התובע בן 21 היום, נפגע באירוע של תאונת דרכים, ביום 02.01.06.
יצוין שהתביעה בתיק זה, הוגשה לכתחילה בגין 4 תאונות דרכים בהם היה מעורב התובע, ואשר לאחר מכן סולקו במו"מ בין התובע לנתבעת והתובע הגיש בקשה לתיקון כתב התביעה, כדי לכלול בו את התאונה הנ"ל ולכן פסק דין זה, הוא מתייחס לכתב התביעה המתוקן, אשר הוגש ביום 30.04.06 בעניין תאונה זו.
בסיכום דבריה, הכירה ב"כ הנתבעת בקיומו של כיסוי ביטוחי לאירוע, אצל הנתבעת 1, אין מחלוקת שמדובר באירוע המהווה תאונת דרכים, אך התנתה את החבות הביטוחית בקיומו של רישיון נהיגה, תקף ליום האירוע.
פגיעתו של התובע בתאונה הייתה, יחסית קלה, הועבר ממקום האירוע לחדר המיון בבית החולים איכילוב, ובבדיקה נמצא במצב כללי טוב, ראש וצוואר ללא די פורמציה.
מומחה אורטופד שבדק אותו בחדר המיון מצא כי הוא נפגע בגפיים התחתונות, ונתן לו חופש מחלה למשך שבוע.
יצוין שבזמן התאונה התובע היה חייל בצה"ל ועל כן את יתר הטפול הרפואי הוא קיבל במסגרת הצהל"ית.
התובע צרף לתצהיר העדות הראשית שלו, תדפיסי מפגש עם רופא מומחה, ותעודות רפואיות שונות. התעודות התקבלו ביחד עם התצהיר, ללא התנגדות מצד הנתבעת, וללא בקשה, לחקור את נותני התעודות על תוכנן. לפיכך התעודות התקבלו כראיה על הטיפול הרפואי והממצאים הרפואיים, של התובע.
כן תעודה רפואית ראשונה ממרפאה צהל"ית אזורית בת"א, ניתנה ביום 15.01.06 קרי, 13 יום אחרי האירוע. בתעודה זו מצוין כי החייל נבדק ונמצא בלתי כשיר לכל תפקיד, חייב להימצא במנוחה בבית, ולהימנע מכל פעילות והומלץ לו על חופש מחלה (ימי ג' עד ליום 18.01.06).
ביום 19.01.06 שוב נבדק התובע על ידי רופא, ושוב נמצא בלתי כשיר לכל תפקיד, וחייב להימצא במנוחה בבית, ולהימנע מכל פעילות וניתן לו חופש מחלה עד ליום 25.01.06.
ביום 23.01.06 שוב נבדק ונמצאו אותם ממצאים וחופש המחלה הוארך ליום 29.01.06..
ביום 29.01.06 שוב נבדק נמצאו אותם ממצאים, וחופש המחלה הוארך עד ליום 02.02.06. עם הארכה נוספת בגלל אותם ממצאים עד 18.02.06 עד 07.03.06.
ביום 02.03.06 נבדק התובע, ונמצא כשיר לתפקיד, בהגבלה שהוא רשאי לנעול נעלי ספורט למשך 30 הימים הבאים.
ביום 08.01.06 ובבדיקתו נמצא אצל התובע סימני חבלה בשתי הרגליים, פצעים בברכיים ואימטומות בברכיים.
בבדיקה מיום 12.02.06 נמצאה רגישות באספקט מדיאלי ירך ימין, ובלט אספקט מדיאלי שוק ימין, ורושם של בקע שרירי.
בבדיקת התובע ביום 23.01.06 צוינו הממצאים הבאים רגישות אספקט מדיאלי בירך ימין, רגישות ובלט אספקט מדיאלי שוק ימין, רושם של בקע שרירי, רגיש מאוד למגע, וכן רגישות קלה לאספקט לטראלי כף רגל שמאל ללא די פורמציה.
בבדיקת התובע ביום 01.03.06 ובצילום אולטרסאונד הודגם קרע חלקי קטן, בחלק מדיאלי אמצעי של שריר סולאוס מימין, עם המטומה, מתהלך בצליעה ניכרת נפיחות ורגישות באספקט מדיאלי של שוק ימין, ורגישות ניכרת למגע.
ב"כ הנתבעת, מבקשת להטיל ספק, בקשר הסיבתי בין התיעוד הרפואי, שהוא אחרי תעודת חדר המיון, לבין התאונה, בטענה כי לאור הפגיעה הקלה מאוד, המתועדת בתעודת חדר המיון, לא יתכן כי הממצאים בתיעוד הנוסף נובעים מהתאונה, ומציינת בהקשר זה, כי המדובר בתובע סידרתי אשר הצליח לצבור במשך 4 שנים יותר מ-8 תאונות, וכן ציינה את העובדה שהתובע כבש את עדותו בעניין העבודה שהוא ביצע גם בזמן שהיה בצבא, וגם בעניין עזרת צד ג', שלא פורטה בתצהיר.
שמעתי את התובע, התרשמתי ממנו, והוא נראה לי בחור תמים, העושה רושם שדבריו אמת, וכי אי גילוי של עובדה כלשהי, לא נעשה בכוונת מרמה, אלא בתום לב.
אכן, התובע אישר כי הייתה לו תאונה כ-3 חודשים לפני אירוע התאונה נשוא התביעה, וגם הייתה לו תאונה, לאחר התאונה נשוא התביעה, אך כל המסמכים שצורפו לכתב התביעה, ולתצהיר, עניינם ממצאים הנוגעים לתאונה הנדונה.