אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסיקה בניגוד לחוות דעת שני מומחים אשר מונו ע"י בית המשפט

פסיקה בניגוד לחוות דעת שני מומחים אשר מונו ע"י בית המשפט

תאריך פרסום : 28/06/2007 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי חיפה
697-95
13/06/2007
בפני השופט:
ב. גילאור- נשיאה

- נגד -
התובע:
יחזקאל יומה
עו"ד ח.דויד
הנתבע:
מגדל חב' לביטוח בע"מ
עו"ד א. פיגנבוים
עו"ד ש. חמיש
פסק-דין

רקע עובדתי וההליכים הקודמים

1.                 1.                 התובע נפגע בתאונת דרכים ביום 21.7.92 (להלן - התאונה) והגיש כנגד הנתבעת תביעת פיצויים על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975.  בין יתר המומחים הרפואיים שמונו לצורך קביעת נכותו של התובע עקב התאונה מונה גם מומחה פסיכיאטרי - ד"ר אילן ק5ץ.  ד"ר קוץ סבר כי התאונה גרמה לתובע נכות נפשית בשיעור 50%. 

בפסק דין שניתן על ידי בתיק זה (ת"א (מחוזי חי') 697/95 יומה נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פדאור (לא פורסם) 03 (5) 846 (2003), להלן - פסק הדין הראשון) נקבע, בניגוד למסקנתו של הד"ר קוץ, כי התובע מתחזה וכי אינו סובל מנכות פסיכיאטרית.  פירטתי שם בהרחבה את הנימוקים לקביעתי זו ועל כן לא אחזור על כך כאן.  התובע היה זכאי לפיצוי כספי בשל ראשי נזק שונים עליהם עמדתי בפסק הדין הראשון, אולם לאחר שהובאו בחשבון תשלומים ששולמו לתובע עקב התאונה תביעתו נבלעה ומשכך נדחתה. 

2.                 2.                 התובע ערער על פסק הדין הראשון.  בפסק הדין (ע"א 10727/03 יומה נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פדאור (לא פורסם) 05 (2) 244 (2005), להלן - פסק הדין בערעור) ביטל בית המשפט העליון את פסק הדין הראשון וקבע בין היתר כי -

"... ראוי לקיים אבחון נוסף על ידי מומחה שייקבע על ידי בית המשפט המחוזי  על מנת שישלים את הבדיקות כפי שיורה בית המשפט וייקבע את הבחנתו על בסיס החומר שניתן להציג בפניו ובכלל זה הקלטות שהוצגו לבית המשפט, הכל כפי שייקבע בית המשפט המחוזי, אליו יוחזר התיק לצורך השלמה כאמור." 

3.                 3.                  בין הצדדים נתגלעו מחלוקות רבות בשאלת תפקידו של המומחה הרפואי הפסיכיאטר הנוסף  כמו גם איזה חומר רפואי ואחר יועמד לעיונו.  בהחלטותיי (בש"א 6152/06) קבעתי כי על המומחה לחוות את דעתו בשאלה האם התובע מתחזה, כאשר נקודת הזמן בה יש לבחון שאלה זו היא מועד מתן פסק הדין הראשון, היינו שנת 2003.  עוד קבעתי שם כי ככל שהמומחה נדרש לביצוען של בדיקות עזר, יהיה רשאי על פי שיקול דעתו לשלוח את התובע לבצען.  בשאלה מהו החומר שיעמוד לעיונו של המומחה הרפואי, נדרשנו למספר החלטות - חלקן אף טרם מינויו של פרופ' קליין כמומחה. 

בין היתר נקבע כי יעמדו לעיונו של המומחה הקלטות בהם מצוי תיעוד חזותי של התובע (פסק הדין בערעור); כל הראיות שהוצגו במהלך שמיעת התיק עובר לפסק הדין הראשון, לרבות חוות דעת המומחים הרפואיים, תיק שיקום ממרכז השיקום המקצועי ברחובות, חוות דעת של המוסד לביטוח לאומי, מסמכים בקשר להכשרתו המקצועית של התובע, פסק הדין בערעור ופרוטוקול דיוני בית המשפט בתיק עובר למתן פסק הדין הראשון, אך למעט דו"ח עדכון של המרכז לבריאות הנפש בבאר-יעקב בנוגע למצבו של התובע, תצהיר אשת התובע ומסמכים הקשורים לאפשרות שנבחנה - ונדחתה - לאשפז את התובע לצורך הסתכלות (החלטתי מיום 26.5.05 וכן החלטה בבש"א 675/06, בש"א 1928/06 מיום 12.3.06) ולמעט פסק הדין הראשון (החלטת בית המשפט העליון, רע"א 5864/05).  עוד נקבע כי לא יותרו להצגה בפני המומחה תצהיריהם של דהן ולוי (עמיתיו לעבודה לשעבר של התובע) או מסמכים שלא עמדו בפני ד"ר קוץ (החלטותיי בבש"א 4850/06 ובש"א 675/06).  כמו כן נדחתה בקשת התובע להורות למומחה להתעלם מקלטות הוידאו ודו"חות המעקב של החוקרים (בש"א 5309/06). 

