פסק דין בערעור על החלטת רשם הדן בהבדל בין זכות קיזוז נטענת לקיימת

תמצית ההליך

1.    המערערת הגישה ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל מיום 9.4.13, במסגרת תיק הוצל"פ 02-35497-12-1, בה דחה טענות קיזוז שהעלתה, במסגרת תיק ההוצל"פ שנפתח ע"י המשיב, לגביית חלקו בתמורת הדירה  ובמחצית היטל השבחה ששילם, בסך כולל של 542,788 ש"ח, בהתאם להסכם הגירושין של הצדדים מיום 30.4.07 (להלן: "ההסכם").

2.    ביהמ"ש הציע לצדדים ליתן פס"ד ולהכריע בסוגיה שברובה משפטית, ללא צורך בדיון. המשיב הסכים, המערערת סירבה ולפיכך, התקיים דיון ביום 7.1.14 בו טענו הצדדים בפניי את טענותיהם בהרחבה.

ההליך בהוצל"פ

3.    במסגרת ההליך בפני הרשם, ניתנו מספר החלטות לפיהן, טענות קיזוז של המערערת נדחו ביום 11.11.12, תוך מתן אפשרות להגשת בקשה  מתקנת בטענת פרעתי . ביום 28.12.12, קבע  כב' הרשם, כי אין המדובר בטענות קיזוז נטענות, ככל שיוכחו ברמה העובדתית, לפיכך יש לדחותם בהוצל"פ. לאחר דיון מקדמי ביום 9.4.13, נדחו מרבית טענות הקיזוז של המערערת, בנימוק כי הסוגיה הינה משפטית גרידא ואינה בסמכות רשם ההוצל"פ. על כך מוגש הערעור.

טענות המערערת

4.   הרשם לא דן בטענות  הקיזוז לגופן ולא התקיים דיון בו היה מתאפשר למערערת לעמוד בנטל הוכחת יסוד ההסכמה וכי מדובר בטענת קיזוז קיימת. במסגרת הליכי ההוצל״פ המערערת הגישה בקשה בטענת פרעתי, הכוללת 3 טענות קיזוז שנדחו, שהינן נשוא הערעור:

א.    תשלומי תמיכה חודשיים לילדים הבגירים- שלטענתה לא שולמו ע"י המשיב במלואם ובמועדם,  בניגוד לסעיף 6 להסכם. טוענת לזכותה לתבוע ולקזז סכומים אלה מהחוב. המדובר בזכות קיזוז קיימת של סכום של כ- 145,447 ש"ח.

ב.    חסכונות שלושת הילדים- שלטענתה נפדו ע"י המשיב, ללא הסכמת הילדים, במרמה ותוך זיוף חתימתם בניגוד לסעיף 17 להסכם. הילדים הסמיכו אותה לפעול בשמם ולתבוע את הכספים בסכום של 93,012 ש"ח ולהעבירם אליהם.

ג.     הצמדה וריבית בגין עיכוב מכירת הבית - ע"י  המשיב, כאשר ניתנה לו אפשרות להחליט על זהות הקונה.  הבית היה אמור להימכר עד ליום 30.8.08 ונמכר מאוחר יותר בחודש ינואר 2011. זכאית להפרשי הצמדה וריבית מיום המכירה שנקבע עד ליום קבלת מלוא התמורה ביום 24.3.11.  המשיב, מודה כי עיכב את המכירה באופן מכוון ולפיכך מדובר בזכות ערעור קיימת, על סכום של כ - 210,077 ש"ח.

טענות המשיב

5.    מבקש  לדחות את הערעור מהטעמים הבאים:

א.    לעניין שתי טענות הקיזוז בעניין הילדים - לטענתו הילדים בגירים והיו בגירים במעמד חתימת ההסכם. קיימת החלטה חלוטה של הרשם, מיום 28.12.12 לסילוק על הסף, של הטענות בעניין הילדים,  עליה לא הוגש ערעור. המדובר בחיוב ישיר כלפי בגירים. בנוסף משיכות הכספים נעשו בהסכמת הילדים, כחלק מהעברות כספים באלפי שקלים לילדים.

ב.    טענת הקיזוז לעניין הפרשי הצמדה בגין מכירת דירה בערעור- אינה מתאימה להליך הוצל"פ. העיכוב הביא לצדדים רווח נוסף של חצי מיליון ש"ח. המערערת הסכימה לעיכוב מכירת הדירה ועובדה שהמשיכה לקבל ברצון את מלוא דמי השכירות ולא הייתה מצויה בשום סיכון. רשם ההוצל"פ ציין בהחלטה מיום 9.4.13 כי כלל לא ברור שנגרם נזק, לאור עליית ערך הנכס. הרשם אף דחה בקשה לעיכוב ביצוע בהחלטה מיום 4.5.13.

6.    טרם הגשת הבקשה בטענת פרעתי, הגישה המערערת  בקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ שנדחתה ביום 1.11.12,  וכן בקשה לעיקול עצמי, שנדחתה ע"י הרשם זיתוני ביום 9.11.12, ואף חויבה בהוצאות שלא שולמו על ידה עד היום.

המסגרת הנורמטיבית

בין זכות קיזוז נטענת לקיימת

7.    המחלוקת הינה בשאלת סיווג טענות הקיזוז, שמעלה המערערת, תוך הבחנה בין זכות קיזוז קיימת לזכות קיזוז נטענת.

בר אופיר בספרו "הוצאה לפועל הליכים והלכות"(,בעמ' 279 ) מציין: