רע"א
בית המשפט העליון ירושלים
|
9304-17
04/01/2018
|
בפני השופטת:
י' וילנר
|
| - נגד - |
המבקש:
פלוני
|
המשיבה:
שירביט חברה לביטוח בע"מ
|
| החלטה |
- לפני בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 23.10.2017 (ע"א 19731-04-17, כב' הנשיא השופט א' אברהם וכב' השופטים ע' טאהא ו-ר' גלפז מוקדי).
בית המשפט המחוזי דחה את ערערו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום (ת"א 9838-05-11, כב' סגן הנשיא י' סוהיל) אשר קבע כי המבקש לא הוכיח כי נגרמה לו תאונת דרכים. פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן בהסתמך על תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לאחר שנקבע כי הערעור התבסס כולו על טענות נגד ממצאים שבעובדה אשר נקבעו על-ידי בית משפט השלום.
- המבקש טוען בבקשה, באריכות רבה, כי בית המשפט המחוזי לא התייחס בפסק דינו לטיעונים הרבים אותם העלה המבקש בערערו. נטען כי הערעור נדחה אך בטענה שבית המשפט המחוזי אינו מתערב בעובדות שנקבעו על ידי בית המשפט השלום וזאת מבלי שבית המשפט המחוזי בדק עניינית את אותן העובדות. המבקש טוען עוד כי למעשה לא היה לו יומו בבית המשפט.
- עיינתי בבקשה שלפני ושוכנעתי כי דינה להידחות. הבקשה נוגעת לצדדים להליך זה בלבד והיא אינה מעוררת שאלה שראוי לה, לפי טיבה ומהותה, לזכות לבירור משפטי נוסף במסגרת ערעור "בגלגול שלישי" (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). כמו כן, דחיית הבקשה לא תגרום עיוות דין ממשי המצדיק מתן רשות ערעור. על כן, משלא מתקיימות במקרה זה אמות המידה שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", דין הבקשה להידחות.
- למעלה מן הצורך אוסיף עוד כי בהליך שהתקיים בבית המשפט השלום העיד המבקש בלבד להוכחת גרסתו בנוגע להתרחשות התאונה הנטענת. בית משפט השלום קבע בהקשר זה כי מלבד העובדה שעדותו של המבקש הייתה עדות יחידה של בעל דין שאין לה סיוע, נמצא כי המבקש מסר גרסאות שונות וסותרות המעלות תהיות ותמיהות רבות, עד כי "אין הן עומדות בהיגיון הדברים וניסיון החיים" (סעיף 7 לפסק הדין). בסופו של דבר, לאחר שבית המשפט השלום ניתח היטב את מכלול הראיות, דחה את גרסת המבקש וקבע כי הוא לא הוכיח את נסיבות התאונה. בנוסף, ולמעלה מן הצורך, הוסיף בית משפט השלום וקבע כי נסיבות התאונה כפי שמתוארות בכתב התביעה כלל אינן מהוות "תאונת דרכים" כהגדרת המונח בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.
- אשר על כן, בשים לב לדבריו הברורים של בית המשפט השלום לגבי הסתירות הרבות שהתגלו בעדותו של המבקש, ולאור קביעותיו העובדתיות שנשענו על התשתית הראייתית שהונחה לפניו, צדק בית המשפט המחוזי עת דחה את הערעור. אזכיר את הכלל הידוע לפיו אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאי מהימנות ובקביעת עובדות שקבעה ערכאה דיונית, אלא במקרים חריגים. כלל זה מבוסס על הרציונל לפיו הערכאה הדיונית התרשמה באופן בלתי אמצעי מן העדויות ועל כן יש לה יתרון על פני ערכאת הערעור אשר מתרשמת מהן באופן עקיף בלבד (ע"פ 7874/15 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 18 (23.11.2017); ע"פ 8686/15 גריבוב נ' מדינת ישראל, פסקה 32 (3.10.2017); ע"פ 2035/16 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקאות 16-15 (14.9.2017)). המקרה שלפנינו אינו בא בגדר מקרים מיוחדים אלה.
על כן, בצדק אימץ בית המשפט המחוזי את פסק דינו של בית המשפט השלום בהתאם לתקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
לאור כל האמור, דינה של הבקשה להידחות. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ז בטבת התשע"ח (4.1.2018).
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת