החלטה
שכרו של העד בסך 250 ₪. ישולם בשלב זה ע"י התובעת.
ניתנה והודעה היום י"ז שבט תש"ע, 01/02/2010 במעמד הנוכחים.
חאג יחיא, שופט
פסק דין
מדובר באירוע של תאונת דרכים, התובעת טוענת כי רכבה חנה בחנייה מוסדרת, ברח' חבצלת בירושלים, כאשר הוא חונה עם חזיתו לכוון הכביש, וחלקו האחורי לכוון המדרכה, שנהגו ובעליו במשימה של הבאת הזמנה לחנות סמוכה, שני האנשים היו מחוץ לרכב, ובאותה עת, המונית של הנתבע נסעה ברח' חבצלת והחלק הקדמי ימני שלה פגע בפגוש הקדמי של רכב התובעת.
רח' החבצלת הוא רחוב חד סטרי, כוון נסיעת המונית בעלייה קלה, ומימינה חונים רכבים כאמור, כוון נסיעת המונית, נתיב אחד, לעומת גרסת התובעת, הנתבעים טוענים כי הרכב שחנה כאמור הידרדר לכוון נתיב הנסיעה, ופגע במונית, וזאת בגלל, לגרסת הנתבע 1, שהנתבע 1, החנה אותו בלי לשלב הילוך פרקינג ובלי למשוך בלם יד.
לאחר ששמעתי את שני הנהגים, ואת העדים הנוספים, החלטתי לקבל את עדי התביעה, ולדחות את זו של הנתבע 1.
1.גם הנתבע וגם העדה מטעמו מעידים שעדי התביעה שהו מחוץ לרכב, בזמן התאונה, והרכב של התובעת הידרדר לכוון הכביש. נטל הראייה בנסיבות אלה שהרכב הידרדר ולא נסע, היא על עדי ההגנה.
2לא צריך להיות מומחה, על מנת לקבוע כי אם רכב חונה בקטע כביש שהוא בשיפוע ונהגו יורד ממנו, מבלי למשוך את בלם היד, או להחנותו בפרקינג אזי הרכב מדרדר מיד עם רדת הנהג ממנו, עדי ההגנה, טוענים שעדי התביעה הגיעו בריצה מאחת החנויות, לאחר התאונה, משמע ששניהם היו מחוץ לרכב מספיק זמן שזה ידרדר אם אכן הוא הוחנה ללא שילוב פרקינג וללא בלם יד.
3.אין הנתבע יכול להעיד על הצורה בה החנה הרכב, ללא פרקינג וללא בלם יד, כי הוא לא ראה את הרכב לפני שלטענתו הוא הידרדר, אלא מאי? הוא טוען שאחרי התאונה ולצורך החלפת פרטים, הנהגים עצרו את רכביהם במעלה הכביש, שאכן יש שם עליה. טענתו זו של הנתבע היא בלתי סבירה בעליל, שכן נהג שרכבו הידרדר לפני מספר דקות, ופגע ברכב אחר, לא יחנה את רכבו שוב, ובמקום עם שיפוע, ללא נקיטת אמצעים כגון משיכת בלם יד, או החנייה בפרקינג.
4.ראוי לציין כי הנתבע לא מסר, ש"בסיבוב השני", כאשר הנתבע 1 החנה את הרכב לצורך החלפת פרטים הרכב הידרדר לאחור, וזאת למרות שהרכב הוחנה לגרסתו בשיפוע כאשר חזיתו למעלה, כך שגרסת הנתבע בדבר דרדור הרכב בפעם הראשונה, לא מתקבלת.
5.במהלך עדותו מסר הנתבע כי הוא נסע בכביש כאשר הרכבים החונים מצד ימין, חנו במרחק של שניים שלושה מטרים, מדופן ימין של רכבו הנוסע בכביש. על פי התמונות ת/2, הטענה לא נכונה, שכן לאור רוחב הכביש, ונתוני השטח אין רווח של שלושה מטרים בין חזית הרכבים החונים, או חלקם האחורי לבין נתיב הנסיעה או דופן ימין של הרכב הנוסע.
6.עיינתי חזור ועיין בתמונות ת/2, ולא ראיתי שיש שיפוע מכוון המדרכה לכוון מרכז הכביש היכול לדרדורו של רכב, נכון שקולטי המים בכביש נמצאים בצד שמאל של נסיעת המונית, ודבר מצביע על כך שכוון זרימת המים היא מימין לשמאל, אך אין בשיפוע הקל ביותר הקיים, כדי לגרום לדרדור הרכב.
לפיכך אני דוחה את טענת ההידרדרות שהעלה הנתבע, וקובע כי הנתבע פגע ברכב התובעת, שזה היה בחנייה, ובמצב של עמידה סטטית.
הנתבעים ישלמו לתובעים סך של 5,514 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום 02.09.08, וכן אגרת משפט בסך 320 ₪, וכן הוצאות העד בסך 250 ₪, שכ"ט עו"ד בסך 740 ₪ + מע"מ כדין.
ניתנה והודעה היום י"ז שבט תש"ע, 01/02/2010 במעמד הנוכחים.
חאג יחיא, שופט
הוקלד על ידי: אורנה עוזרי