1. התובעת הגישה נגד הנתבעת תביעה לסילוק יד. התובעת לא תבעה סעד של כספי במסגרת תביעה זו. החלטתי לקבל את התביעה כאמור להלן.
2. ביום 5.4.05 נכרת בין התובעת והנתבעת הסכם, לפיו שכרה הנתבעת מן התובעת דירת מגורים בבאר שבע, כאשר שכר הדירה עמד על 250 דולר ארה"ב לחודש. ההסכם נערך ע"ג טופס מוכן, והצדדים מלאו בו פרטים שונים בכתב יד.
בסעיף 5 להסכם, הוסכם כי : "תקופת השכירות היא ל - לא קצובה...".
בשולי ההסכם הוסיפו הצדדים תניה שנכתבה בכתב יד, ולפיה: "כל פעם שמישהו ירצה לשנות את מועד הפינוי יש להודיע מראש שבועיים".
3. בכתב התביעה אשר הוגש ביום 18.1.06 , טענה התובעת, כי עוד ביום 1.9.05 הודיעה לנתבעת, כי אינה מעוניינת בהמשך התקשרות עמה, משום שלטענתה, גילתה שהנתבעת שיקרה לה בעניין סיבת הגעתה לבאר שבע, וכן גילתה שהנתבעת הינה "נוכלת" "ושקרנית".
ביום 12.9.05 הודיעה הנתבעת לתובעת לטענתה, כי תוכל לפנות את הדירה "רק אחרי החגים". ביום 18.9.05, שלחה התובעת אל הנתבעת מכתב בדואר רשום, בו שבה ודרשה ממנה לפנות את הדירה, וכן דרשה ממנה לשלם לה פיצוי מוסכם בסך 30 דולר ארה"ב ליום, החל מיום 15.9.05 (שבועיים לאחר ההודעה על סיום ההסכם). התובעת הוסיפה וטענה, כי מיום 18.9.05, לא שלמה הנתבעת לתובעת את תשלומי שכר הדירה, במשך כ-3 חודשים, וביום 20.12.05, שלמה לה הנתבעת סך של 200 דולר ארה"ב בלבד, והסבירה, כי החליטה שאינה חייבת לתובעת שכר דירה עבור שלושת החודשים, בגינם לא שילמה. יצויין כי התובעת אינה מיוצגת ע"י עו"ד.
-
הנתבעת שגם היא אינה מיוצגת ע"י עו"ד, הכחישה בכתב הגנתה, כי סיכמה עם התובעת שתוכל להתגורר בדירה למשך שלושה חודשים "עד אמצע דצמבר", וכי שלמה בחודש דצמבר סך 200 דולר בלבד ע"ח שכר הדירה, בהסכמת התובעת, בשל "פגמים במושכר שלא תוקנו". לטענת הנתבעת, עצם ההסכמה של התובעת לקבל את התשלום בסך 200 דולר בחודש דצמבר, מעיד על הסכמתה להמשך השכירות. לטענת הנתבעת, הפרה התובעת את ההסכם השכירות, בכך שלא תקנה לקויים שונים שהתגלו בדירה, לא דאגה לתשלום חשבונות החשמל וגז, בגין תקופה שקדמה לתחילת השכירות, לא ספקה לנתבעת ציוד שהבטיחה לספק והעבירה את חשבון הארנונה על שם הנתבעת בניגוד למוסכם.
לטענת הנתבעת, סמוך לאחר ביצוע התשלום בסך 200 דולר בחודש דצמבר 2005, הפסיקה התובעת שלא כדין, את הספקת החשמל והגז לדירה, וגנבה את שעון המים.
הנתבעת טענתה עוד, כי ביום 10.2.06, הותקפה ע"י בנה ואביה של התובעת, אשר נכנסו לדירה שלא כדין תוך השגת גבול הנתבעת , פרקו את צינור המים הזמני שחברה לדירה ו"רוקנו את המקרר".
-
טענותיה המשפטית של הנתבעת פורטו בסעיפים 28 - 32 לכתב ההגנה, כדלקמן :
" 28) אני טוענת שזוהי ההשתלשלות האמיתית והמלאה של המאורעות המגובה במסמכים וראיות המוכיחים מעבר לכל ספק סביר את טענותיי, וכי התובעת אשר סחטה אותי ואת כספי במשך חודשים ארוכים והפרה חוזה ולא עמדה בחובותיה והתחייבויותיה על פי קריטריונים בסיסיים של התנהגות נורמטיבית ודרך ארץ, ובניגוד לקבוע בחוק השכירות והשאילה . לאחר שנוכחה כי כל תכסיסיה הנלוזים כשלו וכי
אני מסרבת להיכנע לטרור, אצה רצה לבית המשפט, ותוך כדי שימוש לרעה בהליכי - משפט - והולכת שולל את בית המשפט, קשקשה שני כתבי תביעה שקריים והזויים והגישה ואתם כמעט בו זמנית (בפער של שישה ימים) , האחד לבית המשפט השלום והשני לבית המשפט לתביעות קטנות, בנסיון לבלבל את המערכת ולחטוף פסק דין נגדי ובנסיון להתעשר על חשבוני כקרבן לאחר שביצעה נגדי עבירות פליליות ואזרחיות.
