פלוני נ' שירות בתי הסוהר – הממונה על עבודות השירות

1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת מ' ברנט) בעת"א 1641-03-18, מיום 14.3.2018. במסגרת החלטה זו נדחתה עתירת המבקש לביטול החלטתו של מפקד מחוז מרכז על הפסקה מינהלית של עבודות שירות, והמשך ריצוי עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.

2. ביום 29.3.2018, הוריתי על עיכוב ביצוע יתרת עונש המאסר שהושת על המבקש, עד להחלטה אחרת בעניינו.

רקע והליכים קודמים

3. ביום 3.4.2016, הרשיע בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת מ' בן ארי) את המבקש, על יסוד הודאתו, בעבירות אלה: תקיפה הגורמת חבלה של ממש של בת זוג, לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); תקיפה סתם של בת זוג, לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין; ואיומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין. ביום 29.7.2017, גזר בית משפט השלום על המבקש את העונשים הבאים: שישה חודשי מאסר אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות; מאסר על תנאי בן חמישה חודשים, למשך שלוש שנים, לבל יעבור אחת מהעבירות בהן הורשע בתוך זה; פיצוי בסך 6,000 ₪ למתלוננת; וכן צו מבחן למשך שנה. טרם שהשית את העונש, ציין בית משפט השלום, כי "יש מקום, מטעמי שיקום, לסטות ממתחמי הענישה האמורים, וזאת באופן מידתי והולם, תוך הטלת עונש קונקרטי הרתעתי לצד שיקומי".

4. ביום 3.4.2017, במסגרת "ראיון קליטה והצבת עובד שירות", אישר המבקש בחתימתו, כי הכללים וההנחיות הניתנים לעובד שירות ברורים לו, וכי הוא מסכים ומתחייב לעבוד על פיהם. דא עקא, שלאחר שהחל בביצוע עבודות השירות, נערכו למבקש שלוש שיחות בירור בפני מפקחת על עבודות השירות (להלן: המפקחת), בתאריכים 30.4.2017, 8.5.2017 ו-21.5.2017, לאור התנהלותו הבעייתית של המבקש במקומות העבודה השונים אליהם נשלח. התנהלות זו כללה, בין היתר: אי התייצבות ואיחורים לעבודה; ושיחות טלפון במהלך שעות העבודה. לאור טענת המבקש, כי איחוריו נובעים מהמרחק של מקומות העבודה אליהם נשלח ממען מגוריו, נעשו מאמצים לשבצו במקומות קרובים יותר, אך הדבר לא הסתייע. באותן שיחות, הובהר למבקש, כי עליו "לבצע את הנדרש ממנו ללא כל חריגה", וכי "אם לא ישכיל להתאים עצמו למסגרת זו [הוא] עלול למצוא את דרכו לכלא". ביום 5.7.2017, התקיימה שיחת בירור רביעית בפני מפקח על עבודות השירות, בשל סירובו של מעסיק לקלוט את המבקש, לאור בעיות משמעת ותפקוד. בשיחת הבירור חודדו הכללים וההנחיות לעובד השירות, וניתנה למבקש "הזדמנות אחרונה לפני תחילת הליך שימוע". ביום 9.7.2017, התקיימה שיחת בירור חמישית בפני המפקחת, בשל סירובו של המבקש לעבוד אצל מעסיק מסוים בשל המרחק הרב מביתו. יצוין, כי המבקש סירב לעבוד במקום עבודה בחולון בטענה כי קיים צו הרחקה מגרושתו, ולפיכך הוצע לו מקום עבודה בעיר אחרת, תוך שהובהר לו, כי במידה שיפר את הכללים המחייבים, הוא "יזומן לשימוע עם המלצה למאסר". ביום 11.7.2018, נערכה שיחת בירור שישית בפני המפקחת, היות שהמבקש לא התייצב למקום עבודתו החדש, בטענה כי הוא נזקק לטיפול תרופתי. נוכח זאת, קבעה המפקחת, כי המבקש יזומן לשימוע במהלך חודש ספטמבר 2017. ביום 25.7.2017, במסגרת שיחת בירור שביעית בעניינו, שובץ המבקש למקום עבודה אחר, תוך שהובהר לו שמדובר "במקום העבודה האחרון". יצוין, כי המפקחת מסרה בדו"ח שיחת הבירור, כי "תפקודו [של המבקש] לקוי [והוא] אינו מבין מה נדרש ממנו בעבודות שירות". באותו יום נמסרה למבקש הזמנה להליך שימוע, עליה הוא חתם. עובר לשימוע, נערכו למבקש שלוש שיחות בירור נוספות, בתאריכים 2.8.2017, 9.8.2017 ו-6.9.2017, היות שהוא לא נשמע להוראות מעסיקיו, התחמק מעבודה, וביקש "לקבוע לעצמו מה הוא יעבוד". בשל כך נפלט מעבודה אצל שני מעסיקים נוספים. במסגרת שיחות הבירור הוזהר המבקש בחומרה, אך הדבר לא הביא לתיקון דרכיו. ביום 13.9.2017, נערך למבקש שימוע ראשון, במהלכו הוא ויתר על זכותו לייצוג על ידי עורך דין. המבקש טען בשימוע, כי נסיבותיו האישיות מקשות עליו לבצע את עבודתו, והוא ביקש הזדמנות נוספת להשלים את עונשו בדרך של עבודות שירות. לפנים משורת הדין, הוענקה למבקש הזדמנות נוספת ואחרונה להמשך ריצוי עונש המאסר בעבודות שירות. ואולם, גם לאחר השימוע התקיימו שלוש שיחות בירור נוספות עם המפקחת, בעניינו של המבקש, בתאריכים 2.10.2017, 4.12.2017 ו-18.12.2017 בשל היעדרות ממקום העבודה אליו שובץ, אי-עמידה בדרישות המעסיקים, שינה בשעות העבודה, והתנהגות מזלזלת כלפי המעסיקים והמפקחת. במסגרת שיחת הבירור מיום 18.12.2017, זומן המבקש לשימוע שני.

