אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פניקס חברה לביטוח בע"מ נ' דורי ואח'

פניקס חברה לביטוח בע"מ נ' דורי ואח'

תאריך פרסום : 15/09/2011 | גרסת הדפסה
רע"צ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
54192-05-11
11/09/2011
בפני השופט:
משה סובל-שלום ת"א

- נגד -
התובע:
פניקס חברה לביטוח בע"מ
הנתבע:
1. יובל דורי
2. כלל חברה לביטוח בע"מ
3. אר.אפ.אי. סוכניות ביטוח בעמ (פורמלי)
4. מטרה (פ.ל) סוכנות לביטוח בע"מ (פורמלי)

החלטה

בפניי בקשה למתן רשות ערעור שהגישה המבקשת – צד ג', על החלטתה של כב' רשמת ההוצל"פ נעמה פרס מיום 30.5.11, בתיק הוצל"פ 01-41004-07-5, לפיה מצאה הרשמת בנסיבות העניין להורות כי בהתאם לסעיף 57 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ"), על המבקשת לפנות לבית המשפט המוסמך ולטעון בפניו את טענותיה באשר לשיעבוד אשר מימושו מתבקש בפניה.

בהתאם להחלטתי מיום 13.7.11, הוגשה תגובת המשיבים 1-2 לבקשה. המבקשת הוסיפה והגישה תשובה לתגובה.

עיקר המחלוקת בין הצדדים שבפניי הינה בשאלה על מי מהצדדים מוטלת בנסיבות העניין החובה לפנות לבית המשפט המוסמך.

העובדות הצריכות לענייננו וכן הנימוקים אשר עמדו בבסיס החלטתה של הרשמת הנכבדה הינם כדלקמן:

בקשות הצדדים בפני הרשמת הוגשו במסגרת בקשה למימוש אגרת חוב אשר נרשמה כדין ברשם החברות ביום 2.2.04 במסגרתה שיעבדה המשיבה 3 (להלן: "החייבת"), בשעבוד ראשון את כל תיק הביטוחים שלה אצל המבקשת, לרבות כל העמלות מכל מין וסוג שהוא המשתלמות לה כסוכן וכן כל הזכויות הקיימות ו/או העתידות לקבלת כל סכום או זכות מאת המבקשת..

במסגרת הבקשות שהוגשו בפני הרשמת, טוענת המבקשת, בין היתר, כי השעבוד הנ"ל לא תפס דבר וכי קודם לרישום השעבוד נוצרו לחייבת חובות כלפיה, אותם היא מבקשת לקזז.

הצדדים מסכימים כי טענות הקשורות לתוקף השעבוד, קיומו של נכס בר מימוש, וזכויות אחרות נטענות של הפניקס, צריכות להתברר בפני בית המשפט המוסמך.

המחלוקת בין הצדדים מצטמצמת לשאלה מי מבין הצדדים צריך ליזום הליך משפטי לבירור הטענות. המבקשת טוענת כי על המשיב 1 (להלן: "כונס הנכסים"), ליזום תביעה מתאימה שכן הוא נכנס בנעלי החייבת ואי לו יותר ממה שיש לחייבת. המשיבה 2 (להלן: "הזוכה"), וכן כונס הנכסים, טוענים מנגד כי על המבקשת ליזום הליך משפטי מתאים, שכן עסקינן בהליך מימוש משכון שאמור להיות הליך מהיר ויעיל, ואין לעכבו על נקלה.

בהחלטה, מצאה הרשמת לאמץ את עמדתם של כונס הנכסים והזוכה, תוך כך שהדגישה כי עניין לנו בהליך מימוש משכון השונה מגביית חוב רגיל בהליכי הוצל"פ.

מוסיפה הרשמת וקובעת כי בעניינו תיק המימוש נפתח בשנת 2007, כאשר בשנת 2009 ניתנה החלטה המורה על מימוש הנכסים המשועבדים באמצעות עריכת מכרז סגור. מאז שנת 2009 ועד עצם היום לא קוים מכרז סגור ולמעשה הליך מימוש השעבוד לא מבוצע כלל ועיקר.

בהתאם לאמור קובעת הרשמת כי: "במצב דברים זה ומכח הפרשנות הראויה לטעמי של סעיף 57 לחוק ההוצל"פ, נראה לי לנכון ולצודק בנסיבות העניין להורות לצד ג' (הפניקס) ולא לכונס הנכסים לפנות לבימ"ש מוסמך ולטעון בפניו את קשת טענותיו באשר לשיעבוד שמימושו מתבקש בפניי".

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שבפניי, ובחנתי טענות הצדדים, מצאתי כי החלטת הרשמת הנכבדה בדין יסודה, ולפיכך דינה של הבקשה למתן רשות ערעור להידחות.

החלטתה של הרשמת הנכבדה הינה מפורטת ומנומקת ונסמכת על הוראת הדין ואין לי אלא להצטרף לנימוקים העומדים בבסיס החלטתה.

במסגרת טענותיה טוענת המבקשת כי חובת הראייה מוטלת על המשיבים 1-2 כ "תובעים", וכן כי המשיבים נכנסים בנעליה של החייבת. ואולם, המדובר בטענות כלליות, על פיהן מתעלמת המבקשת כליל מהוראתו הספציפית של סעיף 57 לחוק ההוצל"פ בכל הנוגע לטענותיו של צד שלישי במסגרת הליך בו נתנה כונס נכסים על נכס , כמו גם מהתכלית העומדת ביסודו של הליך מימוש המשכון במסגרת ההוצאה לפועל לפיה המדובר במנגנון שנועד לאפשר לנושה לקבל את הכספים המגיעים לו בדרך מהירה וללא דחיות מיותרות.

סעיף 57 לחוק ההוצל"פ קובע כדלקמן:

"טען צד שלישי שיש לו זכות בעלות או זכות אחרת בנכס שנתמנה לו כונס נכסים, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות לכונס בדבר מילוי תפקידו לגבי אותו נכס בשים לב לאותה זכות, ורשאי הוא להשהות פעולה בנכס כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט לעניין זכותו; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את ההשהיה במתן ערובה להנחת דעתו".

בנקודה זו אפנה לדברים אשר נכתבו בקשר עם סמכותו של רשם ההוצל"פ בגדר הסעיף הנ"ל, בספרו של ד' בר אופיר, "הוצאה לפועל הליכים והלכות", מהדורה שביעית בעמ' 595, שם נקבע כי:

"הרשם איננו מוסמך לעכב את הליך מימוש המשכון לחלוטין, ולכל היותר הוא יכול להשהות את הליך המימוש לימים אחדים כדי לאפשר לבעל הדין המעוניין בכך להגיש תובענה מתאימה לבית המשפט המוסמך , למשל לעניין תוקפו של שטר המשכון, וכן גם בקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל". (ראה עוד בספרו של בר אופיר בעמ' 590-602).

בשולי הדברים אציין כי טענותיה של המבקשת כי אין להחיל בנסיבות העניין את הוראת סעיף 57 לחוק ההוצל"פ כלל אינן נהירות לי. ברי כי אין לא כלום בטענותיה לפיהן אין לראות בה צד ג' (?) או כי אין היא טוענת לזכות כלשהיא בכספים (כאשר בפיה טענת קיזוז).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