פס"ד בעניין התנגדויות לשתי צוואות סמוכות בזמן

1. בפני שתי בקשות למתן צו קיום צוואה, ושתי התנגדויות, מקבילות, למתן הצווים המבוקשים.

למען הסדר הטוב אפרט את התובענות השונות:

בת.ע 100990/06 מוגשת בקשת התובע למתן צו קיום צוואה לצוואת המנוח מיום 26.06.95.

בת.ע 100991/06 מוגשת התנגדות הנתבעת לקיום צוואה מיום 26.06.95.

בת.ע 100992/06 מוגשת בקשת הנתבעת לקיום צוואה מיום 24.10.95.

בת.ע 100993/06 מוגשת התנגדות התובע לקיום צוואה מיום 24.10.95.

2. עסקינן בשתי צוואות שהותיר אחריו המנוח: צוואה אחת, אשר אין חולק כי נחתמה ביום 26.06.95 הינה לטובת התובע, אחיינו של המנוח. הצוואה השניה, אשר נחתמה לכאורה ביום 24.10.95, הינה לטובת הנתבעת, גרושתו של המנוח. שאלת מועד החתימה על צוואה זו שנויה במחלוקת.

3. סדר הגשת התובענות -

התובע הגיש לרשם העזבונות, ביום 9.8.06 את בקשתו למתן צו קיום צוואה, בתגובה לבקשה זו הגישה הנתבעת התנגדות בה טענה כי ברשותה צוואה מאוחרת יותר. ההתנגדות הועברה לביהמ"ש, וביום 13.02.06 החליט ביהמ"ש כי על הנתבעת להגיש  בקשה למתן צו קיום צוואה ביחס לצוואה המאוחרת יותר. רק ביום 09.08.06 הגישה הנתבעת את הבקשה עליה הגיש התובע התנגדות.

4.      טענות הצדדים-

טענות התובע -

לטענת התובע, בעת פטירתו היה המנוח גרוש מהנתבעת שהיתה אשתו השנייה, ללא ילדים. התובע הינו אחיינו של המנוח, אך המנוח ראה אותו מאז ומתמיד כבנו. התובע טוען כי הצוואה שלטובתו היא הצוואה האמיתית, וכנראה גם האחרונה של המנוח. לטענת התובע, לא יתכן כי הצוואה שבידי הנתבעת נחתמה ע"י המנוח בכלל, ובתאריך הנקוב בה בפרט. מילים אחרות, לטענת התובע הצוואה מזויפת, כעולה מחוות דעת מומחה שהוגשה ע"י ואיננה נושאת כלל את חתימת המנוח. מעבר לכך , לטענתו, התאריך הנקוב בה תוקן בדיעבד, על מנת שהצוואה תחזה להיראות מאוחרת ממועד הצוואה שבידיו של התובע. גם הנסיבות מצביעות על כך כי לא יתכן שהמנוח הותיר צוואה לטובת הנתבעת, הן משום שהיה מסוכסך עמה באופן קשה, והן משום שבדיונים בביה"ד הרבני התנתה הנתבעת את גרושיה מהמנוח בעשיית צוואה לטובתה, ואם כבר היה בידיה מסמך כזה, מדוע היה עליה להתנות את קבלת הגט בעשיית צוואה שכבר נעשתה?!

5. טענות הנתבעת -

לטענת הנתבעת, הצוואה שבידיה היא הצוואה האחרונה והתקפה של המנוח. תיקון התאריך נעשה ע"י בא כוחה הקודם, עו"ד ארביב, אשר מצא לנכון לעשות כן על דעת עצמו (זאת, לאחר שלפני כן טענה כי התאריך נכתב בעת החתימה על הצוואה, לפני למעלה מ-12 שנה, סע' 19 לתצהירה). החתימה על הצוואה איננה מזוייפת כעולה מחוות דעת המומחה שהוגשה מטעמה. אם יש סתירות בין תצהיריה השונים בערכאות השונות הרי שהדבר נובע מכך שאין היא יודעת קרוא וכתוב ועורכי דינה הקודמים כתבו ככל העולה על רוחם. בסיכומיה, הוסיפה הנתבעת וטענה כי הצוואה לטובת התובע הינה פגומה מחמת השפעה בלתי הוגנת (סעיף 30(א) לחוק הירושה.

6. דיון -

על ביהמ"ש לבדוק תחילה את תקפות הצוואה האחרונה שנעשתה ע"י המנוח. לכאורה, מדובר בצוואה מיום 24.10.95. ברגיל, ואם לא היה  כל פגם על פני הצוואה היה נטל הראיה מוטל על התובע להוכיח כי יש לפסול את הצוואה מטעמי זיוף, מרמה וכיו"ב. מהות הטענה (זיוף) אף מכבידה את העול. ואולם, בעניינינו נפל בצוואה הנ"ל פגם פורמאלי, צורני, חזותי, המעביר את הנטל לכתפי הנתבעת (אשר אם היתה הראשונה להגיש תובענה היתה נחשבת כתובעת). הפגם עליו מדובר הינו, כמובן, התיקון בתאריך עשיית הצוואה.

7. מהות התיקון -

הצוואה, כולה, הודפסה במכונת כתיבה, לרבות התאריך, אשר הודפס במקור בשני מקומות. התאריך המודפס תוקן בשני המקומות בו הוא מופיע ע"ג המסמך, והוסף בכתב יד פעם נוספת בתחתית העמוד. התיקון נעשה בספרה המציינת את החודש. ספרת החודש המקורי, כפי שהודפסה (ואח"כ נמחקה בטיפקס ותוקנה בכתב יד) איננה ניתנת לזיהוי. התאריך המתוקן הקיים היום הינו 24.10.95, כאשר הספרות "24" ו-"95" מודפסות. הספרה "10" כתובה בכתב יד מעל הספרה שהודפסה במקור, ונמחקה, כאמור, בטיפקס. כאמור, התיקון מופיע פעמיים: בגוף הצוואה (סעיף 4) ובפיסקה "חתימות העדים". בנוסף, מופיע התאריך כולו "24.10.95" בכתב יד בתחתית העמוד. חתימת המצווה איננה מופיעה לצד התיקונים.             

למעשה, כיום אין מחלוקת כי מדובר בתיקון שנעשה בדיעבד. מועד התיקון מאוחר למועד פטירת המנוח וסמוך למועד פתיחת ההליכים המשפטיים, כדברי הנתבעת עצמה בחקירתה הנגדית (פרוטוקול, עמ' 25):

"ש. את עו"ד ארביב הכרת אחרי שהגשנו את המשפט?