיסוקה בעבודות ביוב, ניקוז מים ועבודות עפר ופיתוח. הנתבע 2 (להלן, גם "עמר") הוא מנהלה של בראל. הנתבעת 3 (להלן, גם " ע.ע. הגליל") אף היא חברה הרשומה כחוק בישראל ועיסוקה בעבודות בניין.
2. כעולה מכתב תביעה מתוקן שבפניי ביום 15/12/97 נחתם חוזה מסגרת בין רדימיקס לבין בראל, שהסדיר תנאי אספקת בטון שוטפת שתספק רדימיקס לבראל באתרי עבודה שלה. עמר חתם כערב להתחייבויותיה של בראל. נטען כי בתקופת החודשים מרץ עד אפריל 98' סיפקה רדימיקס לבראל סחורות בטון לאתרי עבודה בנהריה, בכרמל, בקרית חיים ובג'אסר א-זרקא. בגין סחורות אלו נותרה בראל חייבת יתרת קרן בסך 22,896 ש"ח שבצירוף ריבית ליום 30/6/98 מגיעה לסך של 24,830 ש"ח.
בראל ועמר התגוננו בפני התביעה. מתחילת הדרך הגנתם ברורה ומפורשת. למעט אספקת בטון באתר של בראל בנהריה, בה הודו הנתבעים הללו, נטען כי יתר הסחורות סופקו לאתרי עבודה בהן עבדה ע.ע. הגליל, ולהזמנת ע.ע. הגליל, באופן שהיא נושאת בחבות לתשלום החשבונות האמורים. ע.ע. הגליל לא התגוננה בפני התביעה כל עיקר. לימים, וכפי שיפורט, העיד מנהלה, מר נימר חטיב (להלן- "נימר"), לטובת הנתבעים 1-2, אימץ את גרסתם האמורה והודה בכך שהחייבת לרדימיקס היא ע.ע. הגליל.
3. הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות והמצהירים נחקרו על תצהיריהם. מטעם רדימיקס העיד מר אורי מנין (להלן- "מנין"), מנהל מפעל נהריה של רדימיקס בתקופה הרלוונטית, ומר אשר בן חיים (להלן- "בן חיים"), סדרן עבודה במפעל נהריה במועדים האמורים. מטעם הנתבעים 1-2 העידו עמר ונימר, כאמור. לאחר גמר פרשת הראיות ביקשה רדימיקס להביא ראיות מפריכות. משלא הייתה התנגדות לבקשה זו נעניתי לכך. חזר והעיד מנין וכן מר יצחק אבידן (להלן-"אבידן"), מנהל פיקוח ואשראי של רדימיקס, וכן מר יעקב ג'קי מנדיל, פקיד חברת האשראי "ויזה כ.א.ל.".
4. הונחו בפניי סיכומי טענות ב"כ הצדדים. כפי שיפורט להלן לא שבעתי נחת מגרסאות בעלי הדין שבפניי. לנוכח כל אלו נתתי דעתי לאפשרות שמא יונחו בפניי "תעודות משלוח", עליהן נמסרו עדויות ונטענו טענות. בעקבות זאת הגישו ב"כ הצדדים העתקים של תעודות המשלוח האמורות והשלימו סיכומי טענותיהם.
5. חזרתי ובחנתי חומר הראיות והטענות. נמצאו לי שיקולים לרוב לחובתם של כל בעלי הדין שבפניי. הפועל היוצא מכך גוזר הכרעה, ביסודו של דבר, לא מי משכנע יותר מיריבו, אלא מי המשכנע פחות מיריבו.
שיקולים לחובת רדימיקס
6. מתחילת הדברים מצטיינת הגנתם של הנתבעים 1-2 במובהקות ובהירות. הם אינם חולקים על הסכם המסגרת שיש להם עם רדימיקס ועל יחסי המסחר שנקשרו בעקבותיו. ככל שעסקינן בתובענה שבפניי הם אף מודים בחובתם לפרוע חשבונית המתייחסת לאתר בנייה בנהריה. הם אינם כופרים בכל העסקאות נשוא החשבוניות האחרות, כעסקאות ממשיות שהתבצעו. ואולם הם טוענים כי עסקאות אלו נעשו להזמנתה של ע.ע. הגליל.
7. משאלו הם פני הדברים, ומשזו ההגנה המובהקת האמורה, מצפה הייתי מרדימיקס כי תעבה את הגרסאות שבפניי. מסתבר כי בידי רדימיקס ישנם טפסי הזמנה, ומשום מה הם לא הוצגו בפניי. יכול שטפסי הזמנה אלו מצביעים באורח מובהק על זהותו של המזמין, אם בראל אם ע.ע. הגליל. טפסי הזמנות אלו לא הוצגו בפניי.
