א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
1092-04
21/02/2007
|
בפני השופט:
יעל וילנר
|
- נגד - |
התובע:
1. עזבון המנוח JAIMES HUBER KIBBEN 2. JERI LYNN COHEN - KIBBEN 3. JULUA ROSE KIBBEN
עו"ד פנחס זלצר ואח'
|
הנתבע:
1. הנהג חג'אזי 2. סהר ציון חברה לביטוח בע"מ - באמצעות הראל חברה לביטוח בע"מ
עו"ד דכוור וסים עו"ד חיות חיים דוד
|
פסק-דין |
האם עלה בדי הנתבעת להוכיח כי התאונה הנדונה ארעה במהלך "
הסעה בשכר?" - זו השאלה העומדת לדיון בפנינו.
רקע
1. ביום 11.1.03 נהג הנתבע 1 (להלן: "
הנהג") ברכב מסוג פולקסוואגן (להלן: "
הרכב") אשר בוטח בביטוח חובה על ידי הנתבעת 2 (להלן: "
המבטחת"). ברכב ישבו כנוסעים גיימס קיבן ז"ל (להלן:
"המנוח") ואדם נוסף בשם אנדרסון (להלן: "
אנדרסון"; ושניהם ביחד להלן גם "
הנוסעים"). הנהג אסף את הנוסעים בשעה 4:40 לפנות בוקר מבית המלון סט. ג'ורג' בירושלים בו התאכסנו והסיע אותם לשדה התעופה בן גוריון, שם התעתדו לעלות על טיסה לארצות הברית (להלן: "
הנסיעה"). בשעה 5:50 לערך התנגש ברכב גלגל שניתק מרכב אחר והרכב התהפך (להלן: "
התאונה"). כתוצאה מהתאונה נהרג גימס' קיבן ז"ל והנוסע הנוסף, אנדרסון, נפצע.
2. עיזבון המנוח הגיש תביעה כנגד הנהג והמבטחת בגין הנזקים שנגרמו עקב התאונה. כתב התביעה תוקן והוספה נתבעת 3 (להלן: "
קרנית"), לאחר שהמבטחת טענה להעדר כיסוי ביטוחי בשל 'הסעה בשכר'. קרנית הגישה הודעת צד ג' נגד הנהג וכנגד מנהל מלון ג'רוזלם (להלן - "
המלון") שהינו הבעלים הרשום של הרכב (להלן: "
מנהל המלון").
טענות המבטחת
3. לטענת המבטחת, השמוש שנעשה במקרה הנדון ברכב, אינו מכוסה על פי הפוליסה שהוצאה לרכב, שכן לטענתה, התאונה ארעה במהלך הסעה בשכר. הנתבעת מתבססת על האמור בסעיף 32 לפוליסה, לפיו הוחרגה הסעה בשכר מחבות על פי הפוליסה. לטענתה, הסעת הנוסעים על ידי הנהג היתה כחלק מעסק של הסעות שניהלו הנהג ו/או מנהל המלון במסגרת ניהול המלון וכי ניתנה תמורה להסעה, באופן זה או אחר.
הנתבעת מסתמכת בין היתר על דוחות חקירה מהם עולה, לטענתה, כי הנהג עבד כנהג מטעם המלון במועד התאונה וכן טוענת היא לחוסר ההגיון והעדר הסבירות בגרסת הנתבעים.
טענות הנהג ומנהל המלון
4. השניים דוחים את טענות המבטחת כי ההסעה היתה בשכר. הנהג טוען כי הסיע את הנוסעים ללא כל תמורה וכ'טובה' למנהל המלון ולקרוב משפחה בשם זיאד גנים (להלן: "
זיאד"). כן טוען הנהג כי במועד התאונה לא היה לו כל עסק של הסעות.
