תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה ירושלים
|
14556-98
20/01/2009
|
בפני השופט:
1. נילי מימון 2. סגנית נשיא לענייני משפחה במחוז ירושלים
|
- נגד - |
התובע:
ר. ר. עו"ד מירה אמסלם בית און
|
הנתבע:
ר. א.
|
פסק-דין |
בתביעה זו עותרת התובעת לפירוק שיתוף במקרקעין ובזכויות כספיות הנובעות מהשימוש בהם.
הרקע לתביעה
התביעה לפירוק השיתוף מתייחסת לדירת מגורי הצדדים לאחר שנחתם הסכם גירושין בין הצדדים, ולטענת התובעת הופר ההסכם על ידי הנתבע הפרות חוזרות ונשנות.
התובעת והנתבע נישאו בשנת 1981 והתגרשו ביום 05...
בין הצדדים נכרת הסכם גירושין ביום 6.11.05 אשר קיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני ביום 1.12.05.
לצדדים ארבעה ילדים, ד. ילידת 1982 נשואה, א. יליד 1985, ו. ילידת 1989 ומ. יליד 1999 מצוי במשמורת התובעת.
עפ"י הסכם הגירושין, נדחה פירוק השיתוף בדירת הצדדים עד שבנם הקטן של הצדדים יגיע לגיל 18.
כן הוסכם על חלוקת השימוש בדירה כך שהנתבע יגור עם ילדי הצדדים הבגירים ד. וא. עד לפירוק השיתוף בדירה.
עוד הוסכם כי עד לפירוק השיתוף בדירה בפועל, לא יורשה אדם אחר לגור בדירה מלבד הנתבע והילדים הבגירים אלא אם תיתן התובעת הסכמתה לכך בכתב.
התביעה
כאמור, טוענת התובעת כי הנתבע הפר את ההסכם חרף פניותיה החוזרות אליו.
נטען ע"י התובעת כי כבר בחודש יולי 2006 סילק הנתבע את ילדיו הבגירים מהבית בניגוד להסכם, והם מתגוררים עמה.
הנתבע מתגורר עם חברתו בדירה אחרת ואת דירת הצדדים על שתי יחידותיה משכיר ומקבל את כל תמורת השכירות לידיו אף שהיא זכאית למחציתה.
לדברי התובעת לאחר שחלתה במחלת הסרטן הגיעה להחלטה שברצונה לפרק השיתוף בדירה כדי שתוכל לרכוש דירה משלה ונוכח זאת שעליה לכלכל את שלושת ילדיה שני הבגירים והקטין הגרים עמה.
התובעת תובעת לחייב את הנתבע במחצית דמי השכירות שקיבל בכל התקופה ולפיצוי כספי בגין הפרות ההסכם.
לטענת התובעת, עקב הפרות הנתבע את ההסכם ועל רקע שינוי הנסיבות המהותי אין לקיים את התניה לגבי עיכוב מכירת הדירה המשותפת.
נטען ע"י התובעת שהנתבע הפיק מהשכרת יחידת הדיור הגדולה בנכס המשותף דמי שכירות בסך של 2,400 ש"ח לחודש לתקופה שמיוני 2006 ועד יוני 2008, סה"כ 57,000 ש"ח, ועוד 500 דולר לחודש עבור השכרת היחידה הקטנה לתקופה שמדצמבר 2005 ועד יוני 2008, סה"כ 48,000 ש"ח.
ולסיכום תובעת את מלוא סכום דמי השכירות שהתקבלו בסך של 105,000 ש"ח.
לחילופין טוענת למחצית הסכום הנ"ל.