א
בית משפט השלום חיפה
|
1483-07
17/03/2008
|
בפני השופט:
חנה לפין- הראל
|
| - נגד - |
התובע:
שירות לחקלאי צדוק בע"מ
עו"ד פינקלשטיין שי
|
הנתבע:
1. גרונדשטיין ורדה
2. שירביט חברה לביטוח בע"מ
עו"ד מצליח משה
|
| פסק-דין |
ביום 11.5.06 אירעה תאונת דרכים בנתיבי איילון סמוך לפניה לדרך השלום בכיוון צפון. המעורבים בתאונה מר וולקוב אנדריי אשר נהג במשאית התובעת/נתבעת שכנגד (להלן: "הנהג"), והגב' וורדה גרונדשטיין אשר נהגה במכונית המבוטחת ע"י הנתבעת 2/התובעת שכנגד. (להלן: "הנתבעת 1").
הנזק למשאית - בפינה הימנית קדמית נזק אשר עלות תקונו הוערכה כ - 291 ש"ח, למכונית הפרטית נגרם נזק גדול יותר בצידה השמאלי האחורי, נזק אשר הוערך ב - 5,926 ש"ח.
התביעה היא גם על הפסדים שנגרמו למשאית עקב השבתתה לצרכי תיקון, והנתבעת 2 תובעת בגין התשלום לגב' גרונדשטיין ושכ"ט שמאי.
נסיבות התאונה: למעשה שני הנהגים אינם יודעים כיצד קרתה התאונה.
מר וולקוב נסע לתומו, במהירות איטית עקב עומס תנועה, כאשר לפתע שמע מכה ונעצר. התברר לו, כי המכה נגרמה כתוצאה מהתנגשות המשאית עם רכב הנתבעת. לפני ששמע את המכה לא ראה אותה, שכן לפניו נסע רכב אחר.
הנתבעת, הגב' גרונדשטיין העידה, כי נסעה לפני המשאית לאחר שחלפה על פניה מצדה השמאלי (של הנתבעת) וכאשר השתלבה בנתיב הימני וכבר היתה בנסיעה, המשאית פגעה בה מאחור. היא נהגה במהירות של 90 קמ"ש.
מר וולקוב צלם תמונות ממקום וזמן האירוע. המשאית נראית עומדת בנתיב הימני הפונה צפונה ללא סטיה, נראים בבירור סמני הפגיעה בצד השמאלי הקדמי ואילו מכונית הנתבעת, כאשר הנתבעת 2 לידה, עומדת באלכסון בין שני נתיבים: האחד הפונה לדרך השלום והאחר הפונה צפונה. חזית המכונית מופנית לכיוון העליה לדרך השלום.
גם על מכוניתה של גב' גרודנשטיין נראים בבירור סמני הפגיעה: הכנף הימנית האחורית מעורכה, הפגוש תלוש בצדו האחורי ימני, סימני צבע כחולים כצבע המשאית על גבי צד הפגוש השמאלי ועל גבי המכונית עצמה בצדה השמאלי.
מקום הימצא המכוניות בתמונות וסמני הנזק אינו תואם את אף אחת מן הגרסאות.
לכאורה, נראה מאופי המעיכה וסמני השפשוף, כי המשאית פגעה במכונית הפרטית כאשר זו "נכנסה" לנתיב נסיעתה של המשאית ולא להיפך. היה זה, לכאורה, כאשר הנתבעת 2 ביקשה לסטות שמאלה אך לא העריכה נכון את מרחק המשאית ממנה. התמונות אשר צולמו במקום מצביעות על מצב הפוך שכן חזית המכונית הפרטית מופנית כלפי דרך השלום דהיינו סטייה ימינה ולא שמאלה.
ייתכן, שהמכונית הוזזה לפני הצילום או המשאית הוזזה, מן הסתם חלף זמן מה עד הצלום, אך לא הנתבעת ולא הנהג נשאלו על כך.
כך או כך תמונות האירוע אינן מתיישבות עם סימני הנזקים.
גירסת התובעת אינה אפשרית ואינה תואמת את סימני הנזק.
לו נסעו שתי המכוניות אחת אחרי השניה הפגיעה היתה בחזית המשאית מחד ובמרכז הפגוש האחורי מאידך ולא פגיעות צדיות כפי שנראה בעליל.
האפשרות היחידה הסבירה הנראית לעין להיווצרות נזקים אלו היא כי הנתבעת 2 עדיין לא הספיקה להשתלב בנתיב נסיעת נהג המשאית אשר כלל לא ראה אותה ועל כן אירעה ההתנגשות.
אי לכך הנני קובעת כי האחריות לתאונה הינה על הנתבעת 2. יתכן ולנהג רשלנות תורמת מסויימת כאשר לא הבחין כלל בנתבעת, אך גם כאן עניין זה לא נטען ולא נבדק כשורה. משדבקה הנתבעת בגרסתה, כי היתה כבר בנסיעה בנתיב נסיעת המשאית, גרסה אותה איני מקבלת, אין לייחס לו אשם תורם.
הנזק
הנזק הישיר אותו תבעה התובעת הוא: 291 ש"ח, השאר-הפסד רווח בגין העמדת המשאית לתקופה של יום - 2,832 ש"ח.
הנתבעת טענה, כי לא היה צורך להעמיד המשאית ליום שלם בגין תיקון כה זעיר ויתכן ובמילא המשאית הועמדה לצורך טפולים.