אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בעניין חיובי ארנונה של חברת החשמל

פס"ד בעניין חיובי ארנונה של חברת החשמל

תאריך פרסום : 14/04/2008 | גרסת הדפסה
ה"פ, עת"מ
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
1325-00,1150-01,1072-03,2147-03
14/04/2008
בפני השופט:
ד"ר עמירם בנימיני

- נגד -
התובע:
חברת החשמל לישראל בע"מ (חח"י)
עו"דש. הורוביץ ושות'
עו"ד י' חורש
עו"ד א' יולס
עו"ד א' פוזנר
הנתבע:
1. עיריית יבנה
2. המועצה המקומית גבעת שמואל
3. עיריית ראש העין
4. היועץ המשפטי לממשלה

עו"ד ד' גיט
עו"ד א' חגי
עו"ד ש' גולדין
עו"ד א' אביטל
עו"ד ב' חייקין
עו"ד ר' דותן- פמת"א (אזרחי)
פסק-דין

א.        רקע הדברים

1.         העותרת, חברת חשמל לישראל בע"מ (להלן: "חח"י"), היא חברה ציבורית וממשלתית, שכמעט כל מניותיה מצויות בבעלות המדינה. היא הגישה המרצת פתיחה נגד עיריית יבנה, ועתירות מנהליות נגד המועצה המקומית גבעת שמואל ועיריית ראש העין. העתירה היא לבטל חיובי ארנונה שהושתו עליה על-ידי הרשויות המקומיות הנ"ל (להלן: "המשיבות"), בגין קווי חשמל עיליים והקרקע שמתחתם. המרצת הפתיחה והעתירות נדונו במאוחד. היועץ המשפטי לממשלה הודיע על התייצבותו בהליך המאוחד, ואף הגיש את עמדתו בעניין.

2.         ההליך המאוחד נפתח בתובענה שהוגשה על דרך של המרצת פתיחה נגד עיריית יבנה (ה"פ 1325/00 - להלן: "יבנה"), בעקבות חיוב ארנונה כללית לשנת 2000 בסכום כולל של כ- 32 מיליון ש"ח שנשלח לחח"י ביום 12.5.00, בגין "קרקע תפוסה" המצויה ברצועת הרוחב למעבר קווי מתח עליון וקווי חשמל על-עליון העוברים בתחום העירייה. קווי החשמל נשוא התביעה העוברים בתחום העיר יבנה הם: קו מתח על-עליון (400 ק"ו (קילוואט) - להלן: " קו מתח על-עליון"), העובר ממערב לכביש מס' 4; קו מתח עליון (161 ק"ו - להלן: " קו מתח עליון") העובר ממערב לכביש מס' 4, אשר פורק בתקופה בה הוגשה התובענה; קו חשמל לאורך שדרות ז'בוטינסקי בעיר, שהיה בעבר קו מתח עליון, אך הוסב לקו מתח גבוה, ואף הוא עתיד היה להיות מפורק בעת הגשת התובענה. סך כל השטחים בגינם חויבה חח"י בארנונה הם 1,058,275 מ"ר . חח"י הגישה השגה על חיוב הארנונה הנ"ל, וזו נדחתה ביום 16.7.00. גם ערר שהגישה חח"י על החלטת מנהל הארנונה נדחה.

3.         העתירה נגד המועצה המקומית גבעת שמואל (עת"מ 1150/01 - להלן: "גבעת שמואל") הוגשה בגין חיוב ארנונה כללית לשנים 2000-2001 בסכום כולל של 2,835,362 ש"ח , בגין "קרקע תפוסה", קרי: שטחי הקרקע המצויים מתחת לקווי החשמל העוברים בתחום השיפוט של גבעת שמואל. הדרישה לתשלום נשלחה ביום 25.2.01, והיא מתייחסת לשנות המס 2000-2001, בגין שטח של 75,953 מ"ר . השגה שהגישה חח"י על דרישת הארנונה נדחתה, תוך כדי תיקון השומה.

4.         העתירה הראשונה נגד עיריית ראש העין (עת"מ 1072/03 - להלן: " ראש העין") הוגשה בגין ארנונה כללית לשנים 1996-2002, בסכום כולל של כ - 134 מיליון ש"ח , שנשלחה לחח"י ביום 26.12.02, בגין עמודי חשמל וקווי חשמל בשטח כולל של כ- 822,833 מ"ר . שטח זה הוגדר על-ידי ראש העין כ"קרקע תפוסה" (פרוזדור החשמל שמתחת לקווי החשמל) ו"בניין" (עמודי החשמל). חח"י דרשה לקבל פרטים נוספים על השומה, אך לא זכתה לתשובה עד להגשת העתירה. העתירה השניה נגד ראש העין (עת"מ 2147/03) הוגשה בגין דרישת ארנונה לשנת 2003, בנסיבות דומות להגשת העתירה הראשונה.

5.         ב"כ הצדדים הסכימו בדיון המקדמי בתיקים המאוחדים כי במסגרת עתירות אלו אין מקום לדון בסוגיית שטח הארנונה לחיוב, אלא אך ורק בשאלה העקרונית האם ניתן להטיל ארנונה על חח"י בגין השטח שתופסים קווי חשמל ועמודי חשמל. אמנם המשיבות הגישו חוות דעת של מודדים, אך זאת אך ורק כדי לחזק את עמדתן העקרונית, ולא על מנת לקבוע את היקף השטח נשוא הארנונה (עמ' 3 לפרוטוקול). סוגיות עובדתיות וטכניות הנוגעות לשטחי החיוב בארנונה, אינן צריכות להידון במסגרת עתירה מנהלית, אלא על דרך של השגה המוגשת למנהל הארנונה, וערר במקרה של דחיית ההשגה, הנדון בפני ועדת הערר לפי חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976.

בית משפט זה אמור לדון רק בשאלות המשפטיות העקרוניות, שאינן נידונות בפני ועדת הערר על פי סעיף 3(א) לחוק (ראה: בג"צ 764/88 דשנים וחומרים כימיים נ' עיריית קריית-אתא, פ"ד מו(1) 793, בעמ' 799-800; ע"א 4452/00 ט.ט. טכנולוגיה מתקדמת בע"מ נ' עיריית טירת הכרמל, פ"ד נו(2) 773, בעמ' 779-780; רע"א 10643/02 חבס ח.צ. פיתוח 1993 בע"מ נ' עירית הרצליה, תק-על 2006(2) 1975, פסקה 10; עע"מ 5640/04 מקורות חברת מים בע"מ נ' מועצה אזורית לכיש, תק-על 2005(3) 2889; ע"א 10977/03 דור אנרגיה בע"מ נ' עיריית בני ברק, תק-על 2006(3) 3368, פסקה ו'). לכן, פסק דין זה לא יתייחס לסוגיות טכניות ועובדתיות שצריכות להיבדק בשטח, וממילא אין בפני בית המשפט ראיות מפורטות בעניין שטחי החיוב וסוגי קווי החשמל ומתקני החיבור לגבי כל אחת מן הרשויות המקומיות המשיבות, שהרי החיובים הנדונים כאן מתייחסים לשטחים עצומים במקומות שונים. עוד יש לציין כי רוב הטענות העקרוניות המועלות על ידי חח"י משותפות לכל התיקים, אם כי כל אחת מן הרשויות המקומיות הגדירה בצורה שונה את נושא החיוב בארנונה (קווי חשמל, עמודי חשמל והשטחים שמתחת לקווים). ההבדלים בין הגישות השונות של המשיבות לנושא החיוב בארנונה תובהרנה בהמשך.

6.         הואיל ואחד התיקים שאוחדו הוגש על דרך של המרצת פתיחה, וכב' השופטת ה' גרסטל שהחלה הטיפול בתיקים אלו אישרה שמיעת עדים, נשמעה חקירתם של רוב העדים והמומחים, למרות שעסקינן בעתירות מנהליות. אך היקף החקירה של העדים והמומחים הוגבל על ידי בית המשפט. בדיעבד, חקירתם לא תרמה באופן משמעותי, שכן הסוגיות הן משפטיות בעיקרן, ואין מחלוקת עובדתית של ממש בין הצדדים. כך נשמעו חקירותיהם של עדי חח"י: הכלכלן ד"ר שמחה סדן (להלן: " סדן"); המהנדס צבי שגב (להלן: " שגב"); האדריכל אילן אייזן (להלן: " אייזן"); השמאית פנינה אבן-חן (להלן: " אבן-חן") ומר מרדכי זמיר, קצין הביטחון הארצי של חברת החשמל (להלן: " זמיר"); כמו כן הגיש תצהיר מטעם העותרת מר עופר אלדס, הממונה על הארנונה בחברת חשמל (להלן: " אלדס").

מטעם יבנה העידו השמאי ציון עופרי (להלן: " עופרי"), הכלכלן אורי וולף (להלן: " וולף") והמודד דני קלימי (להלן: " קלימי").

מטעם גבעת שמואל העידו השמאי שאול רוזנברג (להלן: " רוזנברג"); מר אבי ממן, המעניק לעירייה שירותים מקצועיים בתחום הארנונה (להלן: " ממן");

מטעם ראש העין העידו גזבר העירייה מר רחבעם חיים (להלן: " רחבעם") והשמאי אלכס האוזר (להלן: " האוזר").

