פסק דין בעניין רצח גנדי

הנאשם 2, באסל אסמאר (להלן - "הנאשם"), הורשע בביצוע העבירות הבאות: רצח, עבירה לפי סעיף 301(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - "החוק"); ניסיון לרצח (מספר עבירות), עבירה לפי סעיף 305 לחוק, וחברות בארגון טרוריסטי, עבירה לפי סעיף 3 לפקודת מניעת טרור, התש"ח-1948, בצירוף סעיפים 1 ו-8 לפקודה זו.

הנאשם הוא אחד מרוצחיו של השר רחבעם זאבי ז"ל, שנרצח בדם קר בחודש אוקטובר 2001 במלון "היאט" בירושלים. הנאשם הוא גם מי שהיה שותף להנחת מטעני חבלה ומכונית תופת בשכונת הגבעה הצרפתית בירושלים, בלילה שבין ה-2 ל-3 בספטמבר 2001. פרטי האישומים החמישי והשישי בכתב האישום, בהם הורשע הנאשם, מצויים בהכרעת הדין מיום 7.1.08, בהרחבה, ולא נחזור על כך פעם נוספת. נוסיף, כי כתוצאה מהתפוצצות מטעני החבלה ומכונית התופת נפגעו בגופם אנשים רבים, וכמו כן נגרם נזק רב לרכוש. מעשיו אלה של הנאשם בוצעו בעת היותו חבר בארגון הטרור "החזית העממית" ובשליחותו. 

ב"כ המאשימה, עו"ד גאולה כהן, ציינה כי הנאשם הורשע בביצוע רצח השר זאבי. העונש הקבוע לצידה של עבירת הרצח הוא מאסר עולם, ועונש זה יש לגזור על הנאשם. כמו כן טענה, כי יש לגזור על הנאשם עונש נוסף, במצטבר, בגין העבירות הנוספות בהן הורשע. אשר לכך הטעימה ב"כ המאשימה, כי סדרת הפיגועים שתכננו וביצעו הנאשם והנאשם 1 מעידה על דבקות אידיאולוגית ורצון לפגוע במספר רב של חפים מפשע, ולהטיל אימה על הציבור הישראלי בכלל. אכן, בסופו של דבר, מזימתם של הנאשמים לא עלתה יפה והנזק לנפש ולרכוש שנגרם היה פחות מן המתוכנן על ידם. ואולם, אין בכך כדי לזכות את הנאשם בהתחשבות, שכן הלה עשה כל שניתן מבחינתו כדי להביא להגשמתה המלאה של התוכנית הטרוריסטית לגרום לנפגעים רבים על ידי הפעלה בו זמנית של סדרת מטענים ומכונית תופת באזור הגבעה הצרפתית.

ב"כ הנאשם, עו"ד חוסין איוב, טען, כי בנסיבות העניין יש מקום לחפוף כל ענישה נוספת שתוטל על הנאשם לעונש מאסר העולם שיוטל עליו בגין עבירת הרצח. עוד נטען, כי חלקו של הנאשם בביצוע העבירות לא היה רב, אלא הוא נגרר אחרי חברו מילדות, הנאשם 1, אשר גייס אותו למשימה אד-הוק, כך לפי הטענה. עוד נטען, כי ביצוע המעשים היה מתוך סחף אליו נקלעו הנאשמים בימים בהם שררה האינתיפאדה השנייה.

בדבריו האחרונים לבית המשפט טען הנאשם, כי אינו מכיר בסמכותו של בית משפט זה לשפוט אותו.

ביום 3.12.07 גזרנו את דינו של הנאשם 1, אשר הורשע בעבירות בהן הורשע הנאשם ובנוספות, ודברים שאמרנו שם יפים גם לעניינו של הנאשם, והם יובאו להלן:

"בבג"צ 7052/03 עדאלה-המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים (טרם פורסם, פסק דין מיום 14.5.06) בסעיף 1 לפסק דינו של כב' הנשיא ברק, תוארה התקופה בה בוצעו המעשים בהם הודה הנאשם כך:

