התובעת, גב' ליסקר אור, הגישה תובענה לצו עשה ולסעד כספי בסך 25,000 ש"ח, נגד חברת מכשירי תנועה בע"מ (להלן - הנתבעת), בגין מסירת רכב פגום לידיה ואי מתן שירות או מענה לבעיות בהן נתקלה.
תמצית טענות התובעת
התובעת, עורכת דין במקצועה, בעלת משרד עורכי דין באילת ושותפה במשרדי עורכי דין בתל אביב ובצפון, נזקקה לרכב חדיש ואמין לצורך קיום פגישות והופעות בבתי משפט ברחבי הארץ. ביום 5.05.03, התובעת רכשה מהנתבעת רכב שטח מסוג ג'יפ סוזוקי גרנד ויטרה DLX, שמספרו 86-398-28 (להלן - הרכב) תמורת סך של 145,570 ש"ח וביום 19.05.03, נמסר הרכב לידיה.
במסגרת כתב האחריות של הרכב התחייבה הנתבעת לתקן את הרכב ולשאת בכל נזק מכל סוג לתקופה של שלוש שנים או עד שיגיע הרכב ל - 100,000 ק"מ, הקודם מביניהם.
זמן קצר לאחר קבלת הרכב, התגלו בעיות קשות במערכת מיזוג האוויר של הרכב והתובעת נאלצה להכניס את הרכב למוסך מורשה של החברה באילת, בתכיפות גבוהה. אולם לשווא. מערכת מיזוג האוויר שהיתה אמורה לקרר את הרכב בחודשי הקיץ, גרמה לפליטת חום בכל פעם שהרכב נמצא במצב של עצירה מוחלטת. כמו כן, מערכת הקירור גרמה לפליטת ריח רע וצחנה, שהקשו על הנשימה בתוך הרכב עד כדי הצורך לפתוח את חלונות הרכב.
באשר לבעיית הריח הנפלט ממערכת המיזוג לחלל הרכב, התובעת קיבלה מענה על ידי מי מטעם המוסך לפיו, מדובר בפטרייה הנמצאת במערכת המיזוג עימה הגיע הרכב, כאשר הפיתרון לכך הוא מטהר אוויר. באשר לבעיית המיזוג, גם לאחר בדיקות חוזרות ונשנות,
בנוסף לבדיקות הרשומות בכרטיס הטיפול של הרכב במוסך, לא נמצא פיתרון כלשהו לבעיה זו והתובעת נאלצת להמשיך ולחוות אותה.
במהלך תקופת האחריות, ולאחר שלתובעת לא ניתן הפיתרון הרצוי, היא פנתה למנכ"ל השירות בנתבעת, מר מיכה קליין, אשר ביקש להביא את הרכב למוסך, לטיפול בבעיה וזאת לאחר שהתקבל מידע באשר לבעיות ברכב, מחברת האם ביפן. למרבה הצער ועוגמת הנפש, התוצאות היו זהות. לפיכך ולאחר פניית התובעת לנתבעת למען יינתן פיתרון לבעיה מחוץ לכותלי בית המשפט, ביקשה הנתבעת באמצעות ב"כ, כי הרכב ייבדק שוב ואם כפועל יוצא מהבדיקה יעלה, כי לא ניתן לפתור את הבעיות, החברה תהיה מוכנה, לפנים משורת הדין, לרכוש את הרכב במחיר השוק.
התובעת ספגה נזקים נוספים הנובעים מהכנסת הרכב שוב ושוב לתיקון במוסך ונמנעה ממנה ההנאה שבשימוש הרכב לצרכיה. כמו כן, הידית האחורית של תא המטען התפוררה שנה בלבד מיום רכישת הרכב וכשפנתה להתלונן בפני הנתבעת נאמר לה, כי חלקי הפלסטיק כגון ידיות הפלסטיק ברכב אינן מחזיקות מעמד בחום של אילת. אותו פגם התגלה אף במוט פלסטיק המשמש להנמכת משענת המושב האחורי של הרכב שאף הוא התפורר "בחום של אילת".
הנזקים הישירים והעקיפים, אשר נגרמו לתובעת כתוצאה ממחדליה של הנתבעת או מי מטעמה האחראי על הרכב מתיישבים עם העובדה, שמדובר במסירת מוצר פגום לתובעת ואי מתן שירות או מענה על מנת לפתור את הבעיות בהן נתקלה התובעת על דרך ניצול מצוקתה כצרכן סביר.
התובעת פנתה מיד לאחר הרכישה לנתבעת, העלתה טענותיה ועשתה כל שביכולתה להקטין את הנזק ולתת לנתבעת הזדמנות סבירה לתקן את הנזק. אולם, משלא עמדה הנתבעת בהתחייבותה, זכאית התובעת לפיצוי בסך 25,000 ש"ח (ימי עבודה + עוגמת הנפש). בנוסף, עומדת התובעת על ביצוע ההסכם עם הנתבעת על דרך של השבת מצבה לקדמותו והחלפת הרכב ברכב חדש ותקין או החזרת הרכב לנתבעת תמורת קבלת השווי הכספי, נכון ליום רכישתו.