8. רדימיקס היא חברה רבת-סניפים. החשבוניות נשוא המחלוקת הם באתרים בקרית חיים, בחיפה, ובג'אסר א-זרקא. התייצבו בפניי מנין ובן חיים, עובדי מפעלה של רדימיקס בנהריה. לכאורה העסקאות האמורות בוצעו על ידי עובדים אחרים בסניפים שלא העידו בפניי. כאמור, ככל שעסקינן בעסקה בנהריה מודה בראל באמיתותה באופן שהעדויות בנדון, הן בבחינת התפרצות לדלת פתוחה.
9. לא הוצג בפניי, ולו מכתב דרישה או התראה אחד, בגין החוב הנטען. יכול שמכתב דרישה כאמור, בצירוף אי-מענה או התייחסות אליו, היה פועל לטובת גרסתה של רדימיקס. נתון זה הולך ומתעצם לנוכח גרסתו המפורטת של מנין, על פיה עמר מסר לו כי ככל שתוגש תביעה, הוא יטען טענות שקריות כנגדה. ראוי היה, דווקא לנוכח נתון זה, ליתן לו ביטוי מתועד במכתב התראה ולהמתין לראות מה תהא התגובה, אם בכלל.
10. המשלוחים האמורים נעשו על ידי נהגים של רדימיקס. הנהגים לא העידו בפניי. יכול שעדותם של הנהגים אמורה הייתה לזרות אור על זהותו של מקבל המשלוח, בראל או ע.ע. הגליל.
11. רק בעקבות החלטתי שזפה עיני את תעודות המשלוח, שמשום מה רדימיקס, מיוזמת עצמה, לא ראתה להציג בפניי. עיינתי בתעודות המשלוח והשוויתי עם חומר הראיות שבפניי. מהסכם המסגרת אני למד שמספרו הוא 28659 ו"מספר הלקוח" הוא 07505044. ואכן, עיון בתעודות המשלוח מצביע על כך שבכולן מתנוסס אותו מספר חוזה. ואולם שונים הם פני הדברים ככל שעסקינן ב"מספר הלקוח". במרבית תעודות המשלוח אכן המספר הוא 07505044. ואולם בתעודות המשלוח לאתר נהריה ולאתר "כרמל" (מן הסתם, של סניף חיפה), מספר הלקוח הוא 7528659.
נתון זה מעורר תמיהות. ראשית, הכיצד תיתכן בכלל האפשרות שבגין אותו מספר הסכם, ישתנו מספרי הלקוח? שנית, כזכור מודה בראל בעסקה באתר נהריה. לכאורה, איפוא, היא מודה בעסקה בגין מספר הלקוח 7528659. ממילא, נקל לחייב אותה בעסקה באתר כרמל, בגין אותו מספר לקוח. על אותה דרך, שמא ניתן להעלות כי שונים הם פני הדברים, ככל שעסקינן ביתר האתרים, וביתר החשבוניות, ואולי הדבר מצביע כי מספר לקוח שונה זה שייך לאחר, שמא ע.ע. הגליל?
12. רדימיקס הגישה ראיות מפריכות. לכאורה, לא היה כל צידוק לכך והבקשה נענתה רק משום העדר תגובתו של ב"כ הנתבעים 1-2 לבקשה להגשתן. לטעמי רדימיקס לא הופתעה כל עיקר, שהרי, כמבואר, ההגנה היא ברורה ומובהקת. ואולם, משעה שרדימיקס טרחה והגישה ראיות מפריכות, שמא נולדה לה ההזדמנות לעבות גרסאותיה, לנוכח הנתונים והספקות האמורים.
13. אין חולקין כי בראל חתמה של שובר ויזה על החלק. רדימיקס לא הצליחה לממש שובר ויזה זה. הנני קובע כי הנתונים בפרשה זו סתומים בעיניי, וחרף טיעוני ב"כ הצדדים איני רואה להסיק כל מסקנה, לא לחובתו ולא לזכותו של בעל דין זה או אחר, בהקשר לעניין זה.
שיקולים לחובת הנתבעים 1-2
14. ציינתי לעיל את הדרך הרשלנית ורבת-התמיהות בהתנהלות רדימיקס, בהוכחת תביעתה. ככל שעסקינן בעמר ובנימר שהופיעו בפניי, נקל לי לקבוע, על דרך החיוב, כי הם אינם זוכים לאמוני ומסרו גרסאות-כזב, שיש בהן אבסודרים לרוב.