רע"צ
בית משפט השלום ירושלים
|
49607-05-11
25/09/2011
|
בפני השופט:
גד ארנברג
|
- נגד - |
התובע:
פנחסי פנחס
|
הנתבע:
רונית אדהאן עו"ד כונסת נכסים
|
פסק-דין |
פסק דין
בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצל"פ שחר קטוביץ אשר קבע שכ"ט נוסף למשיבה בסכום של כ- 400,000 ₪ (בנוסף לסך של כמליון ₪ שנפסקו בעבר).
ההחלטה שקבעה את שכר הטרחה הנוסף ניתנה לאחר שהמשיבה הגישה בקשה לשכ"ט של כ- 60,000 ₪ נוסף על שכר הטרחה שנפסק לה בעבר, וזאת בשל חילוט ערבות בנקאית שהפקיד צד ג' בסך 1,000,000 ₪ (6% מסכום זה). הבקשה הועברה לתגובת הנושים. לאחר קבלת תגובה קבע כב' הרשם השלמת שכר טירחה של 8% כאשר הבסיס להשלמת השכר נקבע לפי הסכום של כל התמורה שהתקבלה בגין הנכס נשוא הכינוס, ולא רק כספי חילוט הערבות. המבקש הגיש בקשה לעיון מחדש בהחלטה הנ"ל שהועברה על ידי כב' הרשם לתגובת המשיבה. המשיבה הסכימה שבקשתה היתה רק לשכ"ט של 6% מסכום הערבות שחולטה ולפיכך הסכימה לתיקון ההחלטה. בד בבד הגישה המשיבה בקשה לקביעת שכ"ט נוסף. בקשה זו הועברה לתגובת המבקש בלבד (על אף שבקשות קודמות בענין שכר הטרחה הועברו גם לתגובת יתר נושי המבקש. שכן, לכל הוצאה כספים מכספי הכינוס יש השלכה על הסכום שייוותר לחלוקה בין הנושים השונים).
המבקש הגיש תגובה וביום 23.5.11 ניתנה ההחלטה לפיה המשיבה זכאית לשכ"ט בשיעור 8% מתקבולי העבר. על החלטה זו הוגשה הבר"ע. הטענות שהועלו בבר"ע היו בתמצית אילו:
א. המשיבה ביקשה רק שכ"ט של 6% מחילוט הערבות (כ- 60,000 ₪) ונפסק לה השלמה ל- 8% מכלל התמורה (כ- 400,000 ₪).
ב. כבר נקבע למשיבה שכ"ט של 6% מהתמורה ובר"ע שהגישו המשיבה והמבקש על החלטה זו נדחו, לפיכך לא היה רשאי כב' הרשם לקבוע שכ"ט בשיעור 8%.
ג. ההחלטה לא נומקה ולא הובהר בה מדוע כב' הרשם לא קיבל את טיעוני ב"כ המבקש.
ד. הבקשה לשכ"ט נוסף הוגשה בחוסר תום לב והיא כוללת בקשה לקביעת שכ"ט בגין רכיבים שכבר הובאו בחשבון בעת שנקבע שכר הטרחה בשיעור 6%.
ה. הבקשה לשכ"ט נוסף, שעליה ניתנה ההחלטה נשוא הבר"ע, לא הועברה לתגובת כלל נושי המבקש (החייב) על אף שיש להחלטה שניתנה השלכה לגבי הסכום שיוותר לחלוקה ביניהם.
המשיבה טוענת כי שכר הטרחה הנוסף שנקבע לה על ידי כב' הרשם מוצדק, בנסיבותיו המיוחדות של תיק זה, אשר דרש ממנה שעות רבות של פעילות בהליכים שונים שנקטו המבקש עצמו או נושיו האחרים. אמנם נקבע לה שכ"ט בשיעור 6% מהתמורה ואולם שכר זה נקבע בחלוף כ- 3.5 שנים מפתיחת התיק ומאז ועד קביעת השכר הנוכחי חלפו עוד כשנתיים בהם בוצעו פעולות רבות שהביאו להכנסת סכומי כסף ניכרים לקופת הכינוס. בדיון פירטה המשיבה פעולות נוספות שעשתה אך בשבועיים האחרונים בקשר עם תיק זה.
המשיבה ביקשה להשלים טיעונים בעל פה ובדיון חזרו למעשה הצדדים על הטיעונים שהועלו בכתבי הטענות. יש לציין שהמשיבה עצמה הסכימה שהענין יוחזר לכב' הרשם על מנת שתתבקש תגובה של יתר נושי המבקש, תגובה שכאמור לא התבקשה וכמובן לא התקבלה, לפני מתן ההחלטה נשוא בר"ע זו.
לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה כי יש מקום להחזיר את הענין לכב' הרשם וזאת בשל 2 עניינים.
האחד, העובדה שלא התבקשה תגובת נושי המבקש לבקשת המשיבה לקבלת שכר נוסף. כל שכר נוסף שנפסק לטובת המשיבה פוגע בהכרח בנושי המבקש שכן מתן שכר נוסף מקטין את סכום הכסף שיוותר לחלוקה בין הנושים. יש לציין שהמשיבה בהגינותה הסכימה הן בתגובה לבקשה והן בדיון בפני להחזיר את הענין לכב' הרשם על מנת שתתבקש תגובה כאמור.
השני, אמנם ההחלטה על גובה שכר הטרחה ניתנה לאחר שהתבקשה תגובת המבקש ואולם בהחלטה שניתנה אין התייחסות עניינית לטענות שהעלה המבקש. ההחלטה בנויה על כך ששכר של 8%, בהתאם לנסיבות, הוא שכר מתאים שיש בו כדי לאזן בין הרצון שיתמנו ככונסי נכסים אנשים ראויים לבין זכויות החייב. ואכן בהתאם לנתונים שנמסרו נראה כי מדובר בשכר ראוי ואולם כיון שההחלטה ניתנה לאחר שהתבקשה תגובת המבקש מן הראוי היה שתהיה בה התייחסות לטענות שהועלו בתגובה. נראה שאם זה היה הנימוק היחיד לערעור, היה מקום להסתפק בקביעה שמדובר בשכר ראוי ואולם כיון שממילא הענין מוחזר לכב' הרשם על מנת לקבל תגובת הנושים מן הראוי שבהחלטה יתייחס כב' הרשם לטענות שהעלה ב"כ המבקש בתגובתו לבקשה לקביעת שכ"ט נוסף. לאחר קבלת תגובות הנושים או חלוף המועד למתן תגובתם תינתן החלטה ובה התייחסות גם לטיעונים שהעלה המבקש בתגובתו לפני מתן ההחלטה נשוא הבר"ע. כיון שהענין הוחזר לכב' הרשם בהסכמה אין צו להוצאות ויש להחזיר למבקש את הערובה שהפקיד.
המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מההחלטה בדואר רשום עם אישור מסירה.
ניתן היום, כ"ו אלול תשע"א, 25 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.
קלדנית: כרמלה עובדיה