פסי נ' זוהר ואח'בפני כב' השופט רפי ארניה

פסק דין

תביעה על סך של 300,000 ₪ בעילה של הוצאת לשון הרע.

עובדות שאין עליהן מחלוקת

1.התובעת נשואה לבעלים הרשום של אחת מדירות הגג בבניין ברחוב זלמן שזר 34, ראשון לציון (להלן: "הבניין").

2.הנתבעים היו בעת הרלוונטית בעלי דירות בקומות נמוכות יותר של הבניין.

3.בין הצדדים התנהלו ועדיין מתנהלים הליכים משפטיים שונים בערכאות שונות, לרבות בית המשפט המחוזי, בית משפט זה, והמפקח על רישום מקרקעין אשר במרכזה עומדת בנייה ללא היתר שביצעו התובעת ובעלה בדירתם.

4.במסגרת זו, התובעת ובעלה הרחיבו את דירתם ובנו יחידת דיור על גג הבניין (אשר בבעלותם). נטען בין היתר, כי הבניה מונעת גישת דיירי הבניין האחרים לדודי השמש והקולטים של דירותיהם.

5.כך או אחרת, ביום 8.6.2006 ניתן על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים בראשל"צ צו הריסה בגין הבנייה הנ"ל (ב"ש 165/06) (להלן: "צו ההריסה"). הערה על קיומו של צו נרשמה בספרי לשכת רישום המקרקעין (נספח ג1 לתצהיר ההגנה). צו זה לא בוצע וביום 16.2.2011 הורשע בעלה של התובעת בגזר דין נוסף בחע"מ 1016/09 בעבירת אי ביצוע צו (נספח ג2 לתצהיר ההגנה).

6.ביום 23.6.2010 נשלח מכתב עליו מופיעים שמות הנתבעים 1-3 לראש עיריית ראשון לציון (נספח א' לתצהיר התובעת – להלן: "המכתב"). הנתבעים 1 ו-3 מודים בחתימתם על המכתב ואילו הנתבע 2 כופר בכך שחתם על המכתב. במכתב הלינו הנתבעים, בין היתר, על כך שצו ההריסה טרם בוצע, ועתרו לביצועו.

7.בין היתר נאמר במכתב, כדלקמן:

"יש בלבנו חשש כבד כי, מי מבעלי התפקידים בעירייה עושה יד אחת עם עברייני הבנייה, לעכב את ביצוע תהליך ההריסה ולדחיית הדיונים המשפטיים ובכך הם ממשיכים בהשכרת יחידות הדיור ובמניעה מאתנו להתקין דודי שמש וקולטים וגישה חופשית לגג שהוא בגדר רכוש משותף" (שורות 8-10 למכתב).

ובהמשך:

"גם הגב' אביבה פסי, מתהדרת בקשריה עם ראש העיר ומפזרת אמירות: "יש לי קשרים טובים עם דב צור והוא יאשר לי את הבניה" ומציגה לראווה את השתתפותך בחוג בית שנעשה אצלה בביתה בתאריך 4/1/2010 שבו התאספו חלק מהדיירים למרות צו ההריסה נגדה"

(שורות 11-13 למכתב).

ובהמשך:

"רוצים אנו להאמין שאין משוא פנים בעירייה שאתה עומד בראשה שהרי אתה חרטת על דגלך להכחיד כל תופעת שחיתות ונתת הוראה לתת את הדין במקרה של עבירות בניה ולמצות את מלוא פעילות האכיפה בנושא זה" (שורות 14-16 למכתב).

האמור בפיסקאות אלה במכתב הוא עילת התביעה נשוא תובענה זו.

8.כאמור לעיל נמענו של מכתב זה הינו ראש העיר והוא נשלח בפקסימיליה גם למהנדס הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. אין חולק כי המכתב תוייק בתיק הבניין וכי התובעת ראתה אותו לראשונה רק כשנה לאחר שגורו.

9.עוד אין חולק, כי לאחר מתן צו ההריסה בבית המשפט לעניינים מקומיים וטרם שיגורו של המכתב הנ"ל, עת צו ההריסה היה עדיין תלוי ועומד בטרם בוצע, ערך ראש עיריית ראשון לציון חוג בית בביתה של התובעת.

טענות התובעת