כתבי טענות
1. התובע, יליד 1969, חשמלאי במקצועו, מבקש בכתב התביעה המתוקן שנתן ביום 01/06/2004, לחייב הנתבעות לפצותו בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה שאירעה ביום 30/05/02 במסגרת עבודתו כטכנאי, מתקין מזגנים, אצל הנתבעת 1.
2. הנתבעת 1 הייתה, כאמור לעיל, במועדים הרלוונטיים לתביעה, מעבידתו של התובע, והנתבעת 2 היא מי שהוציאה פוליסת ביטוח, רלוונטית למועד התאונה, המכסה אחריותה של הנתבעת 1 כמעבידה.
3. התובע החל לעבוד בשירות הנתבעת 1 ביום 4/2/02, וביום 30/5/02 נדרש לבצע הרכבת מזגנים בסוכנות "וולבו" בבאר-שבע. במהלך ביצוע העבודה עמד התובע על "מרפסת" בגובה של כ - 3 מטר, ובסיומה, עת שהחל לרדת מה"מרפסת", נעזר בסולם השייך לנתבעת 1, ממנו החליק ונפל (להלן:
"התאונה").
4. ממקום התאונה הובהל התובע לבית החולים האוניברסיטאי "סורוקה", שם אובחן כסובל משבר כפול של עצם הסירה ומשבר עם תזוזה בינונית של ראש הרדיוס ביד שמאל - שקובע בסד גבס, והוא שוחרר למנוחה עם יד מורמת, טיפול תרופתי, למעקב הרופא המטפל וביקורת במרפאות חוץ.
בשל החמרה במצבו אושפז התובע במרכז הרפואי "סורוקה" מ - 18/6/02 ועד 19/6/02, ועקב החמרה נוספת, שתתואר להלן, אושפז לתקופות נוספות מ - 27/5/03 ועד 27/6/03, ומיום 15/7/03 ועד 17/7/03 - כשבין לבין, וגם לאחר מכן - קיבל טיפולים רבים בחדר המיון.
5. בהמשך לחבלה המתוארת בסעיף 4 לעיל - החל התובע להתלונן על כאבי ראש, ולקראת סוף שנת 2002 תחילת שנת 2003, אחר שחלה החמרה בהם, עלה החשד כי הוא סובל מסינוסיטיס - אבחנה שנשללה אחר צילום סינוסים שלא העלה דבר.
במאי 2003 אובחן התובע כסובל מאוטם בהמיספרה מוחית ימנית במנגנון של דיסקציה - והוא מבקש לייחס פגיעה זו לתאונה.
6. התובע טוען כי כתוצאה מהתאונה הוא סובל מליקויים קשים ומגבלות תפקודיות, ולכתב התביעה צירף חוות דעת של מומחים בתחומים שונים: בתחום האורטופדי - של פרופ' דן עטר, בתחום הנוירולוגי - של פרופ' רייכנטל, ובתחום רפואת העיניים - של ד"ר מלמוד.
7. התובע טוען כי על פי הוראות סעיף 41 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), הנה יש להחיל על תביעתו את כלל
"הדבר מדבר בעדו" - על פיו על הנתבעות הראיה שלא הייתה גבי התאונה התרשלות בה תחובנה, ועוד הוא טוען כי לא הייתה לו הידיעה או לא הייתה לו היכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו לתאונה, כי זו נגרמה על ידי נכס שלנתבעת 1 הייתה שליטה מלאה עליו, כי נראה שאירוע התאונה מתיישב יותר עם המסקנה כי נתבעת 1 לא נקטה זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שנקטה זהירות כזו.
