א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
13899-04
12/08/2008
|
בפני השופט:
אברהם קסירר
|
| - נגד - |
התובע:
קריקוב אמיר
עו"ד אילן קנר
|
הנתבע:
1. שמשון חברה לביטוח בע"מ
2. אבנר אגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ
עו"ד טל פריאל
|
| פסק-דין |
התובע, יליד 1962, עותר לפצותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו בת.ד. מיום 22.10.99. התאונה היא תאונת עבודה.
התביעה היא לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים (להלן: "חוק הפיצויים").
הנתבעות הכירו באירוע, בחבותן וחלות חוק הפיצויים (עמ' 3 לפרוטוקול מיום 15.4.07 ועמ' 2 לפרוטוקול מיום 9.1.08). השאלה שבמחלוקת היא שאלת הנזק תוצאת האירוע נשוא התובענה.
להוכחת פגימותיו של התובע מונה מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה, ד"ר בלנקשטיין, אשר הגיש חוות דעת והשיב תשובות הבהרה. המומחה לא נתבקש להעיד בקשר עם חוות דעתו (הערכת המומחה בחוות הדעת היתה לנכות בת 30% לפי סעיף (1) (ד) לתקנות בקשר לפגיעות ברגל שמאל).
מטעם התובע העידו מר עוזי שדה שותפו להקמת חברת "ארונית אישית", מר אילן יהודה שותפו בחברת "אמריקן לוקר", הגב' יעל שוורץ קריקוב אשתו של התובע, והתובע בעצמו. כן הוגשו מסמכים.
מטעם הנתבעות העיד מר אבי ניצן, חוקר. כן הוגשו מסמכים, לרבות דו"חות חקירה וסרטון וידאו.
עיקרי העובדות הצריכות לענייננו ושהוכחו כדבעי
:
- התובע, יליד 1962, נפגע בתאונת דרכים ביום 22.10.99, עת נהג על אופנוע שבבעלותו, התנגש ברכב אחר, נפל ונחבל. עיקר החבלה היא לברך שמאל. התאונה ארעה במהלך עבודתו.
- ממקום התאונה הובהל באמבולנס לבית החולים "קפלן" ברחובות, שם אובחנו שברים מרוסקים ופתוחים בירך ובברך שמאל. באותו יום התובע נותח לקיבוע השבר בירך וביום 31.10.99 נותח לקיבוע ברך שמאל. התובע שוחרר ביום 5.11.99, לאחר 15 ימי אישפוז. בשיחרורו הומלצה לתובע הליכה על קביים, ביקורת וחופשת מחלה (ר' נספח ג' לכתב התביעה). בהמשך הופנה לטיפולי פיזיותרפיה.
- עובר לאירוע היה התובע שותף באגד חברות שהקים יחד עם שותפו - עוזי שדה, בשנת 1997 ושעסקו ביצור ארוניות ושיווקן לצורך השכרה לתלמידים ובתי ספר (עדות התובע בעמ' 14 לפרוט. ועדות עוזי שדה בעמ' 3 לפרוט.). חברת אמירוס תעשיות מתכת בע"מ ייצרה ארוניות, אותן מכרה לחברת "ארונית אישית" שעסקה בשיווק והשכרה לבתי ספר ולתלמידים, ושתי החברות פעלו תחת חברת אם בשם "אופטימיות החזקות בע"מ". שלושת החברות הוקמו ע"י התובע ושותפו עוזי שדה, ומבנה החברות תוכנן לצרכי מס (ר' עדות עוזי שדה בעמ' 3 לפרוט).
- כעיסוק, התובע היה אחראי על
"ייצור, שרות תחזוקה. אם ארונית נשברה, פורקה, הושחתה" (עדות עוזי שדה בעמ' 4 לפרוט.).
- בשלהי 1998 התמזגה חברת "ארונית אישית" עם החברה המתחרה בשוק "אמריקן לוקר", שבבעלות אילן יהודה. לאחר המיזוג הוקמה חברת "תעשיות לוקר בע"מ", שבמניותיה החזיקו אילן יהודה (50% מהמניות), עוזי שדה (25% מהמניות) והתובע (25% מהמניות).
"אמריקן לוקר" נמכרה לחברת "אמבין" בשנת 2003 בסכום של 4.6 מליון ש"ח ברוטו, שחולקו (לאחר תשלום המס) בין בעלי המניות ובהתאם ליחס האחזקה (עדות עוזי שדה בעמ' 4 לפרוט. ועדות אילן יהודה בעמ' 8 ו- 10 לפרוט.).
- השותפים הקימו חברה חדשה, "קלספת בע"מ". ההסכם בין השותפים ל"אמבין" מנע תחרות, לקלספת נותר שוק עיסקי מצומצם והפעילות העסקית קטנה. משרדי "קלספת" מצויים כיום במשרדי חברת "יהודה טל תקשורת" שבניהול אשתו של אילן יהודה, פעילותה מינורית (עדות אילן יהודה בעמ' 10 ו-11 לפרוט.), ובמסגרתה התובע המשיך בפעילות דומה:
"
כן, יש לנו לקוחות שזוכרים אותנו ומתקשרים, אנו לא עוסקים בזה הרבה, מתקשרים ליצרן ומעבירים" (עדות התובע בעמ' 19 לפרוט).
בגין אותה פעילות ב"קלספת", מקבל התובע שכר (צורפו תלושים לחודשים בודדים בשנים 2005 - 2006).
- במאי 2005 החל התובע לעבוד ב "יהודה טל תקשורת", חברה בבעלות אשתו של אילן יהודה, שמשמש בה כדירקטור, עובד משעות הבוקר עד הערב "כנהג ועובד כללי" (עדות התובע בעמ' 20 לפרוט.). במקביל, מקבל התובע שכר מ"קלספת" (ר' תלושים ועדות התובע בעמ' 19 ו-20 לפרוט.).
טענות הצדדים בסיכומיהם, בתמצית.
התובע בסיכומיו מסתמך על האמור בחוות דעת ד"ר בלנקשטיין לעניין הנכות הרפואית והשלכתה התיפקודית. לטענתו, עבד מאז ומתמיד בעבודות פיזיות, סיים לימודיו ללא תעודת בגרות, עבד במכולת ובמסגרייה, ובמסגרת עבודתו במפעל לייצור ארוניות היה אחראי על הייצור, עבודה בה התמיד עד לאירוע. לטענתו, הקשיים מלווים אותו בכל תיפקודי היום-יום: ברחצה, בכניסה וביציאה מהרכב, קושי להתלבש וכו'. התובע מפנה לדו"ח החקירה (ת/4) לעניין צליעתו, ועותר לקבוע כי השלכותיה של הפגיעה על כושר תיפקודו גבוהות משיעור הנכות הרפואית ובמידה שהיא חמורה מבינונית.