לפני תובענה שעיקרה תביעה על סך 982,578 ש"ח בגין ליקויי בניה הקיימים ברכוש המשותף והפרטי, אי התאמה בממכר, החזר תשלומים ופיצויים בשל עוגמת נפש של דיירים וכן מתן צו עשה לאספקת גנראטור (להלן: "
התובעים"). התובעים רכשו דירות בבניין מספר 11 ברחוב גרינשפן בראשון לציון (גוש 6287 חלקה 115 מגרש 4) (להלן: "
הבניין"), במסגרת פרויקט המכונה "נרקיסי ראשון" (להלן: "
הפרויקט"), מחברת י.ר. אחים עזרא חברה לבניין בע"מ (להלן: "
הנתבעת"). הנתבעת עוסקת בייזום בניה ומכירה של דירות, ומר רפאל עזרא הוא מבעליה וממנהליה (להלן: "
הנתבע").
רקע עובדתי
התובעים הינם דיירים אשר רכשו מהנתבעים דירות מגורים, מסוף שנת 1995 במהלך 1996 ובתחילת 1997. החזקה בדירות נמסרה לתובעים במהלך המחצית השנייה של שנת 1997, ותחילת שנת 1998.
הנתבעת התקשרה בחוזה (
ת/14) עם קבלן משנה, אתרי בניה שלג - ארליך בע"מ (להלן: "
אתרי בניה") על ידי מנהליה הם שלג שמואל וארליך הרצל, על מנת שזה ייבנה עבורה את הפרויקט (להלן: "
קבלן המשנה" או "
הקבלן המבצע"). במשך הזמן נקלע קבלן המשנה לקשיים, וביום 18.12.1997 הוצא צו פירוק נגד אתרי בניה. ביום 22.12.1997 הוצא צו כינוס נכסים למנהלה מר שלג שמואל. על אף זאת, הנתבעים דאגו להביא את הבנייה לידי גמר (סעיף 25(ג) לתצהיר תובע 1 ; סעיף ג7(ה) לתצהיר הנתבע).
- הנתבעים הקימו משרד מכירות באתר הבנייה אשר הופעל באמצעות משרד שיווק "דירות עידן". נציג המכירות מטעמם היה מר חיים זמיר (להלן: "
המתווך"). חלק מהתובעים התעניין בפרויקט דרך משרד המכירות וחלק הגיע ישירות למשרדי הנתבעת ביבנה. באופן כללי רכישת הדירות התבצעה כדלהלן: שלב ראשון, הפרויקט הוצג לתובעים על ידי פרוספקט ("עלון פרסום") (נספח ב' לתצהירו של התובע 1 ; להלן: "
הפרוספקט"). שלב שני, קבלת מפרט טכני, תוכנית של קומה וטיוטה של חוזה המכר לעיון. שלב שלישי, חתימה על בקשה להרשמה (לדוגמא נ/17). שלב רביעי, חתימה על חוזה המכר עצמו, כשהחתימה נעשתה בדרך כלל במשרדי הנתבעת ביבנה. לחוזה המכר צורפו מפרט טכני (נספח ד' לתצהירו של תובע 1), תכנית קומה ותוכנית חנייה (מוצגים נ/2 נ/3 בהתאמה ; חוזי המכר, אינם זהים אחד לאחד בניסוח ובמספור הסעיפים אך השוני איננו מהותי, על כן הפניה לחוזה המכר הכוונה היא לנספח ג' לתצהירו של תובע 1, וכנ"ל לעניין המפרט הטכני).
