1. ביתו של התובע (להלן: קובה) ממוקם ברחוב יעקב כהן בקריית בנימין. הבית צמוד קרקע. בחזיתו ובעורפו שטח אשר נועד לגינה וכן נבנו אדניות לשתילת צמחיה. קובה אשר היה מעוניין לטפח את הגינה והאדניות פנה לנתבע (להלן: שקד) והצד השלישי (להלן: שורקי). השניים נתנו הצעת מחיר אשר שמשה בהמשך כבסיס לחוזה שנכרת ביניהם. בין הצדדים נתגלעו חילוקי דעות בגינם נקט קובה בשני הליכים - האחד במסגרת בקשה לביצוע שטר (שיק ביטחון) בעילה שטרית והשני התובענה דנן המושתתת על עסקת היסוד.
2. התובענה דנן הוגשה בסדר דין מהיר ובעלי הדין הסכימו כי אכריע בה על סמך חומר הראיות המצוי בתיק ללא חקירות. כל אחד מהצדדים טרח לערוך "סרטון וידאו" שהוגשו כראיה. ייאמר מיד כי היות שהצילומים לא צולמו בזמן אמת אין בהם כדי לסייע להכרעה בתובענה דנן.
לטענת קובה היו שקד ושורקי שותפים. על פי האמור בכתב התביעה הגיע לידי הסכמה עם שקד לפיה יהיה שורקי משוחרר מחבות כלפיו. לכן תבע את שקד והאחרון שלח הודעת צד שלישי נגד שורקי.
3. טענות קובה הנן בתמצית, כי שקד הפר את התחייבויותיו כלפיו בכך שהעבודה נמשכה למעלה מהמוסכם, לא הושלמה כדבעי ואיכותה ירודה. כתוצאה מעבודתו הלקויה נגרמו לו נזקים כפי שעולה מחוות דעת האגרונום ישראל שפרבר שגם העריך את עלות העבודות הדרושות לתיקון הליקויים.
עוד טען כי בניגוד למוסכם בחוזה, לפיו היה על שקד להמציא ערבות בנקאית על סך 35,000 ש"ח, הסכים לפנים משורת הדין לקבל ערבות בנקאית על סך 20,000 ש"ח בלבד וכי בהתחשב בבעיותיו האישיות של שקד הסכים בהמשך כי תחת הערבות הבנקאית ימסור האחרון שיק ביטחון על סך 10,000 ש"ח. לאחר חילול השיק באי-פרעון הגיש אותו לביצוע. הדיון בעניין תלוי ועומד. מכתב התביעה עולה כי הסכום הנקוב בחוזה נמוך ממה ששולם בפועל בעד העבודה שבוצעה.
4. טענת שקד הנה בתמצית כי ביצע עבודה ברמה טובה וכי העיכוב בהשלמתה נבע מהזמנת עבודות נוספות אשר האריכו את משך הביצוע. עוד הוא טוען כי הפחתת סכום הערבות והחלפת הערבות הבנקאית בשיק ביטחון נעשו משום שסיים את העבודה ולא משום טעם אחר. כן טען כי שורקי היה שותפו כך שאם יחויב יש מקום לחייב את האחרון במחצית הסכום שייפסק נגדו.
5. לטענת שורקי לא היה שותף של שקד אלא עובדו וכי חתם על הצעת המחיר ועל החוזה כמנהל עבודה בלבד, ולכן אין לחייבו לשפות את שקד בסכום כלשהו.
6. היקף העבודה המוזמנת עולה מהצעת מחיר מיום 28.6.99 המהווה חלק מהחוזה מיום 25.7.99 ומכתב הכמויות המצורף לו. המחיר המוסכם כלל עבודה וחומרים. שקד ושורקי התחייבו להקים בחלק העורפי של הגינה בוסתן ובחזית גינה יפנית, לשתול שתילים באדניות ולהתקין מערכת השקיה. כן היה עליהם לספק אדמה גננית, טוף ואבנים דקורטיביות, לבנות שביל ולבצע עבודת איטום של האדניות. עוד התחייבו הנ"ל לדאוג לאחזקת הגינה למשך ששה חודשים החל מתום ביצוע העבודה וכן לתקופת אחריות בת ששה חודשים לאחר מכן.
7.
המחיר - לפי החוזה נקבע מחיר פאושלי בסך של 35,000 ש"ח. סכום זה אינו משקף את העלות האמיתית של העבודה שבוצעה. מהמצוין בכתב התביעה ומהשוואת המחיר הנקוב בחוזה לעומת הצעת המחיר (35,000 ש"ח בחוזה ו- 94,335 ש"ח בהצעת המחיר) עולה, שגם אם הופחת המחיר במשא ומתן מאוחר אין זה סביר כי יוסכם על תשלום של פחות ממחצית מהמוצע.
8.
עיכוב בביצוע - אין חולק כי היה עיכוב בביצוע העבודה. לטענת שקד נבע העיכוב מעבודות נוספות שהוזמנו. המדובר בטענה בעלמא אשר אינה מתיישבת עם פירוט העבודה המדוקדק, בחוזה ובהצעת המחיר שמהווה חלק ממנו, הכולל הקמת גינות בכל השטח המיועד לכך כולל האדניות, התקנת מערכת השקיה ממוחשבת, שבילים ועוד. נוכח הפירוט הרב לא ברור אלו עבודות גינון נוספות נדרשו. על מנת להוכיח את טענתו היה על שקד להביא נתונים עובדתים שיתמכו בה אך הוא לא עשה כן.
