ביום 12.10.04 דחיתי את התביעה נגד הנתבע בנימוק שהוא לא הזמין את העבודה נשוא תביעה זו, ומשכך לא דנתי בשאלת היקף העבודה שבוצעה והתמורה המגיעה בגינה.
ערכאת הערעור, קיבלה את הערעור אשר הגיש התובע וקבעה כי הנתבע התקשר עם התובע באופן אישי והחזירה את התיק לבית משפט זה, כדי לדון בשאלת היקף העבודה שביצע התובע והתמורה המגיעה לו.
לגרסת התובע, מהנדס בניין, הזמין אצלו הנתבע ביום 22.4.01 עבודות תכנון ופיקוח לשיקום מבנה "שופרסל" בנתיבות במחיר של 30,000 ש"ח כולל מע"מ והתובע סיפק את עבודת התכנון בהתאם להזמנה, בהסתמך על תכנית אדריכלית אשר קיבל מאדריכל הפרויקט בר אוריין. לאחר מכן, הנתבע הודיע לו כי הוא מעכב את ביצוע עבודות השיקום ולאחר שחלפו כ-3 חודשים מיום ההזמנה, מבלי שהנתבע החל בעבודת השיקום שלח לו התובע חשבון בגין עבודות התכנון, בהתאם להזמנה ובקיזוז 15% מהמחיר הכולל, שזו תמורת הפיקוח העליון (להלן גם:
"פיקוח על") ובסך הכל 25,500 ש"ח במחיר הקרן, ונכון ליום הגשת התביעה סך של 26,265 ש"ח.
לטענת התובע, הוא הכין 4 תכניות:
· תכנית מצב קיים ותכנית לשיקום עמוד טיפוסי.
· תכנית להרמת התקרה וחיזוקה.
· תכנית פרטי בניה.
· תכנית קירות תומכים.
בחקירתו הנגדית השיב התובע כי לכל אחת מ-4 התכניות, משרד הביטחון מכיר ב- 50 שעות עבודה של מהנדס והושקעו בתכנון, ללא הפיקוח כ- 200 שעות עבודה, כאשר מהנדס בכיר מקבל 240 ש"ח עבור כל שעת עבודה ומהנדס מיומן מקבל סך 160 ש"ח לכל שעת עבודה.
לגרסתו, הוא נסע 5 פעמים לאתר העבודה בנתיבות, כדי לראות את המבנה, לבדוק, אותו, לקבל הסברים לגבי התכניות, ולבדוק את התאמת התכניות למצב הקיים.
עוד לגרסתו, התכניות נמסרו על ידו לטרבלסי, מנהל העבודה של הפרויקט באתר, התובע הגיע לאתר כדי לאשר לו את יציקת העמודים החדשים בחזית הצפונית של המבנה ועבודתו זו, הינה במסגרת הפיקוח העליון.
הוא שלח אל הנתבע, בהתאם לבקשתו, את תעריף משרד הביטחון לענייני בניה, ובו פירוט שיעור החלקים עבור תכנון ופיקוח עליון ועל פיהם הפיקוח העליון הינו 15%.
בחקירתו הנגדית השיב התובע, כי עיקר עבודתו הייתה התכנון ולא פיקוח צמוד, כאשר התכנון, כולל פיקוח על. גם בבקשת הרישיון, הוא חתם כמתכנן ולא כמפקח, כאשר טרבלסי, היה המפקח בשטח מטעם הנתבע.
לגרסת הנתבע, ההזמנה כללה תכנון ופיקוח עליון על העבודות, התכנון התבסס על עבודת אדריכלות קיימת, כאשר המרכיב העיקרי הינו פיקוח על ופיקוח צמוד בשטח, לאור סעיף 3 להזמנה.
לגרסת הנתבע, הוא פנה אל התובע, כדי שיחתום על בקשה להיתר בנייה כמתכנן שלד הבנייה, והוא חתם על הבקשה, לאחר שהועברו אליו תכניות אדריכליות של המבנה. בהמשך, הוא פנה אל התובע כדי לקבל ממנו הצעת מחיר לביצוע עבודות התכנון, התיקונים והפיקוח עליהם וביום 22.4.01 חתם הנתבע על הזמנת עבודה.
לגרסת הנתבע, התובע לא ביצע את מרבית העבודה אשר לה התחייב במסגרת ההסכם, כאשר היה עליו לבצע בהתאם להזמנה פעולות פיקוח עליון ופיקוח על בגין תיקון העמוד הדורש תיקון, תיקון הגג ופיקוח בשטח בזמן התיקון הזה, תכנון שינוי ממצב קיים לפי תכנית אדריכלות שופרסל.
לגרסת הנתבע, עיקר העבודות היה פיקוח על ופיקוח צמוד בשטח, כיוון שהתובע לא התבקש לתכנן מחדש את המבנה, אלא לתכנן את התיקונים שנדרשו בחלק מהמבנה הקיים. עבודות תיקון הגג והפיקוח הצמוד, היו אמורות להימשך כחודש ימים. בפועל, התובע ביצע רק חלק מעבודות תכנון התיקונים ולא ביצע כלל את עבודות פיקוח על ופיקוח צמוד בשטח. הוא ביקר באתר העבודה רק פעמיים, ולא כדי לבצע עבודת פיקוח, והוא לא אישר את יציקת העמודים במנה בכלל ובחזית הצפונית שלו בפרט.
לגרסתו, התובע לא ביצע 90% משווי כל העבודה, כאשר השלד היה קיים כ- 40 שנה ולא היה צורך לתכננו, ותפקידו היה לחתום כמהנדס, על הגשת תכנית למועצה לשינוי חזית.
לגרסת הנתבע, התכניות האדריכליות הועברו לתובע כדי שיחתום עליהן, אך לא כמהנדס.