פניקס הישראלי בע"מ - חברה לבטו ואח' נ' נוי ואח'

פסק דין

בפני תביעה לשיבוב הסכום אותו שילמה התובעת 1, למבוטחיה כפיצוי על נזקים שנגמרו באירוע של תאונת דרכים בין הרכב המבוטח ע"י התובעת ובין רכב אחר נהוג בידי הנתבע 1 מבוטח אצל הנתבעת 2., וכן תביעתו של המבוטח בגין הנזקים שלא שולמו "י התובעת 1 , ושנגמרו באותו אירוע .

התובעים טוענים כי ביום התאונה רכב נהוג בידי עד התביעה נכנס למעגל תנועה והחל מקיף אותו במטרה לצאת בנסיעה ישר מהצד השני של המעגל, וכשהוא נוהג כך, עקף אותו הנתבע 1 ,ופה ימינה לצאת מתוך המעגל, שעה שעד התביעה נוסע מסביב למעגל, ותוך כדי כך , הנתבע 1 פגע ברכב עד התביעה כאשר הפינה האחורית הימנית של רכב הנתבעים, פוגעת בפינה הקדמית שמלאית ברכב התובעים, ותולשת את המגן הקדמי ברכב התובעים .

בגרסתם הנתבעים אינם מכחישים את המגע בין הפינות של שני הרכבים ואת העובדה כי אכן הפינה השמאלית של הפגוש הקדמי נתלשה באמצעות הפינה הימנית של הפגוש האחורי ברכב הנתבעים, אלא שהם טוענים כי הדבר אירע שעה שרכב הנתבעים נסע במעגל התנועה , ועד התביעה בקש להיכנס אל המעגל, ולהשתלב בנסיעה מסביב לו, וכך התנגש עד התביעה עם הפינה השמאלית הקדמית שלו עם הפינה האחורית הימנית של הנתבע 1.

לאחר ששמעתי את שני העדים , ובחנתי את כל הריאות שהוגשו, אינני מקבל את גרסתו של הנתבע 1 להתרחשות, ואני מעדיף את זו של עד התביעה , וקובע כי התאונה אירעה שעה שהנתבע 1 סטה ימינה לצורך יציאה ממעגל התנועה בזמן שעד התביעה נסע בנתיב החיצוני , הימני ,המקיף את המעגל .

גרסתו של הנתבע , אינה הגיונית משני טעמים

א- אילו אכן עד התביעה רק התחיל להיכנס אל המעגל, כאשר הנתבע 1 נמצא בתוכו, ומאחר ששני הרכבים נפגשו כאמור , פינה שמאלית קדמית של עד התביעה עם פינה ימנית אחורית של הנתבע, וכאשר כל גוף הרכב של הנתבע היה כבר מול רכב עד התביעה ומימין לו , סביר להניח כי במצב זה כאשר עד התביעה רואה את הרכב של הנתבע במעגל התנועה, לא סביר כי ייכנס אל המעגל , כשהוא רואה את רכב הנתבע 1 מולו, למעשה חוסם את דרכו להיכנס למעגל.

ב- במצב המתואר ע"י הנתבע, הפגיעה ברכבו של עד התביעה אמורה להיות בחזית, כי על פי תיאור הנתבע , רכב עד התביעה טרם נכנס למעגל התנועה וטרם השלים מעבר מתוואי הרחוב בו נסע אל נסיעה בתוך המעגל.

ג- על פי מיקום הפגיעות בשני הרכבים, אין מנוס מן המסקנה כי שבריר שנייה לפני המגע בין שני הרכבים, הם היו מקבלים אחד לשני, ולכל הפחות זו האפשרות הסבירה יותר מבין כל האפשרויות האחרות. ובוודאי שהיא הרבה יותר סבירה מגרסתו של הנתבע 1.

עד התביעה מוסר כי כאשר נכנס למעגל התנועה , הרכב של הנתבע 1 טרם היה בתוך המעגל, עד התביעה נסע בנתיב החיצוני, כפי שהיה עליו לעשות, מכיוון שהתעתד, לצאת מהצד השני במעגל, על מנת להמשיך את הנסיעה ברחוב בו נסע והחוצה את המעגל.

הנתבע אינו מכחיש כי בזמן התאונה רכבו של עד התביעה היה למעשה מימינו, אם כי הוא טוען כי עד התביעה נכנס למעגל מרחוב בו נסע עד למעגל. אין לקבל את גרסתו זו של הנתבע, שכן כאמור, על פי תיאורו , רכב עד התביעה טרם נכנס במלואו את המעגל, ובמצב עניינים זה אמור היה רכב עד התביעה להיפגע בחזית, ולא בפינה השמאלית הקדמית.

מיקום הפגיעה מתיישב יותר עם גרסת עד התביעה .

ד- התרשמותי מאופי העדות של שני הנהגים , שכנעה אותו כי עדותו של עד התביעה עדיפה, שכן הוא תיאר את האירוע בצורה עניינית, רגועה, סדורה והגיונית, לעומת עדותו העצבנית, המפוזרת, והמתלהמת של הנתבע 1 . נראה על פני עד התביעה שהוא בוטח בעדותו, השרה אימון על בית המשפט, וכך ההתרשמות מתווספת לנתונים חפציים במהלך אירוע התאונה המטים את הכף באופן ברור ובלתי מהוסס לעבר קבלת גרסת עד התביעה .

התביעה מתקבלת , ואני קובע כי רכבו של עד התביעה נפגע בנסיבות ובצורה ובאופן שנטען ע"י התובעים .

הנזק.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת בה נקבע הנזק לסכום של 6199 ₪ וכן ירידת ערך בסכום של 350 ₪ , סך הכול 6549 ₪ וכן שולם לשמאי סכום של 400 ₪ סך הכול נזק , 6949 ₪ .

הנתבעים לא הביאו חוות דעת נגדית, וגם לא בקשו לחקור את השמאי בהתאם לזכותם בדיני הראיות בדרך הקבועה בתקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי.

התביעה הוגשה בדיון מהיר, וכבר קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בע"א 1845/06 כי הגשת מסמכים בדרך שנקבעה בתקנה 214ג' לתקנות, מהווה הגשתם כראיה בבית המשפט .

כך שחוות הדעת של השמאי המונחת בתיק, הינה ראיה קבילה , ולמעשה הראיה היחידה על גובה הנזק, ברכב התובעים .

על כן אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים את הסכום של 6949 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 7/8/08 תאריך חוות הדעת, אגרת משפט כפי ששולמה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה , הוצאות בטלת עד כפי שנפסק במהלך הדיון, ושכן שכ"ט עו"ד בסכום של 1750 ₪ .