פסק-דין בתיק א 13733/07

רקע ועובדות שאינן במחלוקת

1.      התובעת, ניו קופל בע"מ, היא חברה, העוסקת בהשכרת כלי רכב, שהיתה הבעלים של כלי רכב מסוג מזדה, נושא תביעה זו (להלן - המזדה). הנתבע 1 היה הבעלים והנהג של כלי רכב מסוג יונדאי (להלן - היונדאי), אשר פגע במכונית של התובעת. הנתבעת 2, מנורה חברה לביטוח בע"מ, ביטחה, בתאריכים הרלוונטיים לתביעה זו, את היונדאי בפוליסת ביטוח מקיף. ביום 14.2.06 ארעה התנגשות בין המזדה ליונדאי ולמזדה נגרמו נזקים.

2.      התובעת פנתה, טרם הגשת התביעה, לנתבעת 2, בדרישה לתשלום הנזקים שנגרמו למזדה בעקבות התאונה. הנתבעת 2 פנתה לנתבע 1, ביום 18.05.06, במכתב, אשר צורף כ נספח ב' לכתב הגנתה. במכתב זה הודיעה לו, שאחרי שהיא עיינה בגרסתו לעומת גרסת הנהג של ניו קופל, ולאחר שראתה את דוח השמאי של ניו קופל, היא ממליצה בפניו להכיר באחריותו לתאונה, באופן שיאפשר לנתבעת 2 לפצות את צד ג (ניו קופל). היא הוסיפה וכתבה שדבר זה יחייב את הנתבע 1 בהשתתפות עצמית. עוד הודיעה הנתבעת 2 לנתבע 1, כי הוא רשאי להתנגד לסילוק התביעה, אך אם יתנגד, משמעות הדבר שהנתבע 1 (המבוטח) מקבל על עצמו את המשך הטיפול בדרישת התובעת, ובמקרה כזה תשפה אותו המבטחת רק בהתאם לעלויות, כפי שהיו משולמות באותו זמן (קרי - בטרם הגשת תביעה משפטית) ובניכוי השתתפות עצמית. הנתבע 1 נדרש לחתום על המכתב ולאשר בכך את הסכמתו.

3.      הנתבע 1 אכן חתם על המכתב, ביום 25.05.06, והוסיף בכתב ידו כי הוא מתנגד לסילוק התביעה (להלן - מכתב הסירוב).

4.      לפיכך, הודיעה הנתבעת 2 לתובעת, שלאור התנגדותו המפורשת של המבוטח, כעולה ממכתב הסירוב, הנתבעת 2 פטורה מתשלום הנזק לתובעת, וזאת בהתאם ל סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן - חוק חוזה הביטוח).

5.      הוגשה, לפיכך, תביעה לבית המשפט, ביום 21.01.07. הנתבע 1 לא התגונן כלל, וניתן נגדו פסק דין בהעדר הגנה, וזאת ביום 18.06.07. התובעת ביקשה להמשיך בהליכים נגד הנתבעת 2.

המחלוקת

6.      לטענת התובעת , קיימת יריבות ישירה בין הצד הנפגע בתאונה, לבין מבטחת הצד הפוגע, וזאת מכוחו של סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח. לטענתה, התנגדותו של המבוטח לתשלום רלוונטית ביחסים בינו לבין המבטחת, אך לא ביחסים בין צד ג (הנפגע) לבין המבטחת.

במקרה דנן חלה הפוליסה התקנית, כהגדרתה ב תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לרכב פרטי), תשמ"ו-1986, ואשר הינה דין מחייב. בהתאם לפוליסה הזו, על המבטחת לשלם את מלוא הפיצויים לצד הנפגע, ואם הפוליסה כפופה לתשלום דמי השתתפות עצמית - על המבטחת לגבות את דמי ההשתתפות העצמית מהמבוטח, לאחר ביצוע התשלום לצד ג. לטענת התובעת, הטענות של הנתבעת 2 תקפות במישור היחסים בינה לבין המבוטח שלה, כלפיו תוכל לטעון שנגרמו לה הוצאות עודפות בשל התנגדותו לתשלום הפיצוי לתובעת, עוד בטרם הגשת תביעה משפטית, אך בין המבטחת לצד ג קיימת חובת תשלום. לטענתה, סעיף 68 לא מתייחס למקרה שבו ניתן פסק דין שמחייב את חברת הביטוח לשלם. פרשנות אחרת תביא לכך, שכל התנגדות של המבוטח תפטור את המבטחת מחבותה כלפי צד ג, מצב שאיננו סביר ואינו עולה בקנה אחד עם כוונת החוק. כך, תוכל מבטחת, בכל מקרה ומקרה, להחתים את מבוטחה על התנגדות לתשלום הפיצוי לצד ג ולהתנער מתשלום שכזה, וזו לא היתה כוונת המחוקק. כוונת המחוקק היתה ליתן הזדמנות למבוטח להוכיח את גרסתו בבית המשפט ולטעון את טענותיו, באופן שלא יחויב בהשתתפות עצמית ובשאר ההוצאות הנגרמות כתוצאה מהפעלת פוליסה, רק בגלל שהמבטחת סבורה שהוא אחראי לתאונה, בניגוד לדעתו. ואולם, במקרה דנן, נתנה המבטחת הזדמנות למבוטח להעלות את גרסתו בפני בית המשפט, אך הוא לא ניצל את ההזדמנות, לא הגיש כתב הגנה ולא התייצב לדיון.

