פסק דין בתביעת לשון הרע שהגיש סגן יו"ר הכנסת אורן חזן נגד הכתב עמית סגל

1. לפני תביעה שהגיש התובע כנגד הנתבע בגין לשון הרע ולתשלום פיצויים בסך מיליון ₪, בטענה לפיה הנתבע ייחס לו בפרסומיו, אספקת נערות ליווי לאורחי הקזינו בבורגס, שימוש בסמים קשים וסחר בסמים, דברים אשר לטענת התובע אינם נכונים ומהווים לשון הרע ע"פ הדין.
2. לטענת הנתבע, הפרסומים בעניין אספקת נערות הליווי והשימוש בסמים קשים חוסים תחת הגנות חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע" או "החוק"), בעוד, שלטענת הנתבע, כלל לא יחס לתובע סחר בסמים ופרסום בעניין זה ככל שהיה, יסודו בטעות של עובד מערכת אתר "מאקו" שאין הנתבע אחראי לה.

טענות התובע

3. בכתב התביעה צוין, כי התובע הוא סגן יושב ראש כנסת ישראל (להלן: "הכנסת") (אחד מתפקידיו של התובע בכנסת בתקופה בה הוגשה התביעה - ע"א); הנתבע הוא עיתונאי, איש רדיו וטלוויזיה, שבמועדים הרלוונטים לתביעה שימש ככתב הפוליטי של חברת החדשות של ערוץ 2.
4. במסגרת התחקיר המרכזי ששודר בערוץ 2 של הטלוויזיה ביום 8.6.15 (להלן: "התחקיר") הכפיש הנתבע את התובע והוציא את דיבתו רעה באומרו כי התובע ארגן נערות ליווי במספרים גדולים לאורחים ב"קזינו גולד" שבבורגס, בולגריה (להלן: "הקזינו" ו/או "קזינו גולד") ושילם עבור שירותיהן, וכן באומרו שהתובע השתמש בסמים קשים.
5. על דברים אלה חזר הנתבע בתוכניות נוספות ובכלי תקשורת נוספים תוך שהוא מאדירם ומעצימם ומתאר את התובע כ"דילר" של סמים העוסק בסרסרות.
6. הדברים האמורים, שאין בהם שמץ של אמת, נאמרו בחוסר תום לב במסגרת סיכול תקשורתי ממוקד ועל רקע רדיפה אישית של משפחת התובע על ידי הנתבע.
7. התחקיר לא היה אלא פרי עלילה שרקמו קרוביו של התובע הנמצאים בסכסוך עסקי עם אביו של התובע ואיתו.
8. ביום 9.6.15 הופיע הנתבע בתוכניתו של עודד בן עמי ובמהלכה התבשר הציבור כי בעקבות תחקירו של הנתבע, שייחס לתובע סרסרות בזנות עבור מבקרי הקזינו וכן שימוש בסמים קשים, הושעה התובע, בהנחייתו של יושב ראש הכנסת, מניהול ישיבות המליאה.
9. הנתבע הסביר בהרחבה כיצד הושעה התובע, תוך שהוא מאשים אותו בסרסרות, פשוטו כמשמעו, ורומז כי הוא "דילר" של סמים.
10. ביום 17.6.15 הופיע הנתבע בערוץ הכנסת וחזר על טענותיו.
11. ביום 20.7.15 צייץ הנתבע בטוויטר שלו בזו הלשון: "בבית אל היו מתחלחלים מזונות, סמים והימורים, אבל אורן חזן קובע מזוזה בבתי דריינוף, כי בשביל ארץ ישראל מותר לשקר, להמר ולסרסר". בנוסף, פרסם הנתבע כתבה באתר "מאקו" של חדשות 2 ביום 22.7.15 ממנה עולה כי התובע סחר בסמים.
12. לתובע לא ניתנה הזדמנות הוגנת וסבירה להגיב לדברים החמורים שנטענו נגדו במסגרת התחקיר, ורק 40 דקות בלבד לפני השמעת הפרומואים לתחקיר, דהיינו - ביום 8.6.15, בשעה 17:20, פנה הנתבע לתובע במסרון קצר, תוך שהוא מסתיר ממנו את התחקיר העתיד להתפרסם ומבקש תגובתו לשלוש שאלות בלבד.
13. בזמן הקצר כל כך שעמד לרשותו, התובע לא הבין ולא יכול היה להבין, או אף להעלות בדמיונו, את היקף התחקיר העומד להתפרסם ולא עלה בידו, אלא לשגר הודעה לקונית וקצרה המכחישה את המיוחס לו. אי-מתן הזדמנות לתגובה הוגנת וסדירה נעשתה על ידי הנתבע בכוונת מכוון ובחוסר תום לב גמור.
14. לטענת התובע, הוא לא סרסר, לא שילם עבור נערות ליווי לאורחי הקזינו, לא מכר סמים ולא השתמש בהם.
15. בפרסומיו של הנתבע ביצע כלפי התובע עוולה אזרחית של לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע, וכן עיוול כלפיו בעוולת הרשלנות מכוח סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], תשכ"ח-1968.
16. בפרסומיו של הנתבע נגד התובע יש לא רק כדי לפגוע בתובע, בדמותו, בכבודו ובשמו הטוב, והכל בחוסר תום לב ותוך התעלמות מן האמת, אלא גם ניסיון לסכל באופן ממוקד את הקריירה הפוליטית של התובע, איש צעיר בתחילת דרכו אשר הגיע בזכות כשרונו ויכולותיו לכהן כסגן יושב ראש הכנסת וכחבר בכחמש מוועדותיה.