בתיק זה הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ברכב שהשימוש נאסר בו בידי קצין משטרה, ונהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה.
מתברר כי ביום 6.6.15 נפסל רשיונו של הנאשם והרכב בו נהג נאסר לשימוש, על פי החלטת קצין המשטרה שאול אסייג, וזאת בגין עבירה לכאורה של נהיגה בשכרות. למרות עובדה זו נמצא הנאשם נוהג ברכבו ביום 9.9.
המאשימה הדגישה כי מדובר בעבירה חמורה "כפולה", הפנתה לפסיקה רלוונטית וביקשה להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה בפועל לתקופה ארוכה, פסילה על תנאי, קנס והתחייבות כספית.
הסניגור ציין כי מדובר בנאשם בצעיר בלא עבר מכביד, טען כי הרכב לא הופקד במשטרה מאחר ונמכר וביקש להסתפק במאסר מותנה או מאסר קצר עד 20 יום, לריצוי בעבודות שירות.
אציין כי טענת הסנגור שהרכב לא הופקד מאחר ונמכר אינה יכולה להתקבל, שכן הנאשם נמצא נוהג ברכב אותו היה עליו למסור למגרש האחסון, כך שברור שבטרם העבירה לא נמכר הרכב לאחר. עבירה זו של נהיגה ברכב בניגוד לאיסור שימוש מנהלי שקולה לעבירה של נהיגה בפסילה כאמור בסעיף 67 לפק' התעבורה, והעונש עליה הוא של מאסר לתקופה של עד שלוש שנים.
באשר לנהיגה בפסילה כבר אמר בית המשפט העליון:
"עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רשיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת [...] ומכל מקום הטלתם על קופת הציבור" רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל.
ובמקום אחר נאמר:
"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור - נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב. רע"פ 410/04 מזרחי נ' מדינת ישראל.
