א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
13184-06
04/03/2008
|
בפני השופט:
קליין מנחם
|
- נגד - |
התובע:
טל מאיר
|
הנתבע:
1. שלום ציונה 2. שלום משה
|
פסק-דין |
רקע
מונחת בפני תביעה כספית בסך 30,469 ש"ח העוסקת בדיני השטרות.
מאיר טל (להלן: "
התובע") פתח תיק הוצאה לפועל כנגד משה שלום (להלן:
"הנתבע") בגין שלושה שקים החתומים בידי הנתבע אשר הוסבו ע"י אריאל תאגיד לרפואה ואסתטיקה בע"מ (להלן:
"התאגיד") לטובת התובע.
הנתבע לא ציין על השקים המדוברים "למוטב בלבד" או "לא סחיר", ולאחר שם הנפרע לא הוסף המילה "בלבד".
התובע הינו מורשה מטעם משרד האוצר למתן שירותי מטבע.
ביום 09.06.05 קיבל התובע מהתאגיד 126 המחאות מעותדות של לקוחות התאגיד לשם ביצוע ניכיון שקים. השקים של הנתבע, על סך של 10,000 ש"ח כל אחד, הוצגו לפירעון בבנק אולם הוחזרו מחמת מתן הוראת ביטול.
התאגיד קרס ביום 11.07.05 והתובע למד על כך מאמצעי התקשורת. התובע טען כי לא ידע על הקשיים של התאגיד שכן אם היה מודע לכך היה נמנע מלבצע עם התאגיד עסקאות ניכיון שיקים.
ביום 03/11/05 הגיש הנתבע התנגדות לביצוע שטר.
ביום 02/01/05 החליטה כב' הרשמת (כתוארה אז) לוי כוכבה על מתן רשות להתגונן לנתבע על פי תצהירו.
לשיטתו של הנתבע אין לקבל את התביעה בעיקר כיוון ש:
1. האוחז אינו אוחז כשורה כיוון שאיננו תם-לב.
2. קיים כשלון תמורה מלא - השקים ניתנו לתאגיד בעבור טיפול שיניים אשר בעקבות קריסת התאגיד הטיפול לא ניתן.
3. השיקים אינם סחירים ולכן רק התאגיד יכל לתבוע בגינם.
תביעה זו נוהלה בהליך של 'סדר דין מהיר'. משכך, פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.
דיון
לדידי, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועברתי על הסיכומים ועל המסמכים שהוצגו בפני, מצאתי לנכון לקבל את התביעה, והכל כפי שיפורט להלן.
אחיזה כשורה
ס' 28 . לפקודת השטרות קובע כדלקמן:
אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא
שלם ותקין
לפי מראהו
ובתנאים אלה:
(1) נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אמנם חולל;
(2) נטל את השטר
בתום לב
ובעד ערך ובשעה ש
סיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה.
נראה כי השטר אשר נטל התובע מידי התאגיד הינו שלם ותקין על פי מראהו, תנאי זה מהווה נגזרת של חובת תום הלב אשר תידון בהמשך וטומן בחובו סממנים אובייקטיבים אשר הינם מאפיינים תום לב חוזי. עיקרו של הכלל "בנוהג הסוחרים" אשר חסרונו הויזואלי והצורני, מעידה עליו כי הנו "עוף מוזר" בבחינת תוכנו ומראהו, ומשכך יש בו כדי לעורר את חשדו של האוחז, אשר על אף תום ליבו הסובייקטיבי, מוטלת עליו החובה לדרוש היטב, על שום מה ולמה חסר הוא השטר את אותם הפרטים החיוניים הדרושים להגדרתו ככזה (ראה ע"א (ת"א) 18/81
בנק קונטיננטל לישראל בע"מ נ' גולן ואח', פ"מ תשמ"ב(א) 376,385), בעניינו נראה כי השטר כולל את כל המאפיינים הדרושים ומשכך הוא תקין ושלם על פי מראהו.
תום לב מצד התובע