עוד ציינה התובעת, כי במקרה דנן, היא ביצעה מסירה לנתבע 1, שוחחה עמו טלפונית וידוע לה שהנתבע 1 גם יודע על פסק הדין שניתן נגדו.

7.      לטענת הנתבעת , עולה מסעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, שיש יריבות ישירה בין צד ג (הנפגע בתאונה, ובמקרה זה התובעת) לבין המבטחת של הפוגע. ואולם, יריבות זו כפופה לזכות ההתנגדות של המבוטח, כקבוע בסעיף. ביום 25.05.06 שלח הנתבע 1, המבוטח, את מכתב הסירוב, שבו הוא מתנגד לסילוק התביעה. התנגדות זו גורמת לכך, שלא רק שאין חובה למבטחת לשלם לצד ג, אלא אף אסור לה לשלם לו. הדבר נחשב כאילו המבוטח לא הפעיל את הפוליסה. הנתבעת 2 מפנה לפסק דינו של השופט חאג' יחיא בת"א (ת.א) 71571/03 ברק חנוך נ' י. דהרי יזמות והנדסה בע"מ, שניתן ביום 12.03.06, בו קבע השופט חאג' יחיא, כי כאשר מבוטח מביע את רצונו שלא להפעיל את הפוליסה, על ידי מימוש זכות ההתנגדות הקנויה לו בסעיף 68, המבטחת פטורה מחובת תשלום תמלוגי הביטוח כלפי צד ג.

הכרעה

8.      סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 קובע כדלקמן:

"בביטוח אחריות רשאי המבטח - ולפי דרישת הצד השלישי חייב הוא - לשלם לצד השלישי את תגמולי הביטוח שהמבטח חייב למבוטח, ובלבד שהודיע על כך בכתב למבוטח 30 ימים מראש והמבוטח לא התנגד תוך תקופה זו; אולם טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח תעמוד לו גם כלפי הצד השלישי".

אין מחלוקת, שסעיף זה יוצר יריבות ישירה בין הצד שנפגע, הנקרא בסעיף "הצד השלישי", לבין מבטחת הפוגע (ר' ע"א (ת"א) 2470/02 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שלוש עופר, ניתן ביום 7.9.05, והאסמכתאות שם). בהתאם לסעיף, חייבת המבטחת לשלם לצד השלישי את תגמולי הביטוח שהיא חייבת למבוטח, על פי דרישה של הצד השלישי, ובלבד שהמבוטח קיבל על כך הודעה ולא התנגד. הסעיף איננו קובע מה קורה כאשר המבוטח מתנגד לתשלום תגמולי הביטוח לצד השלישי.

9.      ככל זכות חוקית אחרת שיש לאדם, גם הפעלת הזכות האמורה על ידי המבוטח חייבת להעשות בצורה סבירה ובתום לב, ואם היא איננה מופעלת בתום לב - פטורה המבטחת מכיבודה. ר' בענין זה פסק דינו של השופט פרידלנדר בת.א. (ת"א) 33255/05 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' מסלול חן בע"מ (ניתן ביום 29.10.06), בו נאמר (בפסקה 23):

"אין מחלוקת כי על המבטח ועל המבוטח לנהוג בתום לב ובסבירות [שושנה נתניהו, "זכותו הישירה של הצד השלישי כנגד המבטח בביטוח אחריות", הפרקליט מד (תשנ"ח) 11, 25-26; ולר, 236-238; ירון אליאס, דיני ביטוח ב, מהדורה ראשונה 2002 (להלן: 'אליאס'), 595. ראו גם פסק דינה של השופטת תמר אברהמי מיום 17.6.04 ב-ת.א. (שלום ת"א) 745772/03 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' שנע 1984 יועצים בע"מ; ופסק דינו של השופט ד"ר אחיקם סטולר מיום 22.3.06 ב-ת.א. (שלום ת"א) 734309/04 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ נ' בר]. דומה שעניין זה כבר הוטמע בטענות הצדדים בענייננו, ובעידן של ירידת הפורמליזם ועליית הערכים במשפט הישראלי אין עוד עוררין על כך".

ובהמשך (פסקה 29):