5. ביום 23.1.2018, התקיים השימוע השני בעניינו של המבקש. גם הפעם ויתר המבקש על זכותו לייצוג על ידי עורך דין. במסגרת השימוע פירט המבקש את נסיבותיו האישיות, אשר הקשו, לטענתו, על הגעתו למקומות העבודה, ובמקביל הוא הכחיש התנהגות בלתי ראויה כלפי המפקחת. עורכת השימוע המליצה למפקד מחוז מרכז בשב"ס על הפסקה מינהלית של עבודות השירות של המבקש, מאחר שהוא לא התייצב באופן רצוף לביצוע עבודות השירות ולא ביצע את עבודתו לפי הנחיות המעסיקים. ביחס לטענותיו של המבקש, בניסיון להצדיק את התנהגותו, העירה עורכת השימוע כי המבקש "אינו מבין את שנדרש מעובד שירות". ביום 7.2.2018, החליט מפקד מחוז מרכז להפסיק את עבודות השירות של המבקש, והורה כי הלה ישלים את ריצוי תקופת מאסרו בבית הסוהר. ביום 19.2.2018, הומצאה למבקש הודעה על ההפסקה המינהלית של עבודות השירות שלו.

6. המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופט מ' ברנט), עתירת אסיר המכוונת כלפי החלטתו של מפקד מחוז המרכז בשב"ס, להפסיק מינהלית את עבודות השירות של המבקש ולשולחו, חלף זאת, למאסר מאחורי סורג ובריח. בעתירתו התייחס המבקש לנסיבותיו האישיות, אשר הקשו עליו, לטענתו, להתייצב למקומות העבודה, ובין היתר התייחס למרחק ממקום מגוריו למקומות העבודה, חסרון כיסו, ומצבו הרפואי. כמו כן, הלין המבקש על מעסיקיו שלטענתו לא גילו התחשבות בנסיבותיו האישיות הקשות. ביום 14.3.2018, דחה בית המשפט המחוזי את עתירת המבקש, בציינו כי החלטת הממונה, אשר ניתנה "לאחר 13 שיחות בירור, 11 מקומות עבודה ושני הליכי שימוע, הינה החלטה סבירה ואף למעלה מכך וייתכן שהיה מקום להפסיק את עבודות השירות עוד קודם לכן". לפיכך, הורה בית המשפט המחוזי למבקש להתייצב לריצוי יתרת ימי המאסר שהושתו עליו, מאחורי סורג ובריח.

בקשת רשות הערעור ותגובת המשיב

7. בבקשה המונחת לפניי, טוען המבקש, כי שגה בית המשפט המחוזי בדחיית עתירתו, היות שלא נתן משקל לחסרון כיסו של המבקש דבר אשר הגביל את יכולתו להגיע למקומות עבודה המרוחקים ממקום מגוריו, וכן למצבו הבריאותי, אשר מחייב נטילת תרופות פסיכיאטריות המשפיעות על ערנותו של המבקש. המבקש הוסיף וטען, כי עצם השלילה המינהלית של עבודות השירות, והמשך ריצוי עונש המאסר מאחורי סורג ובריח, מהווה "ענישה כפולה ובלתי חוקית". המבקש מלין על כך שהוא לא היה מיוצג בעת השימועים שנערכו לו, וטוען כי בשל כך נעלמו נסיבותיו הכלכליות והבריאותיות מעיני עורכי השימועים, והדבר פגע בזכותו החוקתית להליך הוגן. המבקש טען עוד, כי ההחלטה המינהלית בעניינו מבוססת על ראיות מינהליות, "ואין אנו נדרשים לראיות משפטיות, במשמעות מושג זה על פי הדין לצרכים שונים של ההליך הפלילי".