29) אני טוענת שבגין כל האמור בסעיפים 9 עד 27 לעיל, נגרמה לי עגמת נפש
שאין לי בכלל דרך להעריך אותה מבחינה כספית (ובמיוחד המהלומות שחטפתי מאביה ובנה של התובעת), וכן נזקים רבים, ובעיקר מאות שעות טרחה שנאלצתי ואני עדיין נאלצת להשקיע בגין מעשיה של התובעת ,ובכל זאת - ובהערכה זהירה מדובר בדמי נזיקין שעשויים להגיע לעשרות אלפי שקלים לו הייתי מגישה תביעה נגד התובעת או תביעה נגדית, ברם אין זו דרכי להתעשר במשפט כל שכל להשתמש בגופי כשק חבטות לתביעות כספיות.
30) לחילופין, ומבלי לגרוע מהאמור לעיל, אני טוענת כי אני נמצאת בהליך פשיטת
רגל המתנהל בבית המשפט מחוזי נכבד זה, בפני כב' השופטת רחל ברקאי - ת. פשר 9030/06 . מצ"ב צו כינוס
נספח 24. כמו כן אני מוצאת לנכון לצרף לכתב הגנה זה וכחלק בלתי נפרד ממנו את בקשתי לפש"ר והבקשה המשולב שצרפתי אליה
נספח 25 (ללא נספחים) כדי להפריך את השמצות התובעת ולחשוף את שקריה בכל הנוגע לסכסוך בתיק 57332/03, כמו גם לחשוף את כל העבירות הפליליות הברוטליות והאזרחיות שהתבצעו נגדי בארבע וחצי השנים האחרונות על ידי בעלי בתים ומאז שהושמדה ההוצאה לאור שלי ביוני 2001. מצ"ב
נספח 26 , מכתב ששלחתי ליצחק אדר בתאריך 19.7.02 אשר בגין העוולה שביצע נגדי הוא הואשם ב"גזל" בפסק דין שניתן בבית המשפט השלום בתל אביב ואף חויב לפצותני, ולמרות זאת אני היחידה שממשיכה לשלם את המחיר עד היום.
31)
אשר על כן, ועל בסיס כל האמור והמצורף לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד לדחות על הסף את תביעתה המופרכת והשקרית של התובעת, שכן כל המסמכים שצרפתי לכתב הגנה זה יש בהם די "בשר" כדי לאפשר לבית המשפט להגיע לאלתר למסקנה כי התובעת סחטה ורימתה אותי במשך חודשים ארוכים, ולבסוף חשפה את אופיה האלים כשביצעה נגדי עבירות פליליות חמורות וכן עבירות אזרחיות והפרה את חוזה השכירות, ולבסוף עשתה שימוש לרעה בהליכי משפט והגישה שתי תביעות לשני בתי משפט שונים הנובעות מאותו הסכם שכירות וזאת כדי להציג מיצג שקרי לבית המשפט שונים הנובעות מאותו הסכם שכירות וזאת כדי להציג מיצג שקרי לבית המשפט כאילו שבתביעתה לפינוי היא אינה אשה חומרנית ומוותרת על הכסף, וכאילו שבתביעתה הכספית, המופרכת היא אשה סבלנית ומאופקת המאפשרת לי להתגורר בדירה למרות החובות לכאורה (חובות פיקטיביים שטפלה עלי), כאשר במציאות מתברר עקב הגשת שתי התביעות במקביל שהתובעת היא גם רודפת בצע וגם אשה אלימה שניסתה רק לפני כשבועיים לפנות אותי בכוח מהדירה (באמצעות בנה ואביה) ולצורך הסתרת אופיה האמיתי פיצלה את אישיותה בין שתי תביעות משפטיות.
32)
לחילופי חילופין, ורק אם יחליט בית המשפט שלא לדחות את התביעה על הסף, מתבקש בית המשפט הנכבד להורות על עיכוב הליכי משפט על פי תקנה 22 (ב) לפקודת פשיטת הרגל (מאחר וניתן צו כינוס) והיות ואני מגישה בד בבד עם הגשת כתב הגנה זה בקשה לבית המשפט מחוזי למתן החלטה בענין בקשתי להליך פש"ר מקוצר, והיות ועילת "ההפטר" אינה משמשת להגנתי ואיני נאחזת בקרנות המזבח של הליך פשיטת רגל, וזאת בפרט שאין בדעתי להחזיק בדירה בבחינת בת ערובה להליך הפש"ר, אבל התובעת בעצמה ובמעשיה מעצימה בכל פעם מחדש את הנזקים הנגרמים לי ובכך אינה מאפשרת להביא פשרה זו לכלל סיום".
6. ביום 25.5.06 נערך דיון קדם משפט בתיק.
בדיון האמור טענה הנתבעת :