1. תביעה זו הוגשה על ידי יודפת, מושב שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ (להלן: יודפת), כנגד 7 חברות והן - נגוהות בע"מ, קרן התנועה הקיבוצית המאוחדת בע"מ, תכן - חברה כלכלית של הקיבוץ הארצי בע"מ, תק"מ - קרן למימון ואשראי בע"מ, תג - תפוחי עץ הגליל בע"מ, סולל בונה מימון בע"מ ותנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בע"מ. הנתבעות תכוננה בפסק דין זה - נגוהות, קרן התק"מ, תכן, תק"מ, תג, סולל בונה ותנובה, בהתאמה.
התביעה הוגשה ב- 30.12.97. עניינה של התביעה הוא בטענתה של יודפת כי הנתבעות 1
ו-2, נגוהות וקרן התק"מ, חבות לה סכום של 1,478,000 ש"ח ל- 1.1.91, סכום שהיה מופקד בנגוהות ולא שולם לתובעת מעולם, אלא הומחה אל קרן התק"מ, לטענת יודפת, ללא הסכמתה. התובעת טוענת כי נתבעות 1 ו- 2 אינן מסוגלות לפרוע חובותיהן. עוד נטען בכתב התביעה, כי כתוצאה מהנ"ל נגרם לתובעת נזק בסכום של 4,696,458 ש"ח אותו תבעה בעילה חוזית, נזיקית, ובעשיית עושר, תוך טענה להרמת מסך ההתאגדות מעל פני נגוהות ולחיוב בעלי המניות בנגוהות, הן נתבעות 7-3.
ב- 19.4.98 הגישה תנובה כנגד התובעת בקשה לדחיה על הסף מחמת התיישנות (בש"א 129/98). יודפת הגיבה לבקשה וצרפה לתגובתה תצהיר מטעמו של דני עברי, מזכיר יודפת, תצהיר שנערך ב- 27.5.98. המצהיר נחקר על תצהירו בישיבה שהתקיימה ב- 5.7.98 וב- 13.5.99 נתן בית המשפט שדן בתיק אותה שעה (כב' השופט דר' ביין) את החלטתו לפיה העילות הנזיקיות התיישנו, כאשר לענין העילות החוזיות והמעין חוזיות, תינתן הכרעתו הסופית בשאלה בסוף הדיון.
התיק הגיע לטיפולי בדצמבר 01'. הצדדים הגישו עדויות ראשיות בתצהירים ולאחר מכן הועבר התיק לגישור, אך הגישור לא צלח.
ב- 7.9.04 (עמ' 4 לפרוט') הודיע בא כח נגוהות, עו"ד אינגרם, כי הנתבעת 4, תק"מ- קרן למימון ואשראי בע"מ, נכנסה לפירוק. נתבעת זו לא הגישה תצהירי עדות ובמהלך הישיבה מאותו יום ניתנה הוראה בדבר עיכוב ההליכים כנגדה.
המצהירים נחקרו על תצהיריהם. התובעת הגישה חוות דעת מומחה שחקירתו לא התבקשה, הצדדים סיכמו טענותיהם ועתה עליי לתת את פסק הדין.
2. בעוד התביעה הוגשה, כאמור, לתשלום סכום של 4,696,438 ש"ח, הוא הסכום שצוין בסעיף 13 לכתב התביעה כנזקה של התובעת (אי פרעון ההלוואה שננטלה מבנק הפועלים ונתבעה במסגרת הליכי שיקום על פי חוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי תשנ"ב-1992), ולחילופין לתשלום סכום של 1,478,000 ש"ח כשהוא משוערך, הרי בסיכומיה מצטמצמת התובעת בעתירה לחיוב הנתבעות, כולן, ביחד ולחוד, בתשלום סכום של 1,478,622.11 ש"ח ל-1.1.91, הוא סכום הפקדון של יודפת שהיה מופקד בנגוהות ב- 1.1.91 (ס' 28 ל- ת/1).
3.
עובדות
אביא להלן את העובדות העיקריות כפי שהתבררו.
יש לשים לב לכך שמדובר בארועים שרובם התרחשו כ-15 שנה לפני מועד הבאת הראיות שנשמעו במהלך 6-2005.
הרקע לפרשה הוא עסקה שכונתה "עסקת בודה" (על שמו של אברהם [בודה דגן] סגן ראש מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית במועדים הרלבנטיים), עסקה שעל פי תצהירו של מתן נבות (ת/1) נרקמה בסוכנות היהודית בתיאום עם בנק הפועלים, לפיה הסוכנות תתחייב להפקיד סכום של עד 50,000,000 ש"ח בבנק הפועלים, ובנק הפועלים יעניק הלוואות מוטבות לרשימת ישובים ובהם יודפת, כאשר הישובים יפקידו את הכספים בקרנות הכספיות של התק"מ.
נבות מוסר כי כל יישוב אמור היה לקבל בדרך זו הטבה כספית בשווי ההפרש בין תשלום ההלוואה לבנק אל מול התשואה הצפויה בקרנות הכספיות של התק"מ. כל זאת, בגדר זריקת עידוד אחרונה לפני פרידה מחסות המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית (נספח א' לת/1).
ואכן, לתצהירו של נבות צורף הסכם לפתיחת חשבון פקדון בין הסוכנות היהודית לבנק הפועלים על פיו הבנק יפתח אצלו חשבון מיוחד על שם הסוכנות שיופקד בו במועד שייקבע על ידה סכום של עד 50,000,000 ש"ח. בסעיף 8 א' להסכם מצוין כי סכום הפקדון מיועד למתן הלוואות לישובים הנמצאים בטיפול המחלקה להתיישבות של הסוכנות, לפי רשימה מצורפת.
במסגרת זו נטלה יודפת ב-25.3.87 הלוואה בשיעור 2,475,000 ש"ח מבנק הפועלים (נספח ג' ל- ת/1). בהסכם ההלוואה מצוין כי הקרן תיפרע ב- 8 שיעורם שנתיים החל מ- 29.3.90 וכלה ב- 29.3.97.
4. ההלוואה עצמה, בסכום של 2,475,000 ש"ח, הועמדה ביום הערך של 30.3.87, ובו ביום הופקד הסכום בקרן התק"מ, כעולה מנספח ד' ל- ת/1, דף חשבון של קרן התק"מ בו מופיע הסכום במועד זה בציון כי מדובר בכספי סוכנות.
קיימת אי בהירות מסויימת לענין השאלה איזה חלק מכספי ההלוואה הועבר לנגוהות.
בסעיף 15 ו- 23 לתצהירו מציין נבות כי קרן התק"מ העבירה לנגוהות באישור יודפת חלק ניכר מהכספים - 1,025,000 ש"ח (המורכבים מ-825,000 ש"ח שהועברו ב-30.3.87 ומ- 200,000 ש"ח שהועברו ב- 31.3.87) ו- 300,000 ש"ח נוספים (שהועברו ב- 31.7.87) - נספח ה' ל- ת/1.
בסעיף 27 לתצהיר מוסיף נבות ומציין כי חלק אחר מהכספים פרי עסקת בודה, כ- 1.2 מליון ש"ח הועבר לחשבון יודפת בבנק לאומי ומציין כי בנוסף לסך 1,025,000 ש"ח שהופקדו בעסקת בודה, היו מופקדים כספים נוספים בנגוהות.
בחקירתו נשאל נבות על יסוד מה הוא מוסר בס' 15 לתצהירו, שקרן התק"מ העבירה 1,025,000 ש"ח ועוד 300,000 ש"ח לנגוהות, והשיב שלמיטב זכרונו אלה הם הסכומים, אך הודה שאינו יכול לזכור איך הועברו הכספים בין הקרנות והוסיף כי "אם זה איננו נכון אז אני טועה" (עמ' 17).