פסק-דין בתיק א 155019/02

מבוא

1.         התובע, עובד זר מרומניה, יליד 1960 נפגע בתאונת עבודה ביום 19.7.01, בעת שעבד אצל הנתבעת 1 (להלן: הנתבעת).

הנתבעת הינה חברה אשר עיסוקה בעבודות הגנה ואיטום מפני אש. הנתבעת 2 הינה המבטחת של פילו אש במסגרת חבות מעבידים.

2.         הצדדים חלוקים הן בשאלת החבות והן בשאלת הנזק.

3.         מטעם התובע העידו התובע והבעלים של הנתבעת ומנהלה, מר דוד פילו. מטעם הנתבעת העיד מר דורון ליבוביץ, אשר עדותו נגעה לשיעור השכר המקובל ברומניה.

חקירתו של התובע נערכה באמצעות מתורגמן.

4.         בטרם ייערך דיון לגופו של עניין יש לציין כי עדותו של מר דוד פילו נשמעה כעדות מטעם התובע לאחר שהמבטחת לא הייתה מוכנה לקבל את גרסתו כפי שהוא היה מוכן לתת אותה. כשלא היה מר פילו מוכן לחתום על טיוטת התצהיר שהוכן לו, ביקשו באי כוח הנתבעות להשתחרר מייצוג הנתבעת 1.

מר פילו התייצב לדיון ואף הגיש בקשה שלא לשחרר את עורכי הדין שהעמידה לו המבטחת, הנתבעת 2. לאחר שמיעת הצדדים אכן לא ראיתי לשחרר את עורכי הדין שהועמדו לנתבעת מכוח הפוליסה. ב"כ הנתבעות בחר שלא להעיד את מר פילו ועל כן הוזמן זה להעיד מטעם התובע.

גרסת התובע לאירוע

5.         התובע טוען כי באותו היום נתבקש לבצע איטום של פתח בקומה השלישית בבניין בית המשפט בחיפה על ידי הנחת פלטה מצמר סלעים בתוך הפתח. הוא עבד ביחד עם פועל רומני נוסף העונה לשם מיכאל זדה. בתצהירו הוא מציין כך:

"במקרים אחרים דומים, הותקנו מוטות ברזל שתי וערב, ועליהם הונחו הפלטות. במקרה זה, הורה לנו המעביד, מר דוד פילו, לא להתקין את מוטות הברזל.

אני נהגתי עפ"י הוראות המעביד, ודחסתי את הפלטה (שהייתה במידות 6 ס"מ X 46 ס"מ   X 50 ס"מ) לתוך החור, כשכובד גופי נשען על הפלטה. תוך כדי כך נפלתי בעד החור, מגובה של 7 מ', ונפגעתי קשות (להלן - התאונה)."

6.         התובע מציין בתצהירו כי עשה ניסיונות לאתר את אותו עובד, מיכאל זדה אלא שזה שב לרומניה ומשם נסע לעבוד בגרמניה עד כמה שהצליח לקבל מידע. לטענתו גם גרושתו של זדה, ברומניה לא ידעה להגיד היכן הוא. מטעם זה לא הובא להעיד במשפט.

7.         בחקירתו הנגדית נותר התובע איתן בדברים שמסר בחקירתו הראשית:

"אתה שואל איך שמים את הצמר על הפתח ומה עושים אחר כך, אני משיב לך על הצמר שמים איזה צבע שיהיה נגד אש שיהיה יותר חזק. בדרך כלל שמים פלטה של ברזל קודם ועל זה בא צמר הסלעים, אבל באותו יום קיבלתי הוראה להניח רק את הפלטה של הצמר כי במקום הזה יבוא קיר סגור ויהיה אטום." (ההדגשה שלי - ח.ו.ו.) ראה עדותו בעמ' 7 לפרוטוקול.

התובע שב ואמר כי בפעמים הקודמות שנדרש לביצוע אותה עבודה, של הנחת פלטות צמר סלעים, נעשה הדבר לאחר שהונחה פלטת ברזל ועליה הונח צמר הסלעים.

8.         מר פילו בעדותו מעיד באשר לנסיבות התאונה כך:

"בדרך כלל במעברים מקומה לקומה בפתחים, אנחנו שמים ברזל תמיכה של שתי וערב בעובי של 12 או 14 מ"מ וזה הוראה קבועה למעט לצערי במקרה הספציפי שאני נתתי הוראה מפורשת לא לעשות כי הסתמכתי על כך ששמים שם קיר שחוסם את המעבר. לא דאגתי מהתובע אלא מהולכי רגל. הלוח הזה הוא לוח שביר ולכן אנחנו שמים אותו על הברזל שתי וערב."

(ראה עדותו בעמ' 19 לפרוטוקול)

בהמשך עדותו הוא מציין כי הנחת הברזלים היא חובה.

במהלך עדותו של מר פילו הוגש התצהיר עליו היה מוכן לחתום בעת שנתבקש לעשות כן על ידי ב"כ המבטחת, (ת/3), ואף בו הוא חוזר על אותה גרסה שנתן בעת חקירתו הראשית שלעיל. ראה סעיף 4  ל - ת/3.