פסיקת כתובה

בפנינו תביעות גירושין הדדיות ותביעת כתובה.

הצדדים נשואים כדמו"י עשרים ושתיים שנה מיום ח' תמוז תשמ"ט (11.7.1989) ולהם ארבעה ילדים, שניים בגירים ושניים קטינים. הצדדים מתדיינים בבית הדין מזה זמן רב בתביעות הדדיות לגירושין ובתביעת האשה לכתובה. בבית המשפט נידונו מזונות הילדים ומזונות האשה. לצדדים אין תיק לחלוקת רכוש לא בבית הדין ולא בבית המשפט.

הבעל פתח בתביעת גירושין בתאריך כ"ח חשוון תשס"ד (23.11.2003). האשה הסכימה להתגרש, בית הדין שלח את הצדדים לנהל משא ומתן ולגבש הסכם גירושין. הצדדים לא חזרו לבית הדין.

בתאריך כ"ז אדר א' תשס"ה (7.3.2005) הגישה האשה תביעת גירושין. הצדדים לא הופיעו לדיון והתקבלה בקשה להקפאת התיק.

בתאריך י"ז אב תש"ע (28.7.2010) חידש הבעל את תביעת הגירושין. ובתאריך ט"ו כסלו תשע"א (22.11.2010) התקיים דיון בפני מושב בית הדין הקודם. הבעל עמד על תביעתו לגירושין, לדבריו לא מסתדרים ולכן עזב את הבית. האשה הסכימה להתגרש. בית הדין ניסה להוביל את הצדדים להסכמות בעניין מזונות הילדים והדירה, אולם לא הצליח.

בתאריך י"ח תמוז תשע"א (20.7.2011) חידשה האשה את תביעת הגירושין שלה. לדבריה הם פרודים כשנה, הבעל עזב את הבית, השאיר אותה עם חובות ויש לו אשה אחרת בהריון ממנו.

בתאריך כ"ד אלול תשע"א (24.8.2011) הגישה האשה תביעת כתובה. לדבריה הבעל שותה לשוכרה, היה לו עסק שנכשל, מצב זה גרם למריבות ואלימות מילולית. הבעל עזב את הבית והודיע לה טלפונית כי הוא חי עם אשה אחרת. הבעל הגיש כתב הגנה רק בתאריך י"א אדר תשע"ב (5.3.2012). לדבריו האשה גרשה אותו מהבית ומסיתה את הילדים נגדו. הבעל הודה שיש לו בת זוג חדשה. לדבריו לא מגיע לאשה כתובה.

בין לבין בתאריך ז' אלול תשע"א (6.9.2011) התקיים דיון בפני מושב בית הדין הנוכחי. הצדדים הופיעו ומסרו את הסכמתם להתגרש, האשה טענה כי הבעל חי עם רוסיה והיא בהריון ממנו. בית הדין שלח את הצדדים לנהל משא ומתן כולל הכתובה.

בתאריך ל' אדר א' תשע"ד (2.3.2014) התקיים דיון לאחר דחיות רבות ודיונים קצרים. סך הכתובה שלושה מיליון ₪. בית הדין ניסה להוביל את הצדדים להסכמות בעניין הדירה והכתובה. בית הדין הציע כי הבעל יעביר לאשה את חלקו בדירה ובנוסף ישלם לה סך של 2,000 ₪ כל חודש למשך שנתיים.

ב"כ הבעל התנגד בטענה שבית המשפט פסק לבעל 3,500 ₪ עבור מזונות הילדים ובנוסף מזונות משקמים לאשה בסך 1,500₪ לחודש למשך שנה. לדבריו הבעל לא יוכל לעמוד בתשלומים.

ב"כ האשה ג"כ התנגד. לטענתו שווי הדירה נע בין 600,000 ל־700,000 ₪. נשאר תשלום משכנתא בין 250,000 ל־300,000 ₪. אין מחלוקת כי הורי האשה שילמו את תשלומי המשכנתא במשך שתים־עשרה השנים האחרונות ובשמונה שנים הקודמות לכן שילמו הצדדים יחד. ואם כן ממילא הדירה של האשה.

בד בבד הופיעה בבית הדין בת הזוג של הבעל לבירור הזוגיות שלהם. לדבריה היא מכירה את הבעל מסוף שנת 2010. וידעה שהוא נשוי בהליכי גירושין בזמן הזה הרתה לו וילדה לו ילד.

בית הדין הורה לצדדים להגיש סיכומים.

בסיכומים כותבת ב"כ האשה כי הבעל עזב את דירת הצדדים ביום ח' בתמוז תש"ע (20.6.2010). וביום י"ז באב תש"ע (28.7.2010) הגיש תביעת גירושין, לאחר שביום כ"ז בתמוז תש"ע (9.7.2010) בשיחת טלפון שהייתה בין הצדדים סיפר הבעל לאשה כי הוא חי עם אשה אחרת שהיא בהריון ממנו.

לדברי ב"כ הבעל, האשה גירשה את הבעל מדירת הצדדים, והבעל נאלץ לגור אצל אמו חצי שנה, ורק אח"כ הכיר את בת זוגתו. הילד נולד ביום כ"ו באלול תשע"א (25.9.2011), כשנה וחודשיים לאחר שהגיש תביעה לגירושין.

מעיון בפרוטוקול הדיון מיום ט"ו בכסלו תשע"א (22.11.2010) עולה כי הבעל טוען כי עזב את הדירה ועבר לגור אצל אמו. האשה לא טענה כי הוא חי עם אשה אחרת. ורק בפרוטוקול הדיון מיום ז' באלול תשע"א (6.9.2011) טענה האשה כי הבעל חי עם אשה אחרת והיא בהריון ממנו. בפרוטוקול הדיון מיום ל' באדר א' תשע"ד (2.3.2014) הודתה בת זוגתו של הבעל כי הכירה אותו בסוף שנת 2010. ולא באמצע שנת 2010 כדברי האשה.

אם נכונים הדברים, ותאריך לידת הילד הוא מדויק הרי שמסתבר כי הבעל עזב את דירת הצדדים ב־6.10, אמצע 2010, לטובת בת זוג אחרת וב־9.11 נולד לו ילד.

תביעות הגירושין