פסק-דין בתיק א 11802/97

מבוא:

1.                  בפני תביעת התובעת, ילידת 29.11.72, בגין נזקי גוף שנגרמו לה לטענתה בתאונה שאירעה ביום 12.2.95 (להלן: "התאונה").

2.                  במועד התאונה נהג הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") ברכב בו נסעה התובעת. אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת החבות, המחלוקת הינה בשאלת גובה הנזק.

3.                  פסק הדין ניתן לאחר ששמעתי בישיבת יום 19.3.06 את חקירתה הנגדית של התובעת. כמו כן, עיינתי בחוות דעתו של ד"ר שמואל פרידלנד נוירואופטומולוג, חוות דעתה מיום 6.5.00 של ד"ר מרים גולומב ז"ל פסיכיאטרית, חוות דעתה מיום 5/3/06 של ד"ר נעה קרת פסיכיאטרית שמונתה נוכח פטירתה של ד"ר גולומב ז"ל, חוות דעתו מיום 24.3.99 של ד"ר יורם רפופורט מומחה א.א.ג ותשובותיו לשאלות ההבהרה שנשלחו לו ע"י הצדדים.

4.                  כן עיינתי בפרוטוקולי הדיונים שהתקיימו בפני המותבים הקודמים, לרבות עדויותיהם של הנתבע וד"ר שמואל אביטל, בישיבת יום 1.12.97, שהתקיימה בפני כב' השופטת שיצר.

כמו כן עיינתי במסמכים שהוגשו על ידי הצדדים ושמעתי בישיבת יום 26.4.06 את סיכומיהם של ב"כ בעלי הדין.

5.                  התביעה בתיק זה הוגשה עוד ביום 7.1.97. ישיבות קדם משפט התקיימו בפני כב' השופטת שיצר ולאחר שהתמנתה כרשמת לבית המשפט המחוזי התקיימו ישיבות קדם משפט בפני כב' השופט אל- יגון. על פי החלטתו מיום 19.12.04 של כב' השופט אל- יגון, נקבע התיק בפני לשמיעת הראיות ליום 6.7.05.

מאחר והתובעת עתרה לחקירתה הנגדית של ד"ר גולומב ז"ל ומאחר ורק לאחר שנעתרתי לבקשה הסתבר כי ד"ר גולומב ז"ל הלכה לעולמה זה מכבר, נעתרתי לבקשת התובעת, חרף התנגדות הנתבעים, למינוי מומחה חליפי בתחום הפסיכיאטרי. בהחלטתי מיום 14.9.05 מניתי את ד"ר קרת כמומחה רפואי מטעם ביהמ"ש.

ב"כ הנתבעים התנגד לקיום חקירתה הנגדית של התובעת בישיבת יום 6.7.05, בטרם תיבדק התובעת ע"י ד"ר קרת. חרף התנגדות התובעת, נעתרתי לבקשה, והורתי על דחיית הדיון ליום 20.2.06.

בהמשך, נאלצתי לדחות את הדיון שנקבע ליום 20.2.06, נוכח בר"ע שהוגשה ע"י הנתבעים על החלטתי שהתירה להמציא לד"ר קרת חלק בלבד של חוות דעתה של ד"ר גולומב ז"ל.

ביום 12.2.06 נדחתה הבר"ע בלא שנתבקשה תגובת התובעת. התיק נקבע לשמיעת הראיות ליום 29.3.06 ובהמשך הוקדם לבקשת הצדדים ליום 29.3.06. בתיק זה התקיימו כ - 20 (!) ישיבות, אשר מרביתן היו ישיבות עקרות, שלא ב"אשמת" המותבים שדנו בתיק.

6.                  כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור אלא אם יצויין אחרת.

גובה הנזק

עיסוקי התובעת

7.                  בעת התאונה הייתה התובעת כבת 22. התובעת עבדה כפקידה בחברת אינסקייר בע"מ (להלן: " אינסקייר"). מספר ימים לאחר התאונה נישאה התובעת. התובעת נעדרה מעבודתה לתקופה של כחודש ימים, ושבה לעבודה במשרה מלאה בהיקף שעבדה, עובר לתאונה.

8.                  בחודש נובמבר 1995 החלה התובעת בלימודים לתעודת הוראה במכללה למנהל, מכללה להוראה טכנולוגית, כפי שתכננה עוד קודם לתאונה.

התובעת למדה במסלול למורה מוסמכת לתקשורת לכיתות ט' - יב'. בו זמנית צומצמה ב - 40% משרת עבודתה של התובעת באיינסקר.

9.                  לקראת תום שנת 1998 סיימה התובעת בהצלחה את לימודיה וקבלה תעודת הוראה "מורה מוסמך בכיר במסלול על יסודי בהתמחות תקשורת לכיתות ט' - יב'". (נספח ח' לתצהיר התובעת).

10.              בשנת 1998 החלה התובעת לעבוד כמורה בבתי ספר יסודיים.