פלק נ' אייס רשתות שיווק מוצרי צריכה בע"מ ואח'

פסק דין

התובע הועסק כדייל מכירות של מוצרי טמבור בחנות ACE במעלה אדומים. העסקתו התובע היתה על ידי חברת "טמבור הפצות בע"מ".

התובע הגיש תביעה זו נגד הנתבעת, חברת טמבור בע"מ, ונגד "אייס רשתות שיווק – מוצרי צריכה בע"מ". בתביעתו עתר לחייב את הנתבעות בתשלום סך 5,000 ₪ בגין הפרת הבטחה להעניק לו סופשבוע זוגי במלון חמישה כוכבים בחו"ל, עבור עמידה ביעדי מבצע שיווק שהונהג בשנת 2008 לקראת חג הפסח בסניף בו עבד.

תביעת התובע נגד "אייס רשות שיווק – מוצרי צריכה בע"מ" נדחתה על הסף בפסק דין מיום 21.12.10, הואיל היא לא היתה מעבידתו של התובע.

התובע העיד כי לקראת פסח 2008 היה מבצע יעדים שמהותו היתה שדייל מכירות שיעמוד במכסת מכירות מסויימת, יזכה מטמבור לחופשה זוגית בחו"ל. לטענת התובע, הממונה עליו בטמבור, גב' שוש אלון, שלחה לו מדי פעם עידכונים בקשר למצב המכירות שלו ביחס ליעד שנקבע במסגרת המבצע, והוא לבסוף השיג את היעד. למרות זאת, כאשר ביקש לקבל את החופשה שהובטחה, נמסר לו ש ACE היא זו שאחראית על המבצע. בעקבות זאת הוא הגיש תביעה לבית משפט לתביעות קטנות במעלה אדומים כנגד ACE. לאחר שהתביעה נדחתה הוא הגיש תביעה זו בין היתר לאור הערת בית המשפט לתביעות קטנות בפסק דינו לפיה הסמכות לדון בתביעה נתונה לבית הדין לעבודה.

מטעם הנתבעת העידה גב' שוש אלון. לדבריה, טמבור כלל לא הנהיגה מבצע במסגרתו הובטחה לדיילים שלה חופשה בחו"ל אלא היא הנהיגה מבצע "ליגת מכירות" בסניפים שסווגו כ-A או B – סניפים שמכילים גם מוצרים של מתחרים של טמבור. הפרס היה נסיעה לוורנה – אך לא כחופשה זוגית. לטענת גב' אלון, מבצע זה לא חל על התובע הואיל והסניף בו עבד התובע לא היה סניף שבו נמכרו גם מוצרים של מתחרים, ולכן הוא סווג כ- "C" ולא כ-"A" או "B". לדבריה, ידוע לה ש"אייס" הנהיגה באותה תקופה מבצע מכירות למנהלי סניפים בלבד שהפרס בגינו היה חופשה זוגית לחו"ל, אך מבצע זה גם אינו חל על התובע בהיותו עובד טמבור ומכיוון שלא עבד כמנהל סניף.

אשר לטענת התובע כי קיבל מגב' אלון עידכוני SMS בדבר סטטוס המכירות שלו, גב' אלון לא הכחישה כי שלחה לתובע עדכונים כאלה אך הם נשלחו בקשר ליעדי המכירות של התובע אשר עמידה בהם מזכה אותה, לפי תנאי עבודתו, בתמריץ כספי. לתמיכה בטענה זו הגישה הנתבעת תלושי שכר של התובע (נ/1) בהם מופיע רכיב "תמריץ מכירות".

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ואת טענותיהם, החלטתי לדחות את התביעה מן הטעם שלא שוכנעתי על ידי התובע, עליו מוטל נטל השכנוע בקיומה של עילת תביעה, כי יש להעדיף את גרסתו על פני גרסת גב' אלון שהעידה לנתבעת.

מלבד עדותו, לא תמך התובע את גרסתו במסמך כלשהו, למרות שבדיון מיום 5.6.11, בו נשמעה עדותו, הוא טען ש"אם אני אחפש, יהיה". לדיון שהתקיים ביום 7.7.11 לא הביא התובע כל מסמך לתמוך בתביעתו. לעניין זה ראוי לציין את דברי גב' אלון בעדותה, לפיהם כאשר יוצאת הנתבעת במצבע מעין זה שהתובע מתאר, הדבר מובא לידיעת העובדים במכתב שנשלח לביתם.

ייתכן שחל בלבול אצל התובע בין הנתבעת לבין ACE, שהיא זו שיצאה במבצע שבו הפרס היה חופשה זוגית בחו"ל. תמיכה לאפשרות זו ניתן למצוא בעובדה תבע תחילה את ACE כדי לדרוש את הפרס. בכל אופן, התובע לא הצליח להוכיח את תביעתו לחייב את הנתבעת בגין הבטחה שלא קויימה על ידה בקשר לעמידה ביעדי מכירות.

פורמלית, הנתבעת צודקת גם בכך שהיא אינה הצד הראוי להיתבע בהעדר יריבות בינה לבין התובע, אשר הועסק על ידי טמבור הפצות בע"מ ולא על ידי הנתבעת.

מן הטעמים דלעיל החלטתי לדחות את התביעה.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות בסך 500 ₪.

ניתן להגיש בקשה לרשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 15 ימים מיום המצאת פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ה' תמוז תשע"א, 07 יולי 2011, בהעדר הצדדים.