1. תביעה של אנגל חברה לקבלנות בע"מ (להלן: "אנגל"), במסגרת ת.א. 1093/98 ותביעה שכנגד של משרד הבריאות במסגרת ת.א. 1289/99. בהתאם להסכמה הדיונית בין הצדדים מיום 19.11.00 אוחדו שני התיקים דלעיל, והצדדים הגישו את ראיותיהם בכתב.
עובדות
2. במהלך 1993, במסגרת פרוייקט הקמת אגף ילדים חדש בבית החולים נהרייה (להלן: "בית החולים"), פרסם משרד הבריאות מכרז פומבי 85/93 ל"בניין ופיתוח אגף הילדים בבית החולים נהרייה". במכרז השתתפו מספר חברות קבלניות, ביניהן אנגל, שהצעתה, בסך של 3,115,036 ש"ח (בהצמדה למדד תשומות הבנייה למגורים 8/93), זכתה בו. הצעה זו היתה הזולה ביותר. העבודות במסגרת המכרז הנ"ל היו עבודות השלמה, גמר ופיתוח, והיוו את השלב השני בפרויקט, כשהראשון שבהם היה בניית השלד, אשר בוצע על ידי הקבלן "בן גד". אפשטיין ובניו (ישראל) בע"מ נבחרה על ידי משרד הבריאות לשמש כמנהלת ומפקחת על ביצוע הפרוייקט כולו, על שני שלביו, ומשרדי האדריכלים מ. מנספלד ו/או י. גני שמשו כאחראים על תכנון המבנה.
3. ביום 16.11.93 חתמה אנגל על חוזה מספר 791/93 לביצוע העבודות באתר והשלמתן בתוך תקופה של 12 חודשים מיום קבלת הצו להתחלת העבודה. ביום 26.12.93 נחתם החוזה על ידי משרד הבריאות. ביום 12.1.94 נתקבל במשרדי אנגל הצו הנ"ל, על פיו נדרשה אנגל להתחיל בביצוע העבודות לא יאוחר מיום 20.1.94 ולסיימן תוך תקופה שלא תעלה על 12 חודשים מהמועד הנ"ל.
סוגיית האלומיניום
4. ראשיתה של המחלוקת בין הצדדים בחוסר ההסכמה לעניין דגם חלונות האלומיניום שיש להרכיב במבנה (להלן: "סוגיית האלומיניום"). בתאריך 24.2.94 הגישה אנגל לאישור משרד הבריאות תכניות פרופילי אלומיניום תוצרת הארץ משני דגמים, אשר לטענתה, מתאימים לדרישות ההסכם ולרשימת האלומיניום, ובעלי תו תקן:
1. חלון מדגם "קליל 4500" (להלן: "קליל")
2. חלון מדגם "מיפרומל רום 50" (להלן: "רום 50")
הדגמים הנ"ל לא אושרו על ידי משרד הבריאות, אשר הודיע כי יהא מוכן לקבל מוצר תוצרת הארץ בתנאי שייתמך בחוות דעת מקצועית של יועץ חיצוני בנושא תכנון אלומיניום. לחלופין, יהא מוכן לשקול חלופה אחרת לחלונות האלומיניום בתנאי שתענה על דרישות התפקוד שפורטו במכרז, תאושר על ידי האדריכל ועל ידי הפיקוח, תוזיל את עלות הסעיף ולא תפגע בלוח הזמנים החוזי של הפרוייקט.
5. בתאריך 3.4.94 המציאה אנגל למשרד הבריאות חוות דעת מאת יועץ אלומיניום חיצוני, אבי שטרן (להלן: "חוו"ד שטרן", ראו נספח 18 לתצהיר יעקובינסקי מיום 24.2.00), להוכחת טענתה לעניין שבמחלוקת. בתאריך 4.4.94 הציעה אנגל למשרד הבריאות להאריך את האחריות לעבודות האלומיניום שיבוצעו, בשנה אחת.
6. ביום 8.4.94 דחה משרד הבריאות את הצעת אנגל לאישור חלון מדגם קליל או רום. ביום 11.4.94 הציגה אנגל בפני משרד הבריאות חוות דעת נוספת לעניין זה שנערכה על ידי אינג' עימנואל בך (להלן: "חוו"ד בך", ראו נספח 22 לתצהיר יעקובינסקי מיום 24.2.00) התומכת בחוו"ד שטרן, בה המליץ בך על הארכת תקופת האחריות לתפקוד החלון לתקופה נוספת. במסגרת ההליכים כאן הציגה אנגל חוות דעת נוספת מאת בך מיום 16.2.00 וחוות דעת מיום 23.2.00, מאת הנדסאי האדריכלות אורי שקורי, המציגה מסקנות דומות (להלן: "חוו"ד שקורי"). משרד הבריאות הציג חוות דעת מאת אינג' יוסף לנדמן (להלן: חוו"ד לנדמן). בהתאם לחוות הדעת האחרונה חלון מדגם "קליל " נחות מחלון מדגם "שוקו".