לבקשת הצדדים מונה כמומחה רפואי בתאריך 14.11.05 פרופ' אהוד קליין, מומחה בפסיכיאטריה המשמש כמנהל החטיבה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה. 

חוות דעתו של פרופ' קליין

4.                 4.                 חוות דעתו של פרופ' קליין נתקבלה בבית המשפט ביום 6.11.06.  כעבור תשעה ימים נתקבלה חוות דעת נוספת מטעמו, תוך שפרופ' קליין מציין כי זו המאוחרת באה במקום חוות הדעת הראשונה.  בחוות דעתו מגיע פרופ' קליין למסקנה כי התובע אינו מתחזה וכי התאונה גרמה לו חבלה מוחית שהביאה לשינויים באישיות ובהתנהגות המלווים בתסמינים דכאוניים.  התובע אמנם מעצים את תלונתיו, אולם הדבר בא על רקע נכות נפשית.  לצורך הכנת חוות הדעת בדק המומחה את התובע שלש פעמים בהפרשים של מספר חודשים.  כמו כן בחן כמות גדולה של חומר כתוב ואת הקלטות בהן מצוי התיעוד החזותי של התובע.  המומחה קליין נעזר בשתי בדיקות עזר. 

5.                 5.                 בדיקת העזר הראשונה היתה הפניית התובע להערכה פסיכו-דיאגנוסטית ונוירו-פסיכולוגית שנערכה ע"י הפסיכולוגית הקלינית ד"ר אורלי קמפף-שרף.  ההערכה של ד"ר קמפף-שרף העלתה כי התובע ביצע את המבחנים השונים באופן אמין וללא ניסיון מכוון להתחזות או להגזמה.  ד"ר קמפף-שרף מצאה כי קיימת עקביות בין ובתוך המבחנים השונים; כי התובע אינו מצוי כיום במשבר נפשי אך חווה את העולם באופן המתאים לחולי דכאון עם גלישה פסיכוטית; כי תפקודו האינטלקטואלי נמוך מעט ביחס לצפוי; וכי חלק מהליקויים הקוגניטיביים שלו ניתנים לייחוס למצבו הנפשי או לליקויים בתפקוד המוחי - ליקויים שמקורם אינו ידוע לאור היעדר חומר קודם.

6.                 6.                 בדיקת העזר השניה היתה MMPI-2.  ה- MMPI-2 מיועד לבחון את מהימנותו של התובע ואת שאלת ההתחזות באמצעות שאלון בן כ- 500 היגדים עליו נדרש הנבחן להשיב ב"כן" ו"לא".  פענוח השאלון נעשה באמצעות תכנת מחשב ובסיום תהליך הפענוח מתקבלים פרופילים אישיותיים והשערות אבחנתיות בנוגע לממלא השאלון.  פרופ' קליין מציין כי התובע התקשה במילוי השאלון, ולצורך השלמת המשימה נדרש להפסקות ולסיוע מבנו שליווה אותו.  תשובות התובע לשאלון ה- MMPI-2 נותחו ע"י המומחה לכך - ד"ר משה אלמגור מהמעבדה להערכת האישיות באוניברסיטת חיפה.  ההשערות האבחנתיות שנתקבלו בסיום הניתוח היו: א) השאלון בלתי תקף.  ב) אפשרות של התחזות.  בחוות דעתו הראשונה סבר פרופ' קליין כי היעדר תקפות המבחן חל גם על ההשערה בדבר אפשרות של התחזות ולכן לא מצא ליחס במסקנותיו משקל לאפשרות כי מדובר בהתחזות.  הוא מוסיף ומציין שם כי אילו היה מדובר במבחן תקף עם פרופיל המחשיד להתחזות, היה נותן לכך משקל רב - אולם לא זהו המקרה.  לאחר מכן פנה פרופ' קליין לד"ר אלמגור לצורך קבלת הבהרות באשר לממצאים.  בתשובתו בכתב, שצורפה לחוות הדעת השניה של פרופ' קליין, מציין ד"ר אלמגור בין היתר כי -

"7. תוצאות המבחן הנ"ל מלמדות כי המבחן אינו תקף.  אי התקפות משמעותה שהנבדק ענה על השאלות מתוך הטייה מסויימת ולכן אין להסתמך על פירוש הסולמות מעבר לסולמות התקפות.

