פניו נ' בשיטי

פסק דין

בפני תביעה לפיצויי בגין נזקים שנגרמו לתובע כאשר רכב הנתבע פגע ברכבו מאחורה.

1.התובע נהג במונית שבבעלותו בכביש ירושלים תל-אביב, ומרחק קצר לאחר מחלף אבו גוש פגע בו הנתבע מאחורה.

2. התובע העיד כי הוא היה תוך כדי נסיעה, כאשר רכבו של הנתבע הגיח מאחוריו במהירות גבוהה ופגע בו. הנתבע לעומתו טען כי התובע בלם בלימת פתאום, הוא האט והאט אך לא הצליח למנוע את הפגיעה הקלה ברכבו של התובע. העד מטעם הנתבע לעומת זאת העיד כי בזמן התאונה הנתבע נהג במהירות של כ-90 -100 קמ"ש, ובשל בלימת פתאום של התובע, פגע בו.

3. נוכח התרשמותי ממהימנות התובע, ובשים לב לסתירות בין גרסת הנתבע לגרסת חברו בדבר מהירות הנסיעה של הנתבע, הרי שאני קובעת כי הנתבע נסע במהירות מופרזת ולא שמר מרחק, והאשם בתאונה רובץ לפתחו. בניגוד לנטען על ידי הנתבע הרי שלא הוכח כי היה לתובע כל אשם תורם, לא היתה כל סיבה שהתובע יבלום בחוסר סבירות כפי שטוען הנתבע, והתובע לא יכול היה למנוע את התאונה. על כן חבותו של הנתבע היא בת 100%.

4.עוד הוסיף הנתבע וטען במהלך הדיון כי יש בידיו ראיות שהנזק לו טוען התובע הוא מנופח ולא מבוסס. בעקבות טענות אלו התרתי לנתבע להגיש חוות דעת שמאי מטעמו. הנתבע הודיע כי אין בכוונתו להגיש חוות דעת כאמור, אך שמאי ששוחח עימו אמר שהנזקים שמצויינים בדו"ח השמאי שהגיש התובע מופרזים ומנופחים, ויש לצמצם אותם ב-50%. אין בידי לקבל טענה זו וטוב היה אלמלא נטענה. לנתבע היה די והותר זמן לבקש את בדיקת הרכב, או לבדוק עלויות חלופיות לתיקון, וטענתו "ששמאי אמר" לו היא במקרה הטוב בגדר עדות שמועה.

5. יתר על כן, הנתבע יכול היה לבקש לחקור את השמאי מטעם התובע ולנסות ולסתור את ממצאיו ומסקנותיו. משלא עשה כן, חרף היותו מיוצג על ידי עורך דין, הרי שכל טענותיו נדחות.

6. על כן הנתבע ישלם לתובע את הסכומים הבאים:

א. נזקיו על פי אישור הביטוח ודו"ח השמאי בסך של 8,718 ₪.

ב.הוצאות, לרבות הוצאות משפט בסך 1,500 ₪.

יובהר כי התובע לא הוכיח כי הפסיד ימי עבודה בשל התאונה, כמה ימי עבודה הפסיד או מה שוויו של יום העבודה. על כן התביעה בגין רכיב זה נדחית.

ניתן היום, כ"ד תמוז תשע"א, 26 יולי 2011, בהעדר הצדדים.