7. ביום 21.4.94, במסגרת פגישת תיאום של אנגל עם הפיקוח, הודיע האחרון כי חלון קליל אינו מאושר (ראו נספח 24 לתצהיר יעקובינסקי מיום 24.2.00).
8. מסיכום ישיבה מיום 29.6.94 עולה כי אנגל הציעה, בנוסף להארכת האחריות בשנה נוספת, גם לזכות את משרד הבריאות בסך של 40,000 ש"ח, כתנאי לאישור שימוש בפרופילי קליל (ראו נספח 29 לתצהיר יעקובינסקי הנ"ל). באותה ישיבה הוחלט, בהסכמתה של אנגל, כי משרד הבריאות ימנה מטעמו "ועדה מקצועית" לבחון האם מערכת קליל שוות ערך לחלוטין למערכת שנדרשה במכרז. ביום 16.1.95 ניתנה החלטת הוועדה המקצועית, לפיה חלונות ופירזול חלונות דריי קיפ מדגם קליל
אינם שווי ערך לאלה מדגם "שוקו".
9. הזמנת עבודות האלומיניום מקבלן האלומיניום, אלומאייר (להלן: "אלומאייר") נעשתה ביום 5.10.94. ביום 20.12.94 פנתה אנגל למשרד הבריאות והודיעה, כי הפרזול המתאים לפרופילי "שוקו" הוא של "שוקו" בלבד, ואין כל אפשרות להתקין כל פרזול אחר, ומכיוון שעל פי מסמכי המכרז אנגל לא נדרשה להציע פרזול כדוגמת "שוקו" או שווה ערך לו, לא כל שכן לספק ולהתקין פרזול מדגם "שוקו", ומכיוון שפרזול מדגם "שוקו" יקר יותר תדרוש אנגל תשלום ההפרש כחריג.
10. המבנה עבר לחזקתו של משרד הבריאות ביום 5.2.96. ביום 15.2.96 פנתה היועצת המשפטית של משרד הבריאות לאנגל והודיעה, כי עם סיום העבודות הנוספות והתיקונים בתוך שבועיים ימים, כפי שהתחייבה אנגל, תינתן לאנגל תעודת השלמה. אנגל הודיעה, כי עבודות התיקון שנתבקשו, בעקבות קבלני משנה למערכות, הינן על חשבון משרד הבריאות, וכן כי אינה מסכימה כי בתקופת השבועיים, שבהם יערכו התיקונים, יערכו תיקונים מטעם משרד הבריאות ועל חשבון חברת אנגל. ביום 25.2.96 הודיעה אנגל על סיום ביצוע התיקונים.
11. ביום 25.4.96 בפגישת בירור בין הצדדים הוסכם כי משרד הבריאות ישחרר מיידית את חשבון מספר 18 לתשלום, בעבור עבודות שבוצעו בחודש 1/96, וכי אנגל תתחיל בביצוע המעבר המקורה ובגמר ביצועו תזומן פגישת בירור בין הצדדים בנושא התביעות ההדדיות בין הצדדים.
12. בתאריך 12.8.96 נערכה פגישת בירור בין הצדדים, בה הוסכם, כי הקבלן יעביר את תביעתו המנומקת בנושא מחירי העבודות הנוספות החריגות, וכן הוסכם מינוי בודק על ידי ראש המנהל, לבדיקת הליקויים בביצוע. ליקויים, שניתנים לתיקון על ידי אנגל יתוקנו על ידיה ואלו שאינם ניתנים לתיקון יוערכו על ידיו ופסיקתו תהא סופית ומחייבת. אנגל העבירה למשרד הבריאות רשימת "ריכוז עבודות נוספות" שבוצעו בחודשים 11,12/95, וזו הועברה לבודק, האדריכל, אמיר ברגר (להלן: "ברגר").
13. לאחר שני סיורים מסר ברגר רשימת תיקונים לביצוע על ידי אנגל, וקבע, כי ניתן לשלם לה את מלוא הסכומים שאושרו לתשלום על ידי המפקחים בכל אחד ואחד מפרקי העבודה, בקיזוז סך של 15,000 ש"ח בגין כתמים וצבע לא אחיד בטיח גרנוליט. עוד קבע כי יש לזקוף לזכות אנגל סך של 55,000 ש"ח נוספים בגין ריכוז העבודות הנוספות שבוצעו בחודשים 11,12/95.
14. ביום 5.3.97 נמסרה לאנגל רשימת כל התיקונים שיש לבצע.