'בספטמבר 2000 פרצה האינתיפאדה השנייה. מתקפת טרור עזה נחתה על ישראל. מרבית פיגועי הטרור הופנו כלפי אזרחים. הם פגעו בגברים ובנשים, בזקנים ובטף. משפחות שלמות איבדו את יקיריהן. הפיגועים נועדו לפגוע בחיי אדם. הם כיוונו לזרוע פחד ובהלה. הם ביקשו לשבש את אורח החיים של אזרחי ישראל. פיגועי הטרור מבוצעים בתוככי ישראל ובאזור. הם התרחשו בכל אתר ואתר. הם פגעו במשתמשים בתחבורה הציבורית, במרכזי קניות ובשווקים, בבתי קפה ובתוככי בתים וישובים. היעד העיקרי של הפיגועים הוא מרכזי הערים בישראל. כן מכוונים הפיגועים כלפי הישובים הישראלים באזור, וכלפי צירי התנועה. ארגוני הטרור עושים שימוש במגוון אמצעים. בהם פיגועי התאבדות ("פצצות אדם מונחות"), מכוניות תופת, הנחת מטעני חבלה, השלכת בקבוקי תבערה ורימונים, פיגועי ירי, ירי פצצות מרגמה וירי רקטות. מספר ניסיונות לפיגועים ביעדים אסטרטגיים נכשלו. מאז תחילת פעולות הטרור הללו ועד לינואר 2006, בוצעו בתחומי מדינת ישראל למעלה מאלף וחמש מאות פיגועים. למעלה מאלף ישראלים קיפחו את חייהם בתחומי מדינת ישראל. כששת אלפים וחמש מאות ישראלים נפצעו. רבים מהפצועים הפכו לנכים קשים. גם בצד הפלסטיני גרם העימות המזוין להרוגים ופצועים רבים. השכול והכאב שוטפים אותנו (לתיאור מציאות זו, ראו בין השאר, בג"ץ 7015/02 עג'ורי נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פ"ד נו(6) 352, 358; להלן - פרשת עג'ורי; בג"ץ 2056/04 מועצת הכפר בית סוריק נ' ממשלת ישראל, פ"ד נח(5) 807; להלן - פרשת בית סוריק)'.

במציאות זו השתלבו מעשיו של הנאשם אשר הינם חמורים ביותר. הנאשם התגייס לארגון החזית העממית שהינו ארגון טרור, וזאת במטרה לבצע מטעם הארגון פיגועים שיגרמו למותם של ישראלים רבים. מעשיו של הנאשם החלו מירי לעבר מכוניות נוסעות, עבור בהנחת מטענים ומכוניות תופת במקומות שונים במדינת ישראל, והגיעו לשיא ברצח של שר ומנהיג במדינת ישראל. כתוצאה מפיצוץ המטענים במקומות השונים נפגעו אנשים רבים בגופם ובנפשם ונגרם נזק לציבור כולו, אשר היה שרוי בחרדה שליוותה את הפיגועים. כמו-כן נגרם נזק רב לרכוש. מעשים אלו הינם מעשי טרור במלוא מובן המילה אשר כוונו כנגד אנשים חפים מפשע. הנאשם ביקש לפגוע בתושבי המדינה - יהודים באשר הם יהודים. מעשים אלו אינם ולא יכולים להיות מוגדרים כ"הגנה עצמית", כפי שטען הנאשם. הנחת מטעני חבלה במרכזי ערים ובשכונות מגורים מתוך רצון וכוונה לפגוע באנשים, נשים וטף חפים מפשע הינם מעשים שפלים. אין בינם ובין "הגנה עצמית", או רצון לנקמה במדינת ישראל, מאומה. מדינת ישראל איננה פוגעת בכוונת מכוון באנשים חפים מפשע, כפי שעשה הנאשם, אלא רק באלה אשר פוגעים באזרחיה, או מנסים לפגוע בהם.

השר זאבי ז"ל היה בעת הירצחו שר התיירות. קודם לכן, מאז קום המדינה, שירת בתפקידים שונים בצבא ההגנה לישראל והגיע לדרגת אלוף. כמו-כן שימש כיועץ ראש ממשלה (יצחק רבין ז"ל) למודיעין ולמלחמה בטרור. השר זאבי ז"ל הקדיש את חייו להגנת העם ולביטחון המדינה. אלו שהכירוהו הגדירוהו כאדם שאהב את המדינה, את שביליה, את עתיקותיה ואת ההיסטוריה שלה. בשנים 1981-1991 כיהן כיו"ר ההנהלה של מוזיאון ארץ ישראל בתל-אביב. רצח של שר אינו אך רצח של אדם, אלא גם פגיעה בסמל של המדינה ופגיעה בריבונותה. כל פעולותיו של הנאשם נעשו בנחישות ומתוך רצונו לפגוע ברבים ככל האפשר מתושבי המדינה. הנאשם לא הביע כל חרטה על מעשיו...".

גם הנאשם שלפנינו לא הביע כל חרטה על מעשיו ואיננו רואים נימוק כלשהו שלא לגזור עליו את העונש הקבוע בחוק בגין ביצוע רצח, ולהוסיף לכך עונש נפרד, במצטבר, בגין העבירות הנוספות בהן הורשע (ראה: סעיף 45 לחוק; ע"פ 6687/93 מוסא נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(5) 193 (1998), והאסמכתאות שם).

לפיכך, בגין מעשה הרצח שבאישום השישי אנו גוזרים על הנאשם מאסר עולם. בגין העבירות מושא האישום החמישי, אנו גוזרים על הנאשם עונש של 20 שנות מאסר בפועל, אשר יצטבר לעונש מאסר העולם שאנו גוזרים על הנאשם בגין מעשה הרצח. המאסר יימנה מיום מעצרו של הנאשם בישראל (14.3.06).

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום כ"ט בשבט, תשס"ח (5 בפברואר 2008) במעמד ב"כ המאשימה, הנאשם ובא כוחו ומתורגמן לשפה הערבית.