מנהל המלון טוען כי הוא לא ניהל כל עסק של הסעות, לא באופן נפרד ולא כחלק מניהול המלון. לטענתו, מפיק סרטים בשם פרופ' גפני (להלן - "
פרופ' גפני") התארח בעבר במלון והשניים התיידדו. במהלך השבועיים שקדמו לתאונה שהה גפני עם צוות הסרטה במלון סט. ג'ורג', הסמוך למלון ונהג, במהלך שהייתו, לאכול ארוחות ערב עם צוותו במסעדת המלון. לדבריו, בלילה שקדם לתאונה בילו גפני וצוותו במסעדה במלון ובמהלך שיחה שניהלו השניים, סיפר לו גפני כי הוא זקוק להסעת שניים מאנשי צוותו לשדה התעופה. נוכח יחסי הידידות ששררו בין השניים, הציע לו מנהל המלון, לטענתו, כי הוא ידאג להסעתם. לצורך כך, פנה מנהל המלון לזיאד בבקשה כי יסיע את הנוסעים לשדה התעופה. זיאד השיב כי אינו חש בטוב והציע כי קרוב משפחתו, ינהג במקומו - וכך היה. בהתאם לסיכום, לקח הנהג שהינו קרוב משפחה של זיאד, את הרכב מהחניה במלון, אסף את הנוסעים מבית המלון בו שהו והחל בנסיעה לכיוון שדה התעופה ואז ארעה התאונה.
לטענת מנהל המלון, הוא לא דרש תשלום או תמורה כלשהי בגין הנסיעה, לא מפרופ' גפני ולא מהנוסעים, וכן לא נתן כל תמורה לנהג בגין ההסעה שביצע, וכי המעשה נעשה מתוך מחווה גרידא.
דיון - ההיבט המשפטי
הסעה בשכר
6. סעיף 32 לפוליסה קובע כי הפוליסה אינה מכסה שימוש ברכב "
למטרות הסעת נוסעים בשכר, בתשלום או בתמורה".
המושג 'הסעה בשכר' משמעותו הסעה בעלת אופי עסקי שמטרתה הפקת רווח או קבלת טובות הנאה במסגרת עסק של הסעות. מדובר לטעמי בשני תנאים מצטברים;
(1) ההסעה נועדה
למטרות רווח, (2)
במסגרת עסק של הסעות. לא כל הסעה שהינה למטרות רווח תחשב הסעה בשכר, ולא כל הסעה שנעשתה במסגרת עסק של הסעות, תחשב ככזו. רק שילוב של השניים -
עשיית רווח,
בעסק של הסעות - יהווה 'הסעה בשכר'.
ראה: "
הכוונה היא בעליל לנסיבות בהן משמשת המכונית על ידי הסעתה
למטרה מסחרית-עסקית (כגון מונית שירות וכד')... { עסק של הסעות
} הכוונה היא כאמור, להוצאתו מכלל תחולה של שימוש עסקי ברכב ולא לשימוש ברכב על ידי אנשים המקבלים שכר על פעלם. 'הסעה בשכר' במובנה הלשוני הרגיל פירושה נסיעה בה
גובים תשלום מן הנוסע {למטרות רווח
}ולא נסיעה בה משולם שכר עבודה למי שנוהג ברכב.." (ע"א 188/84
צור חברה לביטוח בע"מ נ'
חדד פ"ד מ (3) 1, 13 (1986 - הדגשה והוספה בסוגריים שלי י.ו).
כן ראה:
"הדיבור "הסעה בשכר"
מכוון למצבים בהם הרכב המבוטח משמש
לעסק של הסעה" (ע"א 559/91
המאגר הישראלי לבטוחי רכב (הפול) נ' עיסא פ"ד מז (3) 788 (1993 - הדגשה שלי י.ו).
7. ההגיון העומד בבסיס החרגת ההסעה בשכר, הינו קיומו של סיכון מוגבר לקרות מקרה הביטוח לגבי מי
שעיסוקו הינו הסעת נוסעים בשכר והוא נמצא שעות רבות על הכביש וכן למי שקיים לגביו תמריץ להסיע מספר רב ככל הניתן של נוסעים במקרים בהם המסיע מקבל תשלום עבור כל נוסע. ראה: