פס"ד בעניין רכוש שלא הוזכר בהסכם גירושין

עובדות רקע:

1.             הצדדים הינם בני זוג אשר נישאו זל"ז בשנת 1976. [להלן: "האשה" ו- "האיש"]. והתגרשו בשנת 1996.

            במהלך נישואיהם נולדו לצדדים 3 ילדים הם  הנתבעים 2-4 בתביעה לפירוק שיתוף.

2.             ביום  20/06/1996  נתן בית הדין הרבני תוקף של פסק דין להסכם גירושין בכתב יד  [להלן : "ההסכם"]. במועד מתן פסק הדין היו שניים מהילדים כבר בגירים ובן אחד היה אז קטין בן 10.

3.             בפסק הדין נכתב עוד: "פרט לאמור לעיל אין לצדדים כל תביעות זמ"ז כולל הכתובה עובר לסידור הגט".

4.             בהסכם קבעו הצדדים כי האשה רשאית להשאר בדירת המגורים של בני הזוג בבת ים [להלן : "הדירה"] עם שלושת הילדים.

5.             עוד קבעו הצדדים בהסכם כי הם בעלי 25% בדירה ולילדים 50% בדירה כשהדירה תמכר בהסכמת שני הצדדים בלבד.

6.         עוד הוסדרו בהסכם הסדרי ראייה של האב עם הקטין , מזונות הקטין ועוד הסדרים ביחס  לקטין.

7.         כמו"כ הוסכם כי האיש אינו רשאי להוציא כל חפץ מהדירה ללא הסכמת האשה.

8.         בסיפת פסק הדין הוסף ויתור האשה על כתובתה.

9.         ביום 14/09/2006 הגיש האיש תביעה לפירוק השיתוף בדירה. לטענתו, על פי זכאותו שבדין עותר הוא לפירוק השיתוף בדירה על ידי מכירתה וחלוקת התמורה.

10.        ביום 13/11/2006 הגישה האשה תביעה אשר כותרתה רכושית ובה עתרה למחצית כל הזכויות ו/או הכספים לרבות הפנסיה ואשר נצברו לנתבע עד יום 20/6/96.

11.        הצדדים הגישו עדויותיהם הראשיות בתצהירים, נחקרו והגישו סיכומים.

  טענות התובעת בתביעה הרכושית

12.        התובעת טוענת כי היא מעולם לא ויתרה על זכויותיה הרכושיות. היא לא היתה מיוצגת לעת חתימת ההסכם ולא היתה מודעת לזכויתיה והנתבע ניצל את תום ליבה חוסר הבנתה והעלים ממנה דבר קיומן של הזכויות שעל שמו וזכאותה להן.

13.        גם במהלך חקירתה בבית המשפט עלה בבירור כי לא ויתרה על זכויותיה. היא הבהירה כי חתמה על ההסכם מתוך פחד מהנתבע וגם כי הבטיח לה מגורים בדירה כל עוד תרצה בכך.

14.        התובעת טוענת כי בבית הדין לא הוסברה לה משמעות ההסכם.

15.        התובעת טוענת כי הפסיקה לא הכירה בויתור על רכוש וזכויות בלתי אם היו מפורשים.

16.        התובעת טוענת כי המשפט אשר הוסף לפסק הדין בבית הדין הרבני על ידי בית הדין בדבר העדר תביעות הוסף מבלי שהוסברה לה משמעותו  והיא לא ידעה דבר קיומן של הזכויות הממוניות ולכן לא יכלה לוותר עליהן.