לאחר מסירת החזקה בדירות התברר לדיירים כי בדירות וברכוש המשותף קיימים ליקויים שונים. בעקבות זאת פנו הדיירים, הן באופן אישי והן באמצעות ועד הבית, לנתבעים בדרישות לתקנם. ביום 4.11.1997 נפגשו מספר דיירים עם הנתבע, שטחו בפניו חלק מהליקויים שנמצאו ברכוש המשותף, וכן ביקשו לספק לוועד הבניין תוכניות חשמל ואינסטלציה (הפרוטוקול צורף כנספח ז' לתצהיר התובע 1 ; להלן: "
פרוטוקול הוועד"). במהלך חודש דצמבר 1997 נערכה אסיפת דיירים. באסיפה הוחלט להזמין מהנדס מומחה - מר אברהמי יאיר (להלן: "
אברהמי") - שיבוא ויבדוק את הליקויים השונים. אברהמי בדק את הליקויים הקיימים ברכוש המשותף, בדירות התובעים 1-2 והתובעים 5-6. מסקנתו הייתה כי בדירת התובעים 1-2 סך עלות הליקויים עולה כדי 109,833 ש"ח (כולל מע"מ), וברכוש המשותף היא עולה כדי 330,405 ש"ח (כולל מע"מ ופיקוח הנדסי). ביום 17.6.1998 הוגשה חוות דעתו לנתבעים בלוויית דרישת הדיירים לתיקון הליקויים (נספח ח' לתצהיר תובע 1). הנתבעים מינו מומחה אחר - מר יצחק לזר (להלן: "
לזר") - שיבדוק את הליקויים הקיימים ועלות תיקונם ויגיש להם את חוות דעתו. מסקנתו הייתה כי עלות התיקונים בדירת התובעים 1-2 על ידי הנתבעים מגיעה לסך של 1,250 ש"ח (לא כולל מע"מ), וברכוש המשותף בסך 2,570 ש"ח (לא כולל מע"מ). מלבד חוות דעת אילו, התובעים 1-2, 5-6 מינו שמאי מקרקעין - מר אסא זהר (להלן: "
זהר") - שיבדוק את שטח הדירה. מסקנתו לגבי שתי הדירות הייתה כי הובטחה דירה בשטח של 146 מ"ר (לא כולל מרפסות לא מקורות). שטח הדירה בפועל הינו 133 מ"ר. מכאן כי קיימת ירידת ערך בשווי של 18,400 $. ביום 3.3.1999 הוגשה תובענה זו לראשונה, בגין ליקויי בנייה בדירות וברכוש המשותף, חוסר התאמה והחזרים שונים, כפי שיפורטו להלן. סכום התביעה הכספית היה 1,417,205 ש"ח. התובע 1 הוסמך על ידי יתר התובעים להיות שלוחם לעניין זה (נספח א' לתצהיר תובע 1). הנתבעים בכתב ההגנה, הכחישו את מחויבותם, וכן ביקשו למחוק את הנתבע מכתב התביעה, בהעדר יריבות אישית עימו.
בד בבד מסרו הנתבעים לאתרי בניה, לשלג שמואל ולארליך הרצל - הודעת צד ג'. ביום 24.2.2000 קבע בית המשפט, כי ההליך נגד שלג שמואל - מנהלה של אתרי בניה - מעוכב, עקב צו כינוס הליכים שניתן נגדו. ביום 16.3.2000 הגישו הנתבעים בקשה למתן פסק דין נגד אתרי בניה וארליך הרצל, בהעדר הגנה. ביום 22.3.2000 בית המשפט אישר את הבקשה ונתן פסק דין נגד אתרי בניה ו-ארליך הרצל (בש"א 2606/00) כאשר פיסקתא המותנית בהכרעה במחלוקת שבין התובעים ולנתבעים, אושרה אף היא.
ביום 12.10.1999 הוגשה בקשה לתיקון כתב תביעה בהסכמה. הבקשה אושרה. מכתב התביעה החדש פרשו שני תובעים (תובעים 11-12), וצורפו עילות התביעה שהגיש התובע 1 לבית משפט השלום ברחובות נגד הנתבעים, והתביעה שם נמחקה. סכום התביעה שונה ל- 1,335,878 ש"ח.
הצדדים צרפו את חוות הדעת דלעיל מטעמם לכתבי טענותיהם. ביום 5.3.2000 מינה בית המשפט בהסכמת הצדדים את המהנדס ושמאי המקרקעין מר שמואל רוזנברג (להלן: "
רוזנברג") כמומחה מטעם בית משפט על מנת לבדוק מהם הליקויים, לבדוק לאחר תקופה שבה בוצעו תיקונים, מה מהליקויים לא תוקן או שלא ניתן לתקנו ומה העלות הכספית של אילו. כמו כן, הוסמך רוזנברג לקבוע האם הייתה ירידת ערך לדירות התובעים בגין קבלת שטח קטן יותר משהובטח ומה שיעורה. הוסכם, כי בשלב הראשון לא תוגש חוות הדעת בעניין ירידת הערך לבית המשפט.
