ת"ט
בית משפט השלום עפולה
|
18287-09-09
14/02/2010
|
בפני השופט:
ג'מילה ג'בארין כליפה
|
| - נגד - |
התובע:
פנדה יבוא ושיווק חפצי נוי בע"מ
|
הנתבע:
תביב פור יוסף
|
|
החלטה
בפני בקשה מטעם הנתבע להעברת הדיון בהתנגדות לבית משפט השלום בתל אביב.
התובעת הגישה ללשכת ההוצאה לפועל בעפולה בקשה לביצוע שטר בהתאם להוראות סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז.
הנתבע הגיש התנגדות וביקשו העברת הדיון לבית המשפט בתל אביב.
בבקשה לביצוע השטר לא נרשם מיהו בית המשפט המוסמך.
ההתנגדות הועברה משום מה,לבית משפט נכבד זה.
הנתבע הגיש שוב בקשה להעברת הדיון לבית משפט השלום בתל אביב הואיל והוא בית המשפט המוסמך לדון בהתנגדות מאחר והעיסקה בוצעה בתל אביב.
הבקשה הועברה לתגובת התובעת ,ע"י מזכירות בית המשפט ,אך טרם הגישה תגובה.
דיון
תקנה 108 (א) לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי באם הוגשה התנגדות יעביר רשם ההוצל"פ לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה על פי השטר את כתב ההתנגדות וכל המצורפות אליו.
על רשם ההוצאה לפועל להעביר את הדיון בהתנגדות לבית המשפט שנתונה לו סמכות מקומית ועניינית לדון בתיק,אילו הייתה מוגשת תביעה בסדר דין מקוצר לאכיפת השטר במקום בקשה לביצוע שטר.
ראה ע"א 85/75 אסקר נ' כסאות ישראל ל(1)) 77.
ע"א 211/73 שורפה נ' וקסלר פ"ד כ"ח (1) 512.
הגשת בקשה לביצוע שטר איננה כפופה לתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי אשר קובעת את הסמכות המקומית .והזוכה יכול להגיש את בקשת הביצוע בכל לשכה שנוחה לו,וברור כי ההתנגדות מוגשת לאותה לשכה. הגשת ההתנגדות ללשכה מסויימת איננה מהווה הסכמה לסמכותו המקומית של בית המשפט שבאזור שיפוטו הוגשה הבקשה לביצוע. ולאחר שמוגשת ההתנגדות,יכול שהדיון יועבר לאותו בית משפט שלו נתונה הסמכות העניינית והמקומית לדון בתביעה על פי השטר.
הסמכות המקומית לדיון בהתנגדות נקבעת לפי המקום שבו רשאי היה מבקש הביצוע –הזוכה-להגיש תובענה על פי השטר.
לפי תקנה 103 (7) לתקנות ההוצל"פ ,ניתנה לזוכה הזכות לציין בבקשה לביצוע השטר בית המשפט שלו הסמכות לדון במשפט מבחינת המקום ,במקרה של הגשת התנגדות.
במקרה כזה אין מקום להעביר את הדיון ביוזמת רשם ההוצאה לפועל לבית משפט אחר .אם רשם ההוצאה לפועל סבור כי יש מקום להעביר את הדיון לבית משפט אחר,ושונה מזה שצויין בבקשת הביצוע,עליו להזמין את בעלי הדין לדיון בשאלה זו ולברר במעמדם מהי הערכאה הדיונית הנכונה.
אם הדיון הועבר ע"י רשם ההוצל"פ לבית משפט שאינו המוסמך עניינית או מקומית לדון בהתנגדות ,בעל דין רשאי לטעון בפני בית המשפט שאליו הועברה ההתנגדות,שאין לו סמכות לדון בה ולעתור בפניו להעביר את הדיון לבית המשפט הנכון.