8. טוען עוד התובע כי התאונה נגרמה בשל רשלנות ו/או חוסר זהירות ו/או חוסר מיומנות ו/או הפרת חובה חקוקה של הנתבעת 1 ו/או מי ממנהליה ו/או עובדיה ו/או שלוחיה ו/או בעלי חוזה עימה - שהנתבעת 1 אחראית למעשיהם ו/או למחדליהם, באופן ישיר ו/או שילוחי, מאחר, ובין היתר, לא סיפקה לו סולם ממבנה טוב ו/או יציב ו/או ללא פגם ו/או ממוקם כראוי - וכי היא הייתה הבעלים של הסולם ו/או הממונה עליו, והוא טוען, לחילופין, לתחולת הכלל שלפי הוראות סעיף 38 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), הדן בחובת הראיה ברשלנות לגבי דברים מסוכנים - כי על הנתבעות חובת הראיה שלא היה לגבי הסולם, שהוא דבר מסוכן, התרשלות בה תחובנה.
9. התובע טען עוד להפרת חובה חקוקה וציין החיקוקים שהופרו לשיטתו, שבגין הפרתם - נגרמה התאונה - ובהם - פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל - 1970, על התקנות שהוצאו מכוחה; תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה) התשמ"ח - 1988; תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי) התשנ"ז - 1997; חוק ארגון ופיקוח על עבודה תשי"ד - 1954, על תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים) התשמ"ד - 1984, ותקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות) התשנ"ו - 1996.
10. הנתבעות הכחישו טענות התובע וטענו כי התאונה ארעה עקב אשמו ו/או אשמו התורם,
משבחר לעשות שימוש
בסולם בלתי מתאים שלא היה מיועד לעבודה כמו זו שהוטלה עליו (ממש כך - ט.ש.), ו/או לא השתמש בסולם מתאים שהיה מיועד לעבודה שנתבקש לבצע ו/או לא בדק הסולם כלל ו/או כראוי גבי בטיחותו והתאמתו לעבודה, ו/או השתמש בסולם בצורה בלתי בטוחה ומסוכנת, ו/או לא בדק או לא בדק כראוי המקום עליו הציב הסולם והציבו במקום מסוכן, ו/או השתמש בסולם מבלי לידע הממונה בקשר לכך, ו/או לא דאג לעובד נוסף שיחזיק הסולם ו/או ירד ממנו בפזיזות בצורה לא בטוחה, ו/או פעל כפי שאדם סביר ובעל משלח יד סביר וזהיר לא היה פועל בנסיבות המקרה, הן במעשה והן במחדל.
11. בחרתי לפרט, פירוט יתר, את טענות הנתבעות, גם מתוך מה שהוברר במהלך שמיעת הראיות, במיוחד מתוך מה שהוברר מתוך עדותו של מנהל הנתבעת 1, ועל מנת להצביע עד כמה לא ראויות היו הטענות הללו שתועלינה - והכל כפי האמור להלן.
12. במאמר מוסגר אציין כי בכתב ההגנה נאמר כי הוסכם בין הנתבעות, כי אם תחויב נתבעת 1 בפיצויים, תכסה הנתבעת 2 80% מהסכום שייפסק מעבר להשתתפות העצמית של נתבעת 1, ואילו הנתבעת 1 תישא ב - 20% מהפיצויים ובהשתתפות העצמית.
13. הנתבעות צירפו לכתב הגנתן חוות דעת של מומחים רפואיים, בתחום האורטופדי - של ד"ר גד ולן, בתחום הנוירולוגי - של ד"ר פטרו פרקש, ובתחום רפואת העיניים - של ד"ר יגב רונית.
14. שוב במאמר מוסגר, ורק לצורך הציון, ייאמר כי המל"ל הכיר בתאונה כתאונת עבודה, קבע כי נותרה בתובע נכות אורטופדית צמיתה בשיעור 10% ביד שמאל, ונכות נוירולוגית בשיעור של 50%, ובנוסף הוחלט על הפעלתה של תקנה 15 במלואה, וסך כל נכותו הצמיתה של התובע הועמד על 83%.
השאלות השנויות במחלוקת
15. מתוך המחלוקת שבין בעלי הדין תידון תחילה שאלת חבותה של הנתבעת 1 כמעביד, ובאם התרשלה, כטענת התובע, בכך שלא סיפקה לצורך ביצוע העבודה בגובה לה נדרש - סולמות תקניים ובטוחים.