1. שתי תובענות הוגשו לבימ"ש זה בעניינם של הצדדים.
התובענה המוקדמת, תה"ס 42160-04-13, הוגשה ע"י הבעל כנגד האישה, ועניינה "הליכי ביצוע".
התובענה המאוחרת , תמ"ש 34492-10-13, הוגשה ע"י האישה כנגד הבעל ועניינה "כספית / השבה".
2. החלטה זו עניינה, סמכותו של בית משפט זה להיזקק ולדון בכל אחת מהתובענות.
3. מעיון בכתבי הטענות אשר הוגשו בתה"ס 42160-04-13 התברר כי הבעל מבקש שביהמ"ש יתן הוראות מכח סעיף 7 לחוק ביהמ"ש לענייני משפחה וזאת בנוגע לפסק דין שניתן בביה"ד הרבני האזורי באשדוד הנוגע למכירת דירת הצדדים.
מכח הסכמת הצדדים שאושרה בביה"ד הרבני כי הדירה תימכר, עותר הבעל כי ביהמ"ש יורה על ביצוע המכירה, כי ימונה שמאי לשום את ערך הדירה וכי ב"כ הצדדים ימונו ככונסי נכסים למכירת הדירה.
מעיון בכתבי הטענות אשר הוגשו בתמ"ש 34492-10-123 עולה כי האישה טוענת כי קודם להסכם הגירושין שאושר בביה"ד הרבני, פעל הבעל לרוקן את חשבון הבנק המשותף, העביר הכספים לידי בנו מנישואיו הראשונים והיא מבקשת שביהמ"ש יתן סעד כספי להשבת כספים אלו.
4. עיון בנספחים שצורפו לכל אחת מהתביעות העלה כי ענייני הרכוש של הצדדים הוכרעו במסגרת הסכם שאושר וקיבל תוקף של פסק דין בביה"ד הרבני האזורי באשדוד.
עוד עולה מהנספחים שצורפו כי בשל מגוריהם המשותפים של בני הזוג תחת אותה קורת גג, הורה ביה"ד בפסק דינו על עיכוב סידור הגט בין הצדדים עד למועד מכירת דירתם המשותפת והפסקת המגורים המשותפים, דבר אשר טרם קרה, קרי
נושא הגירושין עודנו תלוי ועומד עד עצם היום הזה.
5. נוכח האמור העלה בימ"ש זה בפתח הדיון את שאלת סמכותו העניינית לתת הוראות לביצוע הסדר רכושי שנקבע בפסק דין של ביה"ד הרבני וכן בענין סמכותו לברר תביעות כספיות נוכח סעיף העדר תביעות שנקבע ע"י הצדדים בהסכם שאושר וקיבל תוקף של פס"ד ע"י ביה"ד הרבני.
במענה להערת ביהמ"ש בענין זה, הבהיר ב"כ הבעל כי הוא סבור כי לביהמ"ש סמכות לדון בתביעתו בלבד וב"כ האישה סבר כי לביהמ"ש סמכות לדון בשתי התביעות.
בטרם פנה ביהמ"ש להכריע בשאלת הסמכות,
נעשה מאמץ לנסות ולהביא הצדדים להסדר
.
במהלך דיון ארוך מחוץ לפרוטוקול, נדמה היה כי גובש הסדר, הצדדים הסכימו כי בני הזוג יפעלו בשיתוף פעולה ביניהם למכירת הדירה, בתוך 3 חודשים וככל שלא יעלה בידם, ימונו באי כחם ככונסי נכסים לצורך מכירת הדירה.
עוד הוסכם, כי סכום של 85,000 ש"ח לגביו קיימת מחלוקת, יופקד בנאמנות בידי ב"כ הצדדים ובית המשפט יכריע מי מהצדדים יקבל סכום זה.
אלא
שבעת הכתבת ההסכמה לפרוטוקול, חזר בו ב"כ הבעל מההסכמות וטען כי הוא מבקש לאשר ההסכמות הנוגעות למכירת הדירה, אך הוא מתנגד לכך שביהמ"ש ידון בתביעה הכספית שהוגשה ע"י האשה, נוכח העובדה שבהסכם שקיבל תוקף של פס"ד בביה"ד הרבני , הסכימו הצדדים כי אין להם תביעות כספיות, האחד כלפי האחר.
משהתברר כי אלה הם פני הדברים, הרי שלא ניתן היה לאשר הסכמה חלקית וביהמ"ש הורה על הגשת טיעונים בכתב לענין הסמכות ומכאן החלטה זו.
תמצית טענות הצדדים
6.
טענות הבעל במתייחס לסמכות ביהמ"ש לדון בתביעה שהוגשה על ידו מכח ס' 7 בענין הליכי ביצוע של מכירת הדירה המשותפת.