א. התובעת מס' 1, ורד טל, ילידת 1963 (להלן: "התובעת"), ובעלה, התובע מס' 2, יהודה טל יליד 1968 (להלן: "התובע"), הגישו תובענה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, לטענת התובעים, מחמת רשלנות שהתובעים מייחסים לנתבעים.
לטענת התובעים, איבדה התובעת את תפקוד שתי כליותיה מחמת טיפול רפואי רשלני שקיבלה מן הנתבעים. בסופו של דבר נאלצה התובעת לעבור השתלת כליה שנתרמה לה על ידי התובע.
התובעים מבקשים בתביעתם כי הנתבעים יפצו את התובעת בגין הנכות שנותרה לה עקב הנזק שנגרם לכליותיה, וכן מבקשים הם פיצוי עבור הנזק שנגרם לתובע בכך שאיבד את הכליה שתרם לתובעת.
ב. תמצית העובדות הצריכות לענין:
(1) ביום 3.9.1993 או בסמוך לכך הצטרפו התובעים כחברים לקופת חולים מכבי, היא הנתבעת מס' 1 (להלן: "קופת החולים"), אשר בזמנים הרלוונטיים לתובענה זו העסיקה את הנתבעים מס' 2 - מס' 5 כרופאים במוסדותיה.
מעיון בכרטיסה הרפואי של התובעת (מוצג ת/1, ת/12), עולה שהתובעת פנתה ביום 20.10.93, לראשונה, לד"ר צבי גרנק, שהינו רופא משפחה (להלן: "הנתבע מס' 2"), כשהיא מתלוננת, לפי הרשום בכרטיסה הרפואי, על ירידה במשקל.
הנתבע מס' 2 הפנה את התובעת בביקורה הנ"ל לביצוע בדיקות מעבדה (עדות הנתבע מס' 2, עמ' 72 סיפא לפרוט'). הנתבע מס' 2 לא ביצע בתובעת בדיקה גופנית, וגם לא מדד את לחץ דמה.
לגירסת הנתבע מס' 2 שבה אליו התובעת כעבור מספר ימים עם תוצאות הבדיקות, אם כי את תאריכו של אותו ביקור הוא לא רשם בכרטיס. לגבי תוצאות הבדיקות נרשם "בדיקות שגרה תקינות" (עמ' 72 סיפא לפרוט').
(2) גם בביקורה השני של התובעת אצל הנתבע מס' 2, ביום 28.11.93, לא ביצע הנתבע מס' 2 מדידת לחץ דם לתובעת. הנתבע מס' 2 הפנה את התובעת לד"ר חיים פלדמן, גסטרואנטרולוג (להלן: "הנתבע מס' 3").
במועד זה נרשמה בכרטיס הרפואי תלונת התובעת בדבר "אסטניה" = עייפות (עמ' 73 לפרוט', שורה 12). התובעת גם קיבלה חופשת מחלה.
(3) ביום 20.12.93, עקב התקף אפילפטי, נחבלה התובעת בצד שמאל של ראשה.
יצויין שכבר בגיל שנה ומחצה אובחנה התובעת כחולת אפילפסיה, היא מטופלת עקב כך בתרופות, וסובלת מהתקפים בתדירות נמוכה יחסית.
התובעת, שחשה מספר שעות לאחר שנחבלה בראשה, שחלה ירידה בראיה בעין שמאל, פנתה למחרת היום (21.12.93) לנתבע מס' 2, וסיפרה לו אודות ארוע הנפילה, (עדות הנתבע מס' 2, בעמ' 81 סיפא - 82 רישא לפרוט'), וכן התלוננה בפניו שבמשך עשרת הימים האחרונים הופיעה אצלה מחלת חום עולה ויורד. גם בביקור זה לא מדד הנתבע מס' 2 את לחץ דמה של התובעת, ולא ביצע בה בדיקה גופנית.
הנתבע מס' 2 הפנה את התובעת לביצוע ספירת דם, שקיעת דם, שתן לכללית וצילום חזה (עמ' 73 סיפא לפרוט').
(4) עקב תלונותיה של התובעת על ירידה בראיה בעין שמאל, הופנתה התובעת באותו יום, על ידי הנתבע מס' 2, לבדיקה אצל רופא העיניים ד"ר יעקב ראסיאר (להלן: "הנתבע מס' 4"), אשר חולק את המרפאה עם הנתבע מס' 2 (עמ' 82 לפרוט', שורה 1). הנתבע מס' 4 מצא ממצאים שונים בקרקעית עין שמאל אצל התובעת והפנה אותה בדחיפות למכון לייזר לרפואת עיניים של קופת החולים (מוצג ת/2).
(5) בכרטיסה הרפואי של התובעת שהתנהל אצל הנתבע מס' 2 (מוצג ת/1, ת/12) נרשם בתאריך 23.12.93 שבבדיקת השתן שבוצעה ביום 22.12.93 (מוצג ת/6), נמצאו כדוריות דם אדומות מרובות אשר יוחסו על ידו למחזור החודשי, כמו כן כמות הטרומבוציטים היתה נמוכה מן הנדרש.
בדיקת שקיעת הדם שבוצעה לתובעת היתה תקינה, וכך גם צילום החזה.
(6) לפי הפנייתו של רופא העיניים, הנתבע מס' 4, נבדקה התובעת ביום 22.12.93 במכון לייזר לרפואת עיניים של הנתבעת מס' 1, (מוצג ת/8).
הנתבע מס' 5 (פרופ' יובל יסעור) הוא מנהלו של מכון העיניים (להלן: "הנתבע מס' 5"). באותה בדיקה אובחנו בעין שמאל של התובעת תפליטים דמויי צמר גפן וסימני בצקת על שם "ברלין". סימנים אלה עשויים להתיישב עם חבלה, כמוסבר בעדות הנתבע מס' 5, בעמ' 57 לפרוט'. קרקעית עין ימין נמצאה תקינה לחלוטין.