9.
סיום העבודה - ביום 19.12.99 מסר שקד שיק ביטחון על סך 10,000 ש"ח. לפי הרשום על ספח השיק, עליו מתנוססת גם חתימתו של קובה, נמסר השיק להבטחת עבודות תחזוקת הגינה למשך תשעה חודשים, קרי, שלושה חודשים יותר מהמוסכם בחוזה. מעובדה זו ניתן להסיק שתי מסקנות - האחת, כטענת שקד, כי באותו שלב הסתיימו העבודות ונותרה התחזוקה השוטפת בלבד. השניה, כטענת קובה, כי היה עיכוב בביצוע העבודה בעטיו של שקד ולכן הוארכה תקופת התחזוקה.
עם הארכת תקופת התחזוקה עד סוף חודש ספטמבר 2000 נדחה מועד סיום תקופת האחריות (בת ששה חודשים) עד לחודש מרס 2001.
גם ההסכמה להחליף את כתב הערבות בשיק ביטחון, המהווה בטוחה בעלת ערך נחות לעומת ערבות בנקאית, מתיישבת עם המסקנה כי באותו מועד הסתיימה העבודה. לגרסת קובה היה לו נסיון מר עם שקד, שחרף התחייבותו לא עמד במועדים המוסכמים ורק לאחר שהציג את כתב הערבות כדי לחלטו נאות שקד להשלים את העבודה. אם אמנם כך היו פני הדברים ובמיוחד לאחר ששקד הסביר לו לדבריו, כי נקלע למצוקה כלכלית, אין זה סביר שיסכים להחזיר את כתב הערבות ולקבל תחתיו שיק ביטחון.
10.
טיב העבודה - לפי החוזה התחייבו שקד ושורקי לספק מוצרים סוג א' ובאיכות משובחת אלא אם ייאמר אחרת. מחוות דעת המומחים (מטעם קובה ומטעם שקד) עולה כי בגינה נמצאו שקיעות מצעים ואדמה סביב הבית והגדרות; שכבת הטוף נמצאה בעובי פחות מהנדרש; נתגלתה רטיבות באדניות; מערכת ההשקייה לא הותקנה לפי הנדרש ונמצאה תמותה של צמחיה.
לטענת המומחה מטעם קובה הסיבה לליקויים נעוצה בטיב העבודה הירוד. המומחה מטעם אינו חולק על רוב הממצאים. לדעתו הסיבה נעוצה בסוג הקרקע באזור (חרסתית - קרקע כבדה). בשל כך קיימות תנודות חריפות במרקם הקרקע הגורמות לשקיעות. כמו כן נטען כי האדניות לא נבנו על ידי שקד, כי כמות הטוף אינה קבועה בתקנים וכך גם בנוגע לטיב מערכת ההשקייה. לעניין מצב התמותה של הצמחייה נטען כי אין לייחס זאת לשקד אלא לתחזוקה השוטפת הבלתי נאותה מצד קובה.
גם אם נכונה הטענה בנוגע לסוג הקרקע ותכונותיה הרי שהיה על שקד לנקוט באמצעים שימנעו תופעה זו או למצער היה עליו להבהיר לקובה כי נוכח נתוני הקרקע צפויה תופעת שקעים.
בנוגע לאדניות בהן נתגלו בעיות איטום, לא ניתן לפטור את שקד שכן עבודה זו כלולה בהצעת המחיר ובכתב הכמויות שהם חלק מהחוזה. מכאן, שהאחריות לתופעת הרטיבות באדניות מוטלת על שקד.
גם נושא כמויות הטוף הנו באחריות שקד. אמנם אין בחוזה התייחסות לגובה הטוף שיונח בכל אחד ממקומות הגינה. עם זאת מצוינת כמות כללית של טוף. ובכל מקרה כמות הטוף שהוזמנה נקבעה על סמך ייעוץ של שקד ועליו היתה מוטלת החובה להבהיר לקובה מהי הכמות הנדרשת ומה תוצאות הנחת כמות פחותה. אותו הדין ביחס למערכת ההשקיה. המדובר בעניינים שבמומחיות והיה על שקד לייעץ לקובה לפי מיטב הבנתו המקצועית. ראוי לזכור שאין טענה כי קובה ביקש לחסוך בפיתוח הגינה ולפי הסכום הנקוב בהצעת המחיר שילם סכום נכבד למדיי על מנת ליהנות מגינה איכותית.
11. הועלו טענות בנוגע לכמות הצמחייה ואיכות הצמחים. ברם משניתנה חוות דעת כעבור למעלה משנה ממועד סיום העבודה והתחזוקה מצד שקד, לא ניתן לייחס את מצב הגינה לעבודתו. כן אין לשלול כי טיפול בלתי נאות מצד קובה עצמו הוא שגרם לכך שחלק מהצמחייה נבל.