תמצית טענות הנתבעת
הנתבעת היא היבואנית והמשווקת הבלעדית בישראל של כלי רכב וחלקי חילוף מתוצרת סוזוקי. ביום 5.05.03, התובעת רכשה מהנתבעת את הרכב נשוא התביעה ובמעמד רכישת הרכב נכרת בין הצדדים הסכם אחריות. הנתבעת עמדה בכל התחייבויותיה על פי כתב האחריות, תיקנה את הרכב כל אימת שנדרש היה לעשות כן ואף פעלה לפנים משורת הדין על מנת להשביע את רצון התובעת.
התובעת פנתה לראשונה למוסך השירות מטעם הנתבעת ביום 30.6.2003, אלא שבדיקת הרכב העלתה, כי לא קיימת בעיה או תקלה כלשהי במזגן הרכב ולפיכך לא בוצע תיקון כלשהו ברכב. תיקון הקשור למזגן בוצע לראשונה ביום 8.9.2003. טענת התובעת, כי הרכב שהה במוסך אינספור פעמים היא טענה מוגזמת ומופרכת, שכן מכרטיסי התיקון והיסטוריית הטיפולים שבוצעו ברכב עולה, כי לאורך כל התקופה מרכישת הרכב ועד היום בוצעו ברכב בין 2 ל- 3 תיקונים הקשורים למזגן.
אין כל שחר לטענת התובעת, כי המזגן "פולט חום" כשהוא מכוון למצב קירור. באשר לטענת התובעת, כי מערכת הקירור גורמת לפליטת ריח רע וצחנה הרי, שהריח הנפלט ממערכת המיזוג ברכב, אם נפלט, הוא ריח רגיל. אומנם, ישנם מקרים בהם הצטברות לחות במערכת המיזוג עשויה לגרום להתרבות בקטריות ולריח לא נעים. אם כי, ריסוס בתכשיר אנטי בקטריאלי פותר בעיה זו.
הנתבעת, במסגרת מדיניות השירות שלה, לא חסכה במאמצים על מנת לרצות את התובעת, כפי שמעידה התכתובת שהוחלפה בין ב"כ הצדדים. במסגרת מאמצים אלו ומתוך רצון לסיים את הסכסוך המתמשך, הציעה הנתבעת לתובעת, באמצעות ב"כ, לרכוש את הרכב "על פי מחירון השוק ובהתאם למצב הרכב מבלי להפחית מערך הרכב בגין בעיות המיזוג ברכב", למרות שסיפקה לנתבעת רכב תקין, ללא כל פגם. הצעה זו ניתנה לפנים משורת הדין ולצורכי פשרה בלבד. התובעת השמיטה את הצעת הנתבעת להעניק לה הנחה בשיעור של 4% בקניית רכב חדש במקום הרכב אותו הציעה הנתבעת לרכוש ממנה.
דרישת התובעת לקבל לידיה רכב חדש לאחר שעשתה שימוש ברכב במשך שנתיים וחצי, מהווה ניסיון התעשרות שלא כדין ואין להיענות לה, שכן התקלות שאירעו ברכב, ככל שאירעו, אינן תקלות מהותיות ואינן פוגמות בשימוש סביר ברכב, כפי שניתן ללמוד, בין היתר, מהעובדה שהתובעת נסעה ברכב כ - 35,000 ק"מ במהלך השנתיים וחצי שחלפו ממסירת הרכב ועד להגשת כתב התביעה. אין הצדקה לאפשר לתובעת לקבל לידיה את מלוא התמורה אותה שילמה בגין הרכב, מבלי לנכות מסכום זה דמי שימוש ראויים, בסך 2,200$ לחודש.
מבלי לגרוע מהאמור, ככל שקיימת בעיה ברכב הרי שהנתבעת היתה ועודנה נכונה לפעול בהתאם להתחייבותה על פי כתב האחריות לרכב ולתקן כל תקלה, אם קיימת, ברכב.
באשר לטענת התובעת, כי הידית האחורית של תא המטען התפוררה שנה בלבד מיום רכישת הרכב, ביום 23.11.04 הוחלפה ברכב הידית האחורית של תא המטען וזאת בעלות כוללת של 287 ש"ח בלבד. חלקים כמו ידיות הם חלקים מתבלים ואינם כלולים באחריות הניתנת לרכב. "התפוררות" ידית פלסטיק ברכב, ככל שנגרמה, נגרמה כתוצאה מאחזקה לקויה של התובעת.
התובעת העידה בעצמה והביאה לעדות את גב' ריבי קאירי. מטעם הנתבעת העיד מנהל השירות הארצי, מר מיכה קליין וכן העיד מנהל השירות באזור הדרום וירושלים, מר אהרון תדמור.