ב.         תמצית טענות הצדדים

7.         חברת החשמל מעלה בעתירותיה ובהמרצת הפתיחה את הטענות הבאות:

א.         על פי סעיף 274ב(ג) לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: " הפקודה" ו- " סעיף 274ב(ג)"), אין להטיל ארנונה על "מתקני חיבור" ו"קווי תשתית" להולכת חשמל. מונחים אלו כוללים: עמודי חשמל, 32 המ"ר הראשונים מתוך שטח הקרקע התחומה בין רגלי עמודי החשמל, קווים עיליים או תת-קרקעיים להולכה או להעברה של חשמל, והקרקע שמתחת לקווים, כולל רצועת הביטחון שמתחת לקווי מתח עליון וקווי מתח על-עליון ולצדם. רצועת ביטחון זו היא "פרוזדור החשמל" שנקבע על ידי רשויות התכנון (רוחבה 70 מטר בקו מתח על-עליון, ו-40 מטר בקו מתח עליון), והיא כוללת לא רק את המרחק בין שני התיילים הקיצוניים של קווי החשמל במצבם הסטטי, אלא גם את תחום התזוזה לכל צד של התיילים ברוח, בתוספת מרווח למניעת התחשמלות (רצועת ביטחון זו תקרא להלן: " פרוזדור החשמל"). שטח פרוזדור החשמל כולו פטור מארנונה, כולל מרווחי הביטחון, כפי שעולה מתיקון תשס"ג-2002 לסעיף 274ב(ג).

אין לקבל את הפרשנות, לפיה הפטור מארנונה איננו חל על קווי מתח עליון ועל-עליון, אלא רק על קווי חשמל במתח גבוה ונמוך. כך גם אין לקבל את הפרשנות כי הפטור חל רק על מרכז פרוזדור החשמל, קרי: שטח הקרקע המצוי בקו אנכי מתחת ובין התיילים הקיצוניים של קווי החשמל, כשהם במצב סטטי (בהעדר טלטול ברוח). לטענת חח"י, הפטור חל גם על רצועת הקרקע בתחום פרוזדור החשמל, משני צידי התיילים הקיצוניים, שהיא רצועת הביטחון.

זאת ועוד, לאור הגדרת הפטור בסעיף 274ב(ג) המתייחס ל"מתקני חיבור", הוא חל על 32 המ"ר הראשונים של שטח הקרקע שבין רגלי עמודי החשמל. כאשר שטח הקרקע שבין עמודי החשמל עולה על 32 מ"ר, ניתן לחייב בארנונה רק אותו שטח העולה על 32 מ"ר, ולא את כל השטח שבין רגלי עמודי החשמל למן המ"ר הראשון, כפי שסבורה ראש העין. בכל מקרה, לא ניתן לחייב את השטח שבין עמודי החשמל לפי תעריף של "בניין", אלא רק כ"קרקע תפוסה".

ב.         לחלופין, שטח הקרקע בפרוזדור החשמל איננו מהווה " קרקע תפוסה", כהגדרתה בסעיף 269 לפקודת העיריות, ולכן לא ניתן להטיל ארנונה על שטח זה. ראשית, קווי החשמל אינם בבחינת "קרקע", שכן הם מצויים ברום האוויר שמעליה. שנית, לא מתקיים התנאי של קרקע שאינה חקלאית, שכן קווי החשמל של העותרת עוברים בקרקע שחלקים ניכרים ממנה היא "אדמה חקלאית". שלישית, אין מתקיים יסוד "השימוש" בקרקע שמתחת לקווי החשמל, והם אינם מונעים שימושים אחרים בקרקע זו. רביעית, אין מתקיים היסוד של "חזקה" בקרקע, שכן חח"י איננה בעלת זכויות כלשהן בקרקע שבתחומה עוברים קווי החשמל. זאת ועוד, על פי סעיף 274ד' לפקודה, וסעיף 154 לצו המועצות המקומיות, התשי"א-1950, אין חלה חובת תשלום ארנונה יותר מפעם אחת על נכס אחד. לכן, הרשות המקומית, אשר גובה ארנונה בגין הקרקע שבתחומה עוברים קווי החשמל, איננה יכולה לחייב בארנונה גם את חח"י.

ג.         לחלופי חילופין, פרוזדור החשמל מצוי ב"רחוב" או ב"דרך", כהגדרתם בסעיף 269 לפקודה, שכן הם עוברים בתחומם של דרכים, כבישים, רחובות, ערים ושטחים פתוחים שהציבור משתמש בהם. לכן, הם פטורים מארנונה על פי סעיף 269, אשר איננו מאפשר להטיל ארנונה על נכסים שהם "רחוב".

ד.         חלקם של החיובים נשוא העתירות הינם רטרואקטיביים, ולפיכך בטלים. ההלכה היא כי אין להטיל מס, ובכלל זה ארנונה כללית, באופן רטרואקטיבי, גם אם מתברר לרשות כי היא נמנעה בטעות מלהטיל ארנונה. תוקפה של דרישת התשלום הוא מיום משלוח הדרישה. חח"י הסתמכה על הימנעות הרשויות המקומיות מלהטיל עליהן חיובי ארנונה בגין קווי החשמל, ושינתה מצבה לרעה כאשר חישבה את תעריפי החשמל שהיא גובה. לכן, הרשויות המקומיות מנועות מלהטיל עליה ארנונה באופן רטרואקטיבי. על אחת כמה וכמה לא ניתן לחייב את חח"י בתשלום דמי פיגור בגין אי תשלום ארנונה שלא נדרשה כלל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