פלקס ואח' נ' יפרח ואח'

פסק דין

לפניי תביעה ותביעה שכנגד הנוגעות לכספים ששולמו בגין מכר/שכירות של בית מגורים ביישוב גן נר ולנזקים שנגרמו לבית.

טענות התובע :

הנתבע הציע לתובע לרכוש את ביתו של מר יהודה יוסף ביישוב גן-נר והתובע אף נכנס לגור בבית.

לטענת התובע, סיפר לו הנתבע כי יש לו הסכם של השכרה/מכירה עם בעל הבית.

בתמורה למכר שילם התובע למר יהודה יוסף באמצעות הנתבע סך של 25000 ₪, שהיו אמורים להתקזז ממחיר המכירה.

מאוחר יותר התברר כי אותו יוסף אינו בעל הבית היחידי, אלא הינו בעלים במשותף עם גרושתו, וכי אינו יכול למכור את הבית . בסופו של יום לאחר שהנתבע דרש מהתובע לעזוב את הבית באופן מיידי, נמכר הבית לאחר בהליכי כינוס נכסים.

התובע עותר לחייב את הנתבע להשיב לידיו את הכספים.

עוד טוען התובע כי הוא אינו מתכחש לחובתו שלו לשלם לנתבע דמי שכירות בגין מגוריו בבית משך כחצי שנה ואף היה מוכן לבוא בדברים עם הנתבע בנוגע לדמי השכירות, ואולם הנתבע סירב לכל קשר שניסה התובע ליצור עמו.

לתביעה צורף מסמך מיום 12.8.08 עליו חתום הנתבע, ובו הוא מאשר כי קיבל לידיו סך של 25,000 ₪ בתמורה ועל חשבון המכר, וככל שעסקת המכר לא תצא לפועל יושבו הכספים לתובע.

טענות הנתבע:

מנגד טוען הנתבע כי הסכום ששילם התובע לידיו שימש עבור דמי שכירות שהיה על התובע לשלם בגין התקופה בה שהה בבית.

לטענת הנתבע, התקשר בעסקה עם בעליו של בית המגורים, מר יהודה יוסף. בין השניים סוכם כי הנתבע ידאג לשיפוץ הבית ולאחר מכן ירכוש אותו מבעליו.

עוד סוכם כי הנתבע רשאי לנהוג בבית מנהג בעלים, להתגורר בו כמו גם להשכירו לצד ג' , לנהל מו"מ למכירתו לצד ג' וכיוב' .

בהתאם למוסכם פעל הנתבע ושיפץ את הבית בסך כולל של 80,000 ₪.

התובע התעניין ברכישת הנכס והנתבע הבהיר לו כי בשל אילוצים שאינם תלויים בו או בבעל הבית לא ניתן להוציא מיד את עסקת המכר לפועל.

בנסיבות אלו פנה התובע לנתבע וביקשו כי יאפשר לו להתגורר בבית בשכירות עד למכר.

לפנים משורת הדין ומתוך רצון טוב נעתר הנתבע לתובע, על אף השיפוץ שעשה בבית, והתובע התגורר בבית משך 7 חודשים.

טענת הנתבע כי לא סוכם על דמי שכירות הינה טענה שקרית. הסיכום היה כי דמי השכירות יהיו כנהוג בישוב והצדדים פעלו מתוך אמון.

הנתבע מאשר כי קיבל לידיו מהתובע סך של 25,000 ₪ במספר תשלומים.