הצדדים הגיעו להסכמה בנוגע לאופן פעולתו של רוזנברג ולביצועם של התיקונים. במסגרת הסכמה זו קבעו הצדדים בסעיפים 2 ו-6:
"
2. לא יאוחר מ-14 יום מקבלת תשובות לשאלות ההבהרה. יתחיל הקבלן ו/או מי מטעמו לבצע את כל התיקונים הנקובים בחוו"ד למעט אותם תיקונים שכבוד המומחה קבע כי עצם ביצועם מותנה בהכרעת בית המשפט.
...
6. לגבי דברים שהמומחה קבע כי על בית המשפט להתייחס אליהם העניין יוכרע ע"י בית המשפט במסגרת ניהול התיק וככל הנחוץ לאחר ההכרעה יבוצעו התיקונים בעניין זה".
ביום 4.4.2001 נתן בית המשפט להסכמה זו תוקף של החלטה.
רוזנברג הגיש ארבע חוות דעת, אחת מיום 27.12.2000 ושלושת האחרות מיום 20.1.2002: הראשונה, נוגעת לליקויים בדירות התובעים 1-2, 5-6 וברכוש המשותף קודם לתיקונים. לאחר חוות דעת זו, על פי ההסכמה דלעיל, שלחו הצדדים שאלות הבהרה לרוזנברג. רוזנברג השיב לשאלות אילו (השאלות והתשובות צורפו כנספחים 8-10 לריכוז חוות דעת מומחים). חוות דעת שנייה, נוגעת לליקויים שנותרו לאחר ביצוע התיקונים בדירת התובעים 1-2. חוות דעת שלישית, נוגעת לליקויים שנותרו לאחר ביצוע התיקונים ברכוש המשותף. חוות הדעת הרביעית, נוגעת לירידת הערך של הדירות בגין הפער בין השטח המובטח לשטח שסופק בפועל.
לאחר חוות הדעת הראשונה פעלו הנתבעים לתיקונם של הליקויים. יוער, כי התיקונים לא התנהלו על מי מנוחות, כאשר כל צד מטיח טענות שונות כנגד הצד שכנגד. אילו טוענים כי התיקונים בוצעו בזלזול ובגסות רוח תוך גרימת נזקים נוספים, ואילו טוענים לחוסר שיתוף פעולה מצדם של התובעים. קודם להגשת חוות הדעת המשלימות אך לאחר חלוף המועד אשר נקבע על ידי רוזנברג לביצועם של התיקונים, פנו הנתבעים לתובעים בבקשה לאפשר להם להשלים את התיקונים אשר עוד לא בוצעו. התובעים התנגדו לכך, ועל כן פנו הנתבעים לבית המשפט בבקשה לאשר להם לבצע את תיקוני ההשלמה.
בין לבין, הצדדים החליטו לפנות לגישור, שלא צלח.
ביום 11.7.2002 החליט בית המשפט לא לאפשר לנתבעים לבצע תיקוני השלמה נוספים, אולם עם זאת קבע בית המשפט כי תישמר לנתבעים הטענה שהנתבעת הייתה זכאית לבצעם, ומשהדבר נמנע ממנה, אין לפצות את התובעים בגינם. בנוסף, הורה בית המשפט כי בשלב זה אין למחוק את הנתבע מכתב התביעה, אך אם יסתבר כי צירופו היה ללא עילה וללא יריבות, יחויבו התובעים בהוצאות הולמות בעניין זה. כן הורה בית המשפט, כי תותר הגשת חוות הדעת לעניין ירידת הערך.
ביום 27.5.2003 נעתר בית המשפט (בש"א 9989/09) לבקשת תובעים 25-26 לפצל את סעדיהם, ולתבוע את הנתבעים בגין הליקויים בדירתם, במובדל מטענותיהם בנוגע לרכוש המשותף, בבית משפט השלום בראשון לציון.