8. סולמות התקפות מלמדות על אפשרות של התחזות.  יחד עם זאת, כאמור לעיל, קביעה של התחזות היא מאוד בעייתית ודורשת, לכן, הסתמכות על חומר שאינו מבחני.

9. ההשערה הדיאגנוסטית מציעה כיוון חשיבה שדורש אישור בכלים אחרים."

בעקבות הבהרות ד"ר אלמגור עדכן פרופ' קליין, בהגינותו המקצועית, את חוות הדעת והגיש את חוות הדעת השניה.  המומחה קליין אינו חולק שם עוד על תקפות ההשערה בדבר התחזות.  על אף שבחוות הדעת הראשונה ציין כי היה מעניק משקל רב להשערה תקפה בדבר התחזות, הרי שבחוות הדעת השניה מקנה פרופ' קליין להשערת ההתחזות משקל נמוך בהדגישו שמדובר בהשערה בלבד (ולא באבחנה); שאין להסתמך עליה כמקור יחיד; ובשים לב לכך שהיא מהווה "קול בודד" ואינה זוכה לתמיכה ממקורות מידע וחומר קליני חוץ-מבחני, ובמיוחד לא מתוצאות ההערכה הנוירו-פסיכולוגית של ד"ר קמפף-שרף שהראו שהתובע אינו מתחזה.   

7.                 7.                 כאמור, פרט לשתי בדיקות העזר, נבדק התובע על ידי המומחה קליין שלש פעמים.  המומחה התרשם "כי התנהגותו של התובע בשלשת הפגישות היתה עקבית ודומה ולא באה לידי ביטוי בולט התנהגות מגמתית או נסיון בולט להגזמה בתיאור תלונותיו ובעיותיו."  ר' עמוד 11 לחוות הדעת. 

8.                 8.                 בעדותו מסביר פרופ' קליין כי אף שבהתנהגות התובע יש משום הגזמה, הרי שאין מדובר בהתחזות אלא בהעצמה המ5נעת עקב צורך פסיכולוגי שלו לשכנע ולהצדיק את התנהגותו וסבלו.  המומחה קליין משתית את מסקנתו לפיה התובע אינו מתחזה על שישה נדבכים המכונים בחוות הדעת "נקודות" ו-"שאלות": 1) בשנים שחלפו מאז התאונה אין בהתנהגותו של התובע מאפיינים מחשידים להתחזות שכן מאז התאונה הוא מצוי בטיפול רציף במסגרות של בריאות הנפש; אינו מסוגל להשתלב מחדש במקום בו עבד לפני התאונה; במפגשים עם פרופ' קליין היתה התנהגותו נורמטיבית ולא ניכרו בה מחוות של דרמטיות או הגזמה יתרה; ותפקודו של התובע כעולה מהתיעוד החזותי - נהיגה, התמצאות, עיסוק בכסף ונסיעה בתחבורה ציבורית -  אינם סותרים את הדברים שמסר התובע לפרופ' קליין בבדיקות.  2) אין סתירות מהותיות בין המידע שמסרו התובע ובני משפחתו למומחה קליין לבין המידע המצוי במסמכים שעמדו לעיונו.  המומחה קליין מציין כי התובע הסתיר ממנו את העובדה כי נהג לצרוך אלכוהול לפני התאונה וכי התאונה נגרמה עקב נהיגה בשכרות.  3) מהמידע שמסרו התובע ובני משפחתו ומהמסמכים הרפואיים שעמדו בפני המומחה עולה כי אין בהתנהלותו של התובע לפני התאונה כדי להעיד על מאפיינים אישיותיים של חוסר אמינות או מניפולטיביות שיש בהם לנבא התחזות לאחר התאונה.  גם כאן מציין המומחה כי התובע הסתיר ממנו את העובדה שהתאונה ארעה עקב נהיגה בשכרות וזוהי "נקודה שאינה עומדת לזכותו של התובע בעניין זה".  4) אנשי המקצוע שטיפולו בתובע מאז התאונה לא העלו חשד שהתובע מתחזה.  חלקם העלה אפשרות שהתובע מעצים את מצוקתו, אולם אין הדבר דומה להתחזות.  5) אין סתירות מהותיות בין התרשמות הגורמים המטפלים מהתובע . 6) בדיקות העזר אינן תומכות בתיזת ההתחזות: שתי הערכות נוירו-פסיכולוגיות שעבר התובע (בשנת 1997 ולאחרונה אצל ד"ר קמפף-שרף) העלו כי התובע אינו מתחזה.  באשר למבחן ה- MMPI, אמנם זה מעלה אפשרות של התחזות, אך אין ליתן לו משקל רב לאור היותו "קול בודד" שאינו נתמך בראיות אחרות בדבר התחזות.   